אלאגבאלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלאגבאלוס
Marcus Aurelius Antoninus Heliogabalus
Bust of Elagabalus - Palazzo Nuovo - Musei Capitolini - Rome 2016 (2).jpg
לידה 20 במרץ 203 עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 11 במרץ 222 (בגיל 18) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טיבר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת השושלת הסוורנית
אב Sextus Varius Marcellus עריכת הנתון בוויקינתונים
אם יוליה סואימיאס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדר סוורוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אֶלַאגַבַּאלוּס (לטינית: Elagabalus;‏ 203 בקירוב - 11 במרץ 222), הידועה גם כהֶלְיוֹגַאבַּלוּס (לטינית: Heliogabalus), היתה קיסר רומא בשנים 218222.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום ותאריך הולדתה אינם ידועים בוודאות. משפחתה הייתה חלק מהשושלת הסווראנית, שהייתה ממוצא פניקי. היא נולדה בשם סקסטוס ואריוס אוויטוס בסיאנוס (לטינית: Sextus Varius Avitus Bassianus).

בילדותה שרתה ככהן לאל השמש אלאגבאלוס, שייצוגו היה מטאוריט קוני שחור, במקדש בעיר אמסה (כיום חומס) שבפרובינקיה סוריה. פולחן זה כלל קורבנות, ריקודים, וסירוס צעירים. ביוונית אל השמש הוא הליוס, ולכן הליוגאבלוס הוא וריאנט של השם אלאגבאלוס. הקיסר כונה על שם האל שלו, אבל כינוי זה מעולם לא היה רשמי.

עלייתה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבתה יוליה מאיסה, שהייתה דודתו של הקיסר קרקלה, הפיצה את השמועה שאלאגבאלוס היא בנו הלא חוקי של קרקלה, ולכן צריכה להיות יורשו. משהתפשטה השמועה, התלכדו סביב אלאגבאלוס מתנגדיו של הקיסר מקרינוס, שתפס את השלטון לאחר קרקלה. בגיל ארבע עשרה הוכתרה אלאגבאלוס לקיסר. עם מינויה לקיסר היא קיבלה את השם מרקוס אורליוס אנטונינוס אוגוסטוס (לטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus), שהיה גם שמו הרשמי של קרקלה. במאבק עם המורדים מקרינוס הובסה ונרצחה.

תקופת שלטונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שלטונה של אלאגבאלוס התאפיינה בזילזול במסורות הרומיות ובחתירה לשבור כל טאבו דתי, חברתי ומיני של החברה הרומית.

בתקופת שלטונה הרבתה אלאגבאלוס במעשי זימה והוללות. יש אף עדויות שהקריבה ילדים והתחזתה לזונות ממין נקבה כדי לקיים יחסי מין עם גברים. היא השליטה פולחן לאל השמש שבמקדשו התחנכה. עם זאת יש המפקפקים באמינות תיאורים שליליים אלו של תקופתה.

זכויות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאגבאלוס הייתה הקיסר היחיד שתחת שלטונו השתתפו נשים בישיבות הסנאט. זאת בעוד שנשים ברומא העתיקה לא יכלו לבחור או להיבחר למשרות ציבוריות. בהופעתו הראשונה בפני הסנאט בקיץ 219 היא הורתה להזמין את סבתה, ונהגה לקחת אותה איתה גם בהופעותיה הבאות. סבתה הייתה האישה הראשונה שהורשתה להיכנס למשכן הסנאט, להשתתף בניסוח חוקים ולהביע את דעתה בדיון. לעומת זאת תחת יורשה נחקקו חוקים האוסרים על נוכחות נשים בישיבות הסנאט לנצח.

היא גם ייסדה סנאט של נשים בשם סנאקולום על גבעת הקווירינאליס. למעשה בתקופת הרפובליקה הרומית היה קיים כבר מוסד דומה בשמות שונים, וכעת חודשה פעילותו. אימה, יוליה סואיימיאס, הייתה נשיאת האספה. הסנאקולום עסק בנושאי גינונים ונימוסים.[1]

זהותה המגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאגבאלוס התנהגה באופן נשי. היא נהגה להופיע בפומבי מאופרת בעיניים ובלחיים,[2] הסירה שיער מכל חלקי גופה,[3] ואף מרטה את שיער פניה כדי להידמות יותר לאישה.[4] היא הזדהתה כאישה, והתעקשה שיפנו אליה בלשון נקבה.[5] היא ביקשה מהרופאים ליצור בגופה נרתיק נקבי באמצעות ניתוח, והבטיחה להם סכומי כסף גדולים בתמורה לכך.[6] אף על פי כן משאלתה זו מעולם לא התגשמה, ולמעשה ניתוח לשינוי מין היה בלתי אפשרי באותה תקופה.[7] חוקרים בני זמננו אפיינו את אלאגבאלוס כטרנסג'נדרית או טרנסקסואלית.[8] החברה הרומית הפטריארכלית לא הייתה מסוגלת לעכל את הנשיות של אלאגבאלוס, והתייחסה אליה בבוז. במונחים מודרניים ניתן לתאר זאת כטרנספוביה.[9]

נישואיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנאריוס הנושא את דיוקנה של הקיסרית יוליה אקוויליה סוורה

אלאגבאלוס התחתנה שש פעמים עם נשים במהלך פחות מארבע שנות שלטונה.[7] אשתה השנייה הייתה בתולה וסטלית בשם יוליה אקוויליה סוורה. מטרת נישואים אלה הייתה דתית. תוכניתה הייתה לערוך נישואים כפולים – גם של האל שלה עם האלה וסטה, וגם שלה עצמה ככהן עם הכהנת של וסטה. הוא הצדיק זאת בכך שנישואים בין כהן וכהנת יולידו ילדים אלוהיים. אף על פי כן היא נותרה נטולת ילדים. אולם זאת הייתה הפרה בוטה של החוק הרומי ושל נדר הנזירות של הבתולות הווסטליות, שעונשה מוות.[10] הסנאט מתח ביקורת על נישואים אלה, והיה אף ניסיון לקשור נגד אלאגבאלוס, אך הקשר נחשף, והקושרים הוצאו להורג.[11] אלאגבאלוס התגרשה מאקוויליה עקב המחאה הציבורית, אך התחתנה איתה שוב לאחר שהתגרש מאשתו השלישית, ובכך עוררה מחדש את כעס העם.[12]

לבסוף היא התחתנה עם גבר בשם היירוקלס, עבד משוחרר ורוכב מרוצים, ונמסרה בתור הכלה לפי כללי הטקס הרומי.[4] דעת הקהל ברומא התייחסה במורת רוח רבה כלפי נישואים חד-מיניים, לא ראתה בהם נישואים אמיתיים, ולא היה להם תוקף בחוק הרומי. יתרה מזאת, כאשר האדם שבתפקיד הכלה היה ממעמד גבוה יותר, נתפס הדבר כהיפוך הסדר החברתי ונחשב לשחיתות מוסרית, מאחר שהרומאים בזו לנשיות.[13] נישואיהם היו יציבים, למרות בגידותיו התכופות של אלאגבאלוס. היירוקלס נהג להכות את אלאגבאלוס כאשר תפס אותה בוגדת, אבל זה רק גרם לאלאגבאלוס לאהוב אותו יותר. אלאגבאלוס ניסתה למנות את היירוקלס לקיסר, אך סבתה התנגדה לכך, והיא איבדה גם את תמיכת חיילי המשמר הפרטוריאני בעיקר בגלל עניין זה.[14]

סופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף סבתה של אלאגבאלוס לא הייתה מרוצה מדרך שלטונה. היא ביקשה ממנה שתאמץ את בן-דודה אלכסנדר סוורוס בן ה-13. כוונתה הייתה להציב את אלכסנדר כיורש עתידי לאלאגבאלוס הלא אהודה. ניסיונותיה של אלאגבאלוס להרוג את אלכסנדר נחלו כישלון.

בסופו של דבר, אחר שהעם והסנאט מאסו באלאגבאלוס כליל, היא נרצחה ב-11 במרץ בשנת 222 על ידי המשמר הפרטוריאני. איתה נרצחו גם אימה ובעלה. גופתה נסחבה ברחובות רומא והושלכה לבסוף לטיבר. במקומה עלה לשלטון אלכסנדר סוורוס.

בקרב היסטוריונים קיימות טענות כי לאחר מותה הכריז הסנאט על אלאגבאלוס Damnatio memoriae - מחיקתו מכל איזכור ציבורי.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה עמיתתולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
  • אדוארד גיבון, עלייתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלאגבאלוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, c. V, pp. 119-124, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
  2. ^ Herodian, History of the Roman Empire since the Death of Marcus Aurelius, book 5, c. 6, par. 10 (באנגלית)
  3. ^ Aelius Lampridius, Historia Augusta, The Life of Elagabalus, c. 5, par. 5 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 Cassius Dio, Roman History, Book LXXX, c. 14, par. 4 (באנגלית)
  5. ^ Cassius Dio, Roman History, Book LXXX, c. 16, par. 4 (באנגלית)
  6. ^ Cassius Dio, Roman History, Book LXXX, c. 16, par. 7 (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, p. 238, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
  8. ^ Harry Benjamin & Richard Green, The Transsexual Phenomenon, Appendix C: Transsexualism: Mythological, Historical, and Cross-Cultural Aspects, New York: The Julian Press, inc., 1966 (באנגלית)
  9. ^ Louis Godbout, "Elagabalus", GLBTQ Encyclopedia, Chicago: glbtq, Inc., 2004 (באנגלית)
  10. ^ Cassius Dio, Roman History, Book LXXX, c. 9, par. 3-4 (באנגלית)
  11. ^ John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, c. V, pp. 129-132, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
  12. ^ John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, c. VIII, pp. 224-225, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
  13. ^ Bruce Frier, Roman Same-Sex Weddings from the Legal Perspective, University of Michigan, Classical Studies Newsletter, Vol. X, Winter 2004 (באנגלית)
  14. ^ Cassius Dio, Roman History, Book LXXX, c. 15 (באנגלית)
  15. ^ Clare Rowan, The Procession of Elagabalus and the Problem of the Parasols, Journal of the Numismatic Association of Australia, vol. 17, 2006, pp. 114-119