עוקץ-עקרב אירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעוקץ-עקרב אירופי
עוקץ-עקרב אירופי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: זיפנאים
משפחה: זיפניים
סוג: עוקץ-עקרב
מין: עוקץ-עקרב אירופי
שם מדעי
.Heliotropium europaeum L
ליניאוס, 1753

עֹקֶץ-עַקְרָב אֵירוֹפִּי (שם מדעי: .Heliotropium europaeum L) הוא צמח עשבוני חד-שנתי קטן וירוק כהה ממשפחת הזיפניים[1], שגדל בבתות, צידי דרכים, קרקעות כבדים (לא רק) ובתי גידול מופרעים מהגולן בצפון ישראל עד צפון הנגב. מין זה מתנשא כדי 30 ס"מ, עליו וגבעוליו מכוסים בשערות קצרות, הדוקות ורכות, זקופות ושוות באורכן. פרחיו הקטנטנים נישאים בצפיפות בשני טורים ברורים שלא צמודים זה לזה על גבעול תפרחת קצר. צבעם של הפרחים לבן עם כתם צהוב קטן (בשונה מעוקץ-עקרב שעיר שפרחיו עם כתם צהוב גדול ובולט שמשתנה לחום לאחר ההפריה).

הסוג עוקץ-עקרב כולל צמחים נמוכים יחסית, בעלי פרח דמוי-מסמר. בישראל 14 מינים המאפיינים בתי גידול מופרעים או יובשניים[2]. עוקץ-עקרב אירופי הוא המין השכיח ביותר בחבל הים-תיכוני של ישראל, עוקץ-עקרב שעירהוא המין הדומה לו, אך פחות נפוץ.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוקץ-עקרב אירופי הוא צמח עשבוני קטן ומסועף שמתנשא כדי 30 ס"מ.

הגבעולים ירוקים (לא מלבינים) גליליים ומכוסים בשערות קצרות, היוצאות מתוך יבלות קטנות[3].

העלים ירוקים, מסורגים על פי רוב, חסרי לוואים, פשוטים, תמימים, דמויי ביצה ואורכם גדול לכל היותר פי 2 מרוחבם. העלים, כמו הגבעולים, מכוסים בשערות הדוקות, היוצאות מתוך יבלות קטנות. הטרפים בעלי עורקים בולטים בצדם העליון[3], וצידם התחתון של העלים מכוסה יבלות זעירות ירקרקות (יש צורך במגדלת).

התפרחות הן מסוג מסוימת חד-בדית, חסרות חפים ומכונות עקרביות. התפרחת מכונה "עקרבית" בשל היותה כפופה ומגולגלת כסליל לפני הפריחה, והצד הפנימי שלו חסר פרחים. חלק קיצוני זה הולך ומתארך, ובה בעת הוא מתיישר שלב אחר שלב. בקטע המתיישר נפתח פרח[4]. ועל כן, הפריחה מתקדמת מתחתית התפרחת לקראת ראשה, ובמילים אחרות הפרחים העליונים הם החדשים יותר, ולעיתים ניתן לראות בבסיס הגבעול פירות.

הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת, נכונים, וקוטרם כ-2 מ"מ[3]. הפרחים דמויי מסמר, לרוב יושבים (ללא פטוטרות) בצפיפות על גבעול התפרחת ואינם מלווים חפים או עלים, צבעם לבן עם כתם צהוב קטנטן.

הגביע ארוך כאורך צינור הכותרת או קצר ממנו במקצת. עלי הגביע 5, מפורדים ואורכם כאורך צינור הכותרת. הגביע משתייר, כרגיל מתפרה, כלומר גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי. הגביע נשאר על הגבעול גם לאחר שנשרו מעליו פרודות הפרי[3].

עלי הכותרת 5, מאוחים ועשויים בדמות מסמר. האונות מעוגלות. הכותרת קירחת מצדה הפנימי. אבל היא אינה בעלת קשקשים ובין אונות הכותרת אין שיניים זקופות וערוכות לסירוגין עם האונות.

האבקנים 5, מעורים בצינור הכותרת וקבועים מתחת לאמצע צינור הכותרת. הזירים קצרים מאוד[5].

המאבקים חבויים בתוך צינור הכותרת או בולטים מתוכו במקצת ואינם מסתיימים בחוד כפוף (כמו עוקץ עקרב אפור)[5].

השחלה עילית, בנויה משני עלי שחלה ומחולקת על ידי מחיצות מדומות ל-4 מגורות. מספר הביציות במגורה 1 או 2.

עמוד השחלה יושב בראש השחלה, קצר בהרבה מהצלקת (בשונה מעוקץ עקרב שרוע שעמוד השחלה שלו ארוך מהצלקת). הצלקת דמוית חרוט (קונוס), מורחבת בבסיסה ואורכה גדול מרוחבה[5].

הפרי נפרד כרגיל ל-4 פרודות קטנות דמויות ביצה או בעלות 3 מקצועות (בשונה מעוקץ-עקרב שרוע שהפרי שלו בעל פרודה אחת)[5]. לפעמים הפרודות מאוחות שתיים שתיים או כל ארבעתן זו לזו. הגביע נשאר זמן מה על הגבעול לאחר שנשרו ממנו הפרודות בשונה מעוקץ-עקרב שרוע שהגביע נושר יחד עם הפרי.

העלווה קיימת מסוף מרץ ועד תחילת נובמבר. הפריחה מסוף אפריל ועד תחילת נובמבר. פרי בשל מתחילת יוני והפצת הפרי מסתיימת באמצע דצמבר[6].

בית גדול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוקץ-עקרב גדל בבתות, בצידי דרכים, בקרקעות כבדות, אך לא רק, בבתי גידול מופרים בעיקר בקרבת האדם, אך גם בבתי-גידול טבעיים.

עוקץ-עקרב אירופי גדל בעיקר באזורים סוב-טרופיים, ותפוצתו העולמית משתרעת במקרונזיה ומאירופה עד המזרח התיכון, הודו וחצי האי ערב[1].

בישראל מין זה גדל כמעט בכל חבליה: בחבל הים-תיכוני, בערבות, בבתות ספר ובמדבריות, ותפוצתו חופפת את תפוצת עוקץ-עקרב שעיר.

עוקץ-עקרב אירופי נפוץ בבקעת חולה, בגלבוע ובשפלה; מצוי בגולן, בגליל התחתון, בבקעת כנרות, בכרמל, בעמק יזרעאל, בבקעת בית שאן, בעמק עכו, בשרון, בדרום מישור החוף, בשומרון, בערבות הירדן, בהרי יהודה ובצפון הנגב; נדיר בגליל העליון, במדבר יהודה ובהר הנגב; ונדיר מאוד בבקעת ים המלח, בעמון ובאדום[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוקץ-עקרב אירופי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 .Heliotropium europaeum L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ זיפניים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  3. ^ 1 2 3 4 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 361-365
  4. ^ אבינעם דנין, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל,, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 42
  5. ^ 1 2 3 4 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 525-531
  6. ^ עוקץ-עקרב אירופי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  7. ^ .Heliotropium europaeum L, צמחיית ישראל וסביבתה