סרגיי גולובקין
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא תקינים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא תקינים. | |
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1959 מוסקבה, ברית המועצות  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
2 באוגוסט 1996 (בגיל 36) מוסקבה, רוסיה |
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| השכלה |
Russian State Agricultural University |
| פרסים והוקרה |
מדליית הכסף של ודנ"ח |
  | |
סרגיי אלכסנדרוביץ' גולובקין (ברוסית: Сергей Александрович Головкин; 26 בנובמבר 1959 – 2 באוגוסט 1996) היה רוצח סדרתי ופדופיל סובייטי-רוסי, קורבנותיו, על פי חומרי בית המשפט, היו 11 נערים בין 1986 ל-1992. כל מקרי הרצח, למעט הראשון, בוצעו בשטח מחוז אודינצובו במחוז מוסקבה. לפני שנתפס הוא קיבל פרסום אנונימי נרחב תחת הכינוי "פישר". סרגיי ביצע את מרבית הפשעים במרתף המוסך האישי שלו, שם באופן אכזרי ביותר עינה, אנס, הרג את קורבנותיו וביתר את גופותיהם. גזר הדין שנקבע הוא עונש מוות וגולובקין הוצא להורג בשנת 1996[1]. הוא היה האדם האחרון שמערכת המשפט של הפדרציה הרוסית הוציאה להורג.
תחילת סדרת מעשי רצח 1986[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצח הראשון בוצע באפריל 1986. לאחר שעזב את הרכבת בתחנת קטואר מכיוון סביולובסקי, הוא נכנס ליער, שם פגש את אנדריי פבלוב בן ה-15, ואז, באיומי סכין, גרר אותו ליער, אנס, חנק והתעלל בגופתו.
הרצח השני הוא יולי 1986. לאחר שגנב במחנה החלוצים זבזדני (כפר אוגריומובו, מחוז אודינצובו) אנדריי גוליאייב בן ה-12, גולובקין, באיומי סכין, קשר אותו, הכניס אותו ליער, אנס אותו, ואז חנק אותו ואז העביר עם הגופה מניפולציות שונות (הוא כרת את אברי המין, ראש, חתך את חלל הבטן, הסיר את האיברים הפנימיים).
ארבעה ימים לאחר רצח גולייאב במחוז אודינצובו, נמצאה גופתו של נער בן 16. על גופתו ספרו 35 פצעי דקירה. הגופה בותרה. בהמשך הודה גולובקין שלא אשם במעשה, והוא לא הופיע בבית המשפט.
פישר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך החקירה באחת מהחקירות, סיפר חברו של אחד הקורבנות כיצד פגש אדם שהציג את עצמו פישר והיה בידו הימנית קעקוע בצורת פגיון המשולב בנחש וכיתוב "פישר". עם הזמן התברר שמדובר בפנטזיה של נער, אך החקירה פיתחה רמז מזויף במשך זמן רב, והכינוי "פישר" ניתנה לרוצח סדרתי, ששמועות עליו החלו להתפשט במהירות במוסקבה ובמחוז מוסקבה. פרסום רחב אילץ את גולובקין להפסיק את ההרג למשך זמן מה.
בהמשך, גולובקין עצמו הציג את עצמו בפני הקורבנות כפישר[2].
עובדות מעניינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המוסך של גולובקין היה 500 מטרים מדאצ'ה של נשיא רוסיה הראשון בוריס ילצין. נכון לעכשיו המוסך והמרתף נהרסו, ולמקום אנשים מביאים פרחים לזכר הקורבנות[3].
- חברו לכיתה של גולובקין היה ארמן גריגוריאן, מנהיג להקת הרוק הסובייטית והרוסית "קרמטוריי" (Крематорий). גריגוריאן, כמו שאר חברי כיתתו של גולובקין, נקרא למשרד התובע לאחר לכידתו של הרוצח.
- על הצלחות בפיתוח גידול סוסים, זכה גולובקין ב-11 בדצמבר 1989 במדליית הכסף של תערוכת הישגי המשק העממי.
- באופן אירוני, גולובקין קיבל הודעה על סירוב החנינה ביום הולדתו.
- ב-2023 יצא סדרת טלוויזיה "פישר" (רו'). העלילה מבוססת על אירועים אמיתיים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ExecutedToday.com » 1996: Sergey Golovkin, the last executed in Russia (באנגלית)
- ^ Killer.Cloud, Killer: Sergey Golovkin - The Fisher, The Boa profiled on Killer.Cloud, Killer.Cloud the Serial Killer Database (באנגלית)
- ^ «Вы про Фишера слышали? Это я», lenta.ru