עובדיה הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עובדיה הגר נולד בעיר אפידי (Oppidey) שבדרום איטליה בשם יהנס דרו (Johannes son of Dreux), כבן לאחת ממשפחות האצולה הנורמאניות.[1] מכתביו עולה כי הוא התגייר בשנת 1102, זמן קצר לאחר תחילת מסעי הצלב לעבר ירושלים,[2] ייתכן בהשפעת גיורו של הארכיבישוף אנדריאס, אליו הוא אף מתייחס בכתביו.[3] הכתבים המיוחסים לו נמצאו בין קטעי הגניזה הקהירית במהלך המאה ה-20 והם כוללים מגילה אוטוביוגרפית, קטעים מתוך סידורו ומתוך ספר ההפטרה שכתב לעצמו ומספר פיוטים, ביניהם הפיוט "מי על הר חורב" ותווי נגינה קדומים הנחשבים למנגינה היהודית הכתובה הקדומה ביותר.[4]

משפחתו, ילדותו ונסיבות גיורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהנס נולד למשפחת אצולה נמוכה ממוצא נורמאני, שהשתתפה בכיבוש דרום איטליה והשתקעה בשטח לוקאניה, בקרבת העיר בארי. הוא בנם של דרוכס (Dreux, או: דרו) ומריא (Maria, או: מרי, מריה) ואחיו התאום של רוייריוס (Royerius, או: רגיר). ככל הנראה כיאה למעמדם כבני אצולה, היה על רוייריוס, אחיו הבכור, לרשת את מעמדו האבירי של אביהם ואת נחלתו, ואילו יהנס יועד לכמורה.[5]

כשהיה יהנס נער צעיר פשטה השמועה בנוגע לארכיבישוף של בארי, אנדריאס, כי "נתן האלהים א[ה]בת תורת משה בלבבו"[6] ועל כן החליט להתגייר ולברוח למצרים.[7] הידיעה על גיורו של הארכיבישוף הביאה לכך שרבים הלכו בעקבותיו והתייהדו, דבר שהותיר חותם גם בנפשו של יהנס הצעיר. מאורע מעצב נוסף בחייו של יהנס היה חלום שחלם, בו הוא מכהן בכנסייה בעירו אפידי ומשה רבינו נגלה אליו. תוכן החלום מעט מעורפל, אך לדבריו, היה זה החלום שגרם לו לפקפק באמינותה של הפרשנות הנוצרית לכתבי הקודש, וזה הוא המניע לרצונו ללמוד את הכתבים בשפתם המקורית - שפת הקודש.[8]

יהנס מגיע להבנה כי הנבואות הצופות גאולה אינן מתייחסות לנוצרים, הרואים עצמם "ישראל האמתי", אלא ליהודים המכונים "ישראל לפי הבשר", בעודו מספק פרשנות מקורית לפסוקים מספר יואל, פרקים ג-ד. פרשנות זו, בשילוב מסעי הצלב הנרקמים שרמזו בעיני רבים על התקרבותו של יום הדין וגאולת ישראל, הובילו את יהנס להאמין כי עליו להצטרף ל"עם ישראל האמתי" ולחזור לחיק היהדות כדי להיוושע.[9] באגרת ההמלצה שכתב ר' ברוך בר יצחק איש חלב המיועד לקהילות היהודיות באזור, מעיד הוא על כך שעובדיה בחר להתגייר ולהצטרף לעם היהודי דווקא בתקופה בה "ישראל דוויים ודחופים ו[משועבדים]"[10] ומזהיר את היהודים לנהוג בו כראוי.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת עובדיה וקטע מתוך סידורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת עובדיה היא אוסף של קטעים אוטוביוגרפיים המיוחסים לעובדיה הגר הנורמאני, המגוללים את קורותיו ואת סיפור חייו החל מילדותו באיטליה, עובר דרך תהליך גיורו וכלה בנדודיו מזרחה לעבר ארץ ישראל. הקטעים נמצאו בזמנים שונים ועל ידי חוקרים שונים, אך לאור המחקר המדוקדק שנעשה, ניתן להניח ברמת ודאות סבירה כי הם אכן שייכים כולם לאותו מחבר.[11]

הקטע הראשון מתוך המגילה התגלה על ידי ההיסטוריון ואספן כתבי-היד הבריטי אלקן נייתן אדלר בתחילת המאה ה-20, בין קטעי הגניזה שהיו ברשותו. קטע זה עוסק ביציאתו של עובדיה מדמשק לדן, שם הוא פוגש אדם בשם שלמה הכהן שטען שהוא המשיח ומנבא שבתוך חודשיים וחצי יעלו כל ישראל ממצרים לארץ ישראל. בשנת 1924, מצא החוקר יעקב מאן קטע נוסף, קולופון מתוך סידורו של עובדיה הגר לליל שבת. ממצא זה כולל את דגימת כתב היד הראשונה שנמצאה של עובדיה וממנו נלמד תאריך גיורו של עובדיה - אלול דתתס"ב (1102). מעט לאחר מכן, מוצא מאן שני קטעים נוספים מהמגילה מתוך אוסף הגניזה באוניברסיטת קיימברידג'; האחד, עוסק במשיחי שקר, והשני, מגולל את קורות עובדיה הגר בחלב. בשנת 1953 פרסם ההיסטוריון שלמה דב גויטיין שני דפים נוספים מתוך המגילה; הדף הראשון מתייחס לחייו המוקדמים של עובדיה כיהנס, והדף השני עוסק בהשפעת מסעי הצלב עליו ועל רצונו להתקרב אל חיק היהדות. בסמוך לגילויו של גויטיין, מצא אלכסנדר שייבר, חוקר יהדות ובן הקהילה היהודית בהונגריה, שני דפים נוספים בין קטעי הגניזה בספריית קויפמן בבודפשט. דפים אלו כוללים את סיפור לידתו של יהנס למשפחה נוצרית בדרום איטליה, חלום שחלם וסיפור שהותו של עובדיה בבגדד, שמשלימים את תמונת חייו הידועה לנו עד כה.[12]

פיוטים המלווים בתווי נגינה קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הקטעים שנמצאו בגניזת קהיר והועברו לאוסף של אדלר בלונדון, נמצא כתב יד ובו פיוט הפותח בשורות "מי על הר חורב", ובינות המילים שזורים תווי נגינה קדומים. תווים אלו, המכונים נוימות, שמשו את הכנסייה הרומית במאה ה-13, וקיומם לצד פיוט עברי ממצב אותם כתיעוד הכתוב הקדום ביותר של מנגינה יהודית. כתב-יד זה, אותו מצא אלכסנדר שייבר, זוהה על-ידו ככתב-היד של עובדיה הגר הנורמאני, כפי שעולה מהשוואתו לקולופון שעל סידורו שנמצא עשרות שנים קודם לכן.[13]

אזכור גר בשם עובדיה בכתבי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבי הרמב"ם יש תשובה לעובדיה הגר או עובדיה המשכיל[14], בתשובת לשאלה האם יכול גר לאמר את נוסח הברכה "אלוהינו ואלוהי אבותינו" ובכך להימנע מבושת פנים ולא להסגיר בפומבי את העובדה שהוא גר. הרמב"ם ענה "יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל" ... "נמצא אברהם אבינו אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו, והם כל גר שיתגייר" ... "לפיכך, יש לך לומר "אלוקינו ואלקי אבותינו", שאברהם עליו השלום הוא אביך ויש לך לומר שהנחלת את אבותינו שלאברהם נתנה הארץ".

יש שמזהים את עובדיה הגר הנורמאני עם עובדיה, גר הצדק, עמו מתכתב הרמב"ם. זיהוי זה הוא ככל הנראה שגוי בשל הבדלים בכתבי היד, זיהוי של עובדיה גר הצדק כאדם ממוצא ישמעאלי הנמצא בארץ ישראל ופערים כרונולוגיים.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עובדיה הגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע פראוור, "האוטוביוגראפיה של עובדיה הגר הנורמאני", תרביץ מה (ירושלים: י"ל מאגנס, 1970), עמ' 274.
  2. ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 106.
  3. ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 95.
  4. ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 76, 95.
  5. ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000), עמ' 28.
  6. ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 95-96 (מבוסס על קטע בודפשט, כתב-יד קויפמן).
  7. ^ בדיקת פרטי הסיפור והצלבתם עם מקורות נוספים מעלה פערי מהימנות מסוימים, לקריאה נוספת ראו: יהושע פראוור, "האוטוביוגראפיה של עובדיה הגר הנורמאני", תרביץ מה (ירושלים: י"ל מאגנס, 1970), עמ' 279-278.
  8. ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000), עמ' 29-28.
  9. ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000), עמ' 30.
  10. ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 105.
  11. ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 82-80.
  12. ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 80-77.
  13. ^ אלכסנדר שייבר, "עובדיה הגר הנורמנדי הרושם הראשון של מנגינה יהודית", תרביץ לד, (י"ל מאגנס: ירושלים, 1965) עמ' 366-371.
  14. ^ הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא, עובדיה המשכיל המבין גר הצדק, ישלם ה' פעלו, ותהי משכרתו שלימה מעם ה' אלקי ישראל, אשר בא לחסות תחת כנפיו (שו"ת הרמב"ם, סימן רצג)
  15. ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 88.