עוקץ-עקרב שעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעוקץ-עקרב שעיר
עוקץ-עקרב שעיר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: זיפנאים
משפחה: זיפניים
סוג: עוקץ-עקרב
מין: עוקץ-עקרב שעיר
שם מדעי
Heliotropium hirsutissimum Weber
Grauer

עֹקֶץ-עַקְרָב שָׂעִיר (Heliotropium hirsutissimum Weber) הוא צמח עשבוני חד-שנתי, מזרח ים-תיכוני ממשפחת הזיפניים[1], שגדל בשדות ומקומות נטושים כמעט בכל ישראל ונפוץ בעיקר באדמות כבדות בצפון ובמרכז הארץ. מין זה מתנשא לגובה של 40 עד 45 ס"מ, עליו וגבעוליו ירוקים כהים ומכוסים בשערות ארוכות ורכות, זקופות ומפושקות באורכים שונים. פרחיו נישאים בצפיפות על תפרחת עקרבית ארוכה בשני טורים ברורים שצמודים האחד לשני. צבע הפרחים לבן עם כתם צהוב גדול (בשונה מעוקץ-עקרב אירופי או מעוקץ-עקרב שרוע שפרחיהם עם כתם צהוב קטן) שמשתנה לחום לאחר ההפריה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוקץ-עקרב שעיר תפרחת במבט על

הגבעולים גליליים ומכוסים בשערות מפושקות[2].

העלים מסורגים על פי רוב, חסרי לוואים, פשוטים, תמימים, דמויי ביצה ואורכם גדול לכל היותר פי 2 מרוחבם. הטרפים בעלי עורקים בולטים בצדם העליון[2].

התפרחות הן סיומות חד-בדיות, חסרות חפים ומכונות עקרביות. התפרחת מכונה "עקרבית" בשל היותה כפופה ומגולגלת כסליל לפני הפריחה, והצד הפנימי שלו חסר פרחים. חלק קיצוני זה הולך ומתארך, ובה בעת הוא מתיישר שלב אחר שלב. בקטע המתיישר נפתח פרח[3]. ועל כן, הפריחה מתקדמת מתחתית התפרחת לקראת ראשה, ובמילים אחרות הפרחים העליונים הם החדשים יותר, ולעיתים ניתן לראות בבסיס הגבעול פירות.

הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת, נכונים, וקוטרם 3 עד 5 מ"מ[2]. הפרחים דמויי מסמר, לרוב יושבים (ללא פטוטרות) בצפיפות על גבעול התפרחת ואינם מלווים חפים או עלים, צבעם לבן עם כתם צהוב גדול, שמכסה יותר ממחצית אוגן הכותרת. הכתם הצהוב משתנה לחום לאחר ההפריה.

עלי הגביע או השיניים 5, מפורדים ואורכם כאורך צינור הכותרת. הגביע משתייר, כרגיל מתפרה, כלומר גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי.

עלי הכותרת 5, מאוחים ועשויים בדמות מסמר. האונות מעוגלות. לוע הכותרת מכוסה צפופות בשערות מפושקות. אבל היא אינה בעלת קשקשים ובין אונות הכותרת אין שיניים זקופות וערוכות לסירוגין עם האונות. צינור הכותרת שעיר מבפנים ובעל צלעות אורך שעירות, כל צלע מסתיימת בשן שעירה[4].

האבקנים 5, מעורים בצינור הכותרת וקבועים מתחת לאמצע צינור הכותרת. הזירים קצרים מאוד[4].

המאבקים חבויים בתוך צינור הכותרת או בולטים מתוכו במקצת.

השחלה עילית, בנויה משני עלי שחלה ומחולקת על ידי מחיצות מדומות ל-4 מגורות. מספר הביציות במגורה 1 או 2.

עמוד השחלה יושב בראש השחלה. הצלקת דמוית חרוט (קונוס), מורחבת בבסיסה[4] ואורכה שווה לרוחבה או קטן מרוחבה.

הפרי נפרד כרגיל ל-4 פרודות. לפעמים הפרודות מאוחות שתיים שתיים או כל ארבעתן זו לזו.

העלווה קיימת מתחילת נובמבר ועד סוף אפריל. הפריחה מסוף אפריל ועד תחילת נובמבר. פרי בשל מתחילת יוני והפצת הפרי מסתיימת באמצע נובמבר[5].

בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה העולמית משתרעת במזרח הים התיכון: קפריסין, האיים במזרח הים האגאי, כריתים, מרכז ודרום יוון, טורקיה, סוריה, לבנון, ישראל ירדן מצרים ולוב[1]. הוא גדל בעיקר באזורים הסוב-טרופיים ועל קרקעות כבדות. בישראל מין זה גדל כמעט בכל חבליה: בחלב הים-תיכוני, בערבות, בבתות ספר ובמדבריות.

עוקץ-עקרב שעיר נפוץ בבקעת חולה, בגלבוע ובשפלה; מצוי בגולן, בגליל התחתון, בבקעת כנרות, בכרמל, בעמק יזרעאל, בבקעת בית שאן, בעמק עכו, בשרון, בדרום מישור החוף, בשומרון, בערבות הירדן, בהרי יהודה ובצפון הנגב; נדיר בגליל העליון, במדבר יהודה ובהר הנגב; ונדיר מאוד בבקעת ים המלח, בעמון ובאדום[5].

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוקץ-עקרב שעיר בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Heliotropium hirsutissimum Weber, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 3 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 361-365
  3. ^ אבינעם דנין, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל,, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 42
  4. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 525-531
  5. ^ 1 2 עוקץ-עקרב שעיר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה