עומר אבו רישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עומר אבו רישה
عمر أبو ريشة
לידה 10 באפריל 1910
מנבג', סוריה
פטירה 15 ביולי 1990 (בגיל 80)
ריאד, ערב הסעודית
מדינה סוריה
מקום קבורה חלב, סוריה
עיסוק דיפלומט
מקום לימודים אוניברסיטת דמשק
המכללה הפרוטסטנטית הסורית
אוניברסיטת מנצ'סטר
שפות היצירה ערבית
תחום כתיבה שירה

עֻמַר אַבּוּ רִישַׁהערבית: عمر أبو ريشة; 10 באפריל 1910 - 15 ביולי 1990) היה משורר ודיפלומט סורי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו רישה נולד למשפחה משכילה ואמידה במנבג' שבסוריה, הסמוכה לעיר חלב. התחנך בסוריה והמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת דמשק. למד גם במכללה הפרוטסטנטית הסורית ב-1931, ולאחר מכן למד כימיה תעשייתית באוניברסיטת מנצ'סטר, אך לא השלים את לימודיו וחזר לסוריה ב-1932.

אף שבתחילה היה חובב שירה עבאסית, הוא תר בהמשך אחר קולות עצמאיים יותר בשירה, וראה ב"ונוס ואדוניס" של שייקספיר את שיר האהבה הגדול ביותר שנכתב אי פעם. המשוררים האהובים עליו היו שארל בודלר ואדגר אלן פו.[1]

הוא כתב את השיר "ח'אתמת אל-חוב" (סוף האהבה) לאחר מות אהובתו, נורמא, בגיל 17. פרט לכך פרסם ארבעה ספרי שירה וכן קובצי דרמה שירית.

אבו רישה היה למנהל הספרייה הציבורית בחלב, ובהמשך גם לנספח תרבות בליגה הערבית. ב-1949 מינתה אותו ממשלת סוריה לשגריר בברזיל. הוא המשיך בתפקידים שונים כדיפלומט עד 1964, וכיהן כשגריר בארגנטינה, בצ'ילה, בהודו, באוסטריה ולבסוף בארצות הברית.

אבו רישה נפטר משבץ מוחי בריאד שבערב הסעודית ב-14 ביולי 1990. הוא נטמן בעיר חלב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר אבו רישה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ M. M. Badawi (29 בינואר 1976). A Critical Introduction to Modern Arabic Poetry. Cambridge University Press. pp. 172–. ISBN 978-0-521-29023-4. נבדק ב-31 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)