עובדיה בן דוד
| כינוי | עובדיה המצרי (לפי אשתור) |
|---|---|
| מדינה | הסולטנות הממלוכית |
| תקופת הפעילות |
המאה ה־14  |
| תחומי עיסוק | אסטרונומיה, הלוח העברי |
| תלמידיו | יהודה משקוני (שנוי במחלוקת) |
| חיבוריו | פירוש להלכות קידוש החודש בספר "משנה תורה" |
  | |
רבי עובדיה בן דוד בן עובדיה היה חכם ותוכן יהודי בן המאה ה־14. מחבר הפירוש על הלכות קידוש החודש בספר "משנה תורה" לרמב"ם.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט ידוע לנו אודות רבי עובדיה[א]. הוא כיהן כדיין[2][5], ובפירושו משתמש לא פעם בביטויים ערביים, וניתן להסיק מדבריו שכתב את הפירוש במצרים[6][5].
אליהו אשתור שיער שרבי עובדיה בן דוד, הוא "רבי עובדיה המצרי", שהיה רבו של רבי יהודה משקוני[6]; אך צבי לנגרמן מזהה את רבי עובדיה המצרי עם רבי עובדיה בן רבי אברהם הנגיד (השני), מצאצאי הרמב"ם ואחיו של רבי יהושע הנגיד ("עובדיה השני")[7].
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור רבי עובדיה התפרסם בעיקר בזכות פירושו להלכות קידוש החודש לרמב"ם, שחיבר בצעירותו[2][5]. בשנת ה'פ"ה כבר אחז באמצע כתיבת הפירוש[8][5], וסיימו רק בכ"ה באדר ה'ק"ב (1342)[9][2][5]. הפירוש נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'רס"ט (1509), ללא ציורי המחבר, כהוספה ל"משנה תורה". הציורים נדפסו לראשונה בויניציאה בשנת ה'של"ד[10].
בהקדמתו לפירוש, ציין שאף שהרמב"ם ביאר את דרכי חשבון הלוח העברי וראיית הירח, הוא לא הביא את ההוכחות עליהן התבסס, ומטרת הפירוש להביא "ביאורים יפים ומופתים (=הוכחות) מדויקים" לדברי הרמב"ם, ולשומרן לעת זקנותו. במקום נוסף כתב, שמדובר בחיבור הראשון המפרש הלכות אלו[9][5].
רבי עובדיה מציין בפירושו שחיבר חיבורים נוספים על חכמת התכונה[6][5], וייתכן שהוא המפרש האנונימי של הלכות "יסודי התורה" בספר "משנה תורה"[6]. מחיבורו "קונטרסים בחשבון ימי המחזורים" השתמר בכתב יד החלק העוסק במולד הלבנה במחזורים רס"א–רס"ח (ד'תתק"מ–ה'ע"ג, 1180–1313) בלוח העברי[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "OBADIAH BEN DAVID B. OBADIAH", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הלכות קדוש החודש לרמב"ם, ירושלים: מכון חכמת שלמה, תשע"ז, הקדמה, פרק ג': ר' עובדיא, עמ' 34–42, באתר אוצר החכמה
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחמיה אלוני טען שאביו דוד היה בן עובדיה הגר ומחבר ספר "אלחאוי"[1], אך לדברי אפרים קופפר קשה לומר כך בשל הפרשי השנים[2] ודוד סקליר הראה שמחבר ספר "אלחאוי" היה רבי דוד בן סעדיה הגר בן המאה ה־11[3].
אדולף נויבאואר, ובעקבותיו אליהו אשתור, טענו כי "יוסף הנגיד", ששמו מופיע בראש כתב יד של חיבוריו של רבי עובדיה, הוא בנו של המחבר; אך מדובר בהשערה בלבד וללא יסוד ברור[4].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחמיה אלוני, "תוספות ותיקונים ל"רשימת ספרים אוטוגרף לר"י ראש הסדר"", קרית ספר מט (תשל"ד), עמ' 658.
- ^ 1 2 3 4 אפרים קופפר, "להערתו של נ. אלוני "תוספות ותיקונים ..."", קרית ספר נ (תשל"ה), עמ' 340.
- ^ דוד סקליר, "ר' דוד בן סעדיה אלגר וחיבורו אלחאוי", תעודה יד (תשנ"ח), עמ' 103–123; בעמ' 111, הע' 26, הזכיר את טעותו של אלוני.
- ^ 1 2 "מגנזי המכון לתצלומי כתבי־היד העבריים", קרית ספר נו (תשמ"א), עמ' 745–746.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 הלכות קדוש החודש, תשע"ז, עמ' 34.
- ^ 1 2 3 4 א.שטראוס, תולדות היהודים במצרים וסוריה, כרך שני, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א, עמ' 84–86.
- ^ יצחק צבי לנגרמן, "עיון מחדש ב'מאמר הייחוד' המיוחס לרמב"ם", תרביץ סה, א (תשנ"ו), עמ' 123.
- ^ בפירוש, בסוף פרק ח', כתב: "שנה זו והיא שנת ה'פ"ה ליצירה".
- ^ 1 2 כך כתב בקולופון לחיבור. הקולופון חסר ברוב כתבי היד ובדפוסים. צילום כתב היד, באתר הספרייה הדיגיטלית של הספרייה הבודליינית.
- ^ "וחדשנו בו התמונות השייכות בפירוש הלכות קדוש החדש" (משנה תורה, חלק ראשון, ויניציאה, ה'של"ד, דף השער).
