עורק הירך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עורק הירך (TA: arteria femoralis) הוא עורק גדול בירך ואחד העורקים המשמעותיים בגפה התחתונה, אשר אחראי לרוב אספקת הדם באזור זה – וקלינית, אם הוא ייחסם, תיעצר כל אספקת הדם לגפה התחתונה. עורק הירך מסתעף למספר עורקים. עורק זה הוא המשך של עורק הכסל החיצון ומתחיל ברצועה המפשעתית (ligamentum inguinale) (ראש עצם הירך).

באזור זה, העורק נקרא גם עורק הירך המשותף (arteria femoralis communis) וממנו מסתעף עורק הירך העמוק, המספק דם לירך. לאחר ההסתעפות של עורק הירך העמוק, העורק נקרא עורק הירך השטחי (arteria femoralis superficialis) בעגה קלינית, בגלל ההתפרשות היחסית שטחית שלו. עורק הירך ממשיך לאורך עצם הירך כדי לספק את דם לעורקים שמקיפים את הברך וכף הרגל ונכנס לתעלת המתוויכים (canalis adductorius, ידועה גם כ-Hunter’s/Subsartorial Canal). לאחר שהוא יוצא ועולה מהתעלה דרך מבקע תעלת המתוויכים (hiatus canalis adductorii), העורק נקרא עורק בית הברך (popliteal artery).‏[1]

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורק הירך מתפצל מעורק הכסל החיצון במשולש הירך, מאחורי הרצועה המפשעתית, אשר נמצאת בדרך כלל בסמוך לראש עצם הירך. החלק המקורב (הפרוקסימלי) של עורק הירך, אשר מכונה ביתר דיוק עורק הירך המשותף, יוצא ממשולש הירך מתחת לשריר החייטים. ביציאתו ממשולש הירך העורק מסתעף ממנו עורק הירך העמוק (arteria profunda femoris) אשר אחראי על אספקת דם לירך. עורק הירך, שלעתים נקרא אז עורק הירך השטחי, מתחבר לעורק בית הברך (arteria poplitea) בתחילתו של השריר המתוויך הגדול, או לחלופין בתעלת המתוויכים, לקראת קצה עצם הירך.

סעיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט קדמי על עצם הירך הימנית ועל עורקי הירך (ממוספרים).
5. העורק כותר הירך הצדי. 7. עורק הירך העמוק. 8. העורקים הנוקבים. 14. עורק הכסל החיצון. 20. עורק הירך. 21. העורק כותר הירך התיכון. 23. מבקע תעלת המתוויכים.

לפני שעורק הירך העמוק מסתעף מעורק הירך, הוא מסתעף למספר סעיפים קטנים שמספקים דם לעור ולחיתולית:

  1. עורק רום הבטן השטחי (Superficial epigastric artery) – עולה ומגיע כמעט עד הטבור. מסתיים ברשת כלי דם משיקים עם מקבילו מהצד השני ועם עורק רום הבטן התחתון (arteria epigastrica inferior).
  2. עורק כותר הכסל השטחי (arteria circumflexa ilium superficialis) – הסעיף השטחי הקטן ביותר של עורק הירך. עולה הצדה לכיוון קוץ הכסל הקדמי העליון, שם הוא מסתיים ברשת כלי דם משיקים עם שני עורקים – עורק כותר הכסל העמוק (arteria circumflexa ilium profunda) ועורק כותר הירך הצדי(arteria circumflexa femoris lateralis).
  3. עורק הערווה החיצון השטחי (arteria pudenda externa superficialis) ועורק הערווה החיצון העמוק (arteria pudenda externa profunda), אשר לעתים יוצאים כעורק אחד ולאחר מכן מתפצלים. שני העורקים מתקדמים תיכונית, מגיעים אל עור איברי המין החיצוניים ומסתיימים ברשת כלי דם משיקים עם עורק הערווה הפנימי (arteria pudendalis interna) או עם סעיפיו.

במרחק של כ-4-5 ס"מ מהרצועה המפשעתית לכיוון מרוחק, עדיין במשולש הירך, מסתעף מעורק הירך סעיפו העיקרי – עורק הירך העמוק. עורק זה חודר עמוק בין שריר המסרק לבין השריר המתוויך הארוך שמתחתיו הוא עובר. משם, ממשיך העורק באופן מרוחק לאורך החלק הקדמי של הירך, כאשר שטחית לו נמצא השריר המתוויך הארוך ועמוק לו השריר המתוויך הקצר והשריר המתוויך הגדול. העורק יורד לאורך האחז הגידי של השריר המתוויך הגדול, ותוך כדי מהלכו מסתעפים ממנו ארבעה עורקים – ארבעת העורקים הנוקבים (arteriae perforantes).

הסתעפויותיו של עורק הירך העמוק:

  1. עורק כותר הירך הצדי (arteria circumflexa femoris lateralis) ועורק כותר הירך התיכון (arteria circumflexa femoris medialis) – מיד לאחר יציאתו של עורק הירך העמוק, כאשר העורק העמוק עדיין במשולש הירך ולפני שחדר לעומק, מסתעפים ממנו שני עורקים במפרק הירך. שני העורקים משתתפים ברשת ההשקות של מפרק הירך.
    1. העורק כותר הירך התיכון - חודר עמוק דרך רצפת משולש הירך בין שריר המסרק לבין שריר הכסל והמותניים, מספק דם למדור התיכון של הירך ומקיף את צוואר עצם הירך מאחור.
    2. העורק כותר הירך הצדי מתפצל לשלושה סעיפים:
      1. הסעיף העולה (ramus ascendens) – מקיף את צוואר עצם הירך מלפנים, ומסתיים ברשת כלי דם משיקים עם העורק התיכון.
      2. הסעיף האופקי (ramus transversus) – הענף האופקי הוא הקטן מכולם ומגיע אל רשת כלי דם משיקים בצורה צולבת.
      3. הסעיף היורד (ramus descendens) – יורד אל רשת כלי דם משיקים במפרק הברך.
  2. ארבעת העורקים הנוקבים - ארבע הסתעפויות חשובות של הסעיף העמוק אשר חודרות את גיד שריר המתוויך הגדול ומספקות דם באופן בלעדי למדור האחורי של הירך. כל אחד מארבעת הענפים אשר מתפצלים מעורק הירך העמוק מקטין אותו מעט, ועם הפיצול הרביעי העורק מסתיים לחלוטין.

עורק הירך העמוק מסתיים ברשת כלי דם משיקים של הברך ולא ממשיך מעבר אליה.

עורק הירך עצמו, לאחר שהסתעף ממנו העורק העמוק, ממשיך עד לקצהו המרוחק של משולש הירך. שם נפגש העורק עם שריר החייטים, התוחם את משולש הירך בחלק התיכון ונכנס לתעלת המתוויכים. העורק ממשיך בתעלה עד סופה, כאשר הוא שטחי לשריר המתוויך הארוך, תוך שהוא מספק דם למדור הקדמי של הירך, ועובר דרך מבקע תעלת המתוויכים אל גומץ בית הברך (fossa poplitea). עם מעבר זה משתנה שמו לעורק בית הברך. כל אספקת הדם מתחת לברך מגיעה ממנו.

היבטים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב ניתן למשש את עורק הירך דרך העור בנקל, ולכן הוא משמש לעתים קרובות כעורק גישה להכנסת צנתר. מאותו צנתר, ניתן להניע ולכוון חוטים וצנתרים לכל מקום במערכת העורקית לצורכי התערבות רפואית או לצורכי אבחון, לרבות הלב, המוח, הכליות והגפיים. ישנה משמעות רבה לכיוון המחט בצנתר בהתאם למיקום הפיזי שאותו רוצים לאבחן או בו לטפל. כיוון המחט נגד כיוון זרימת הדם מתבצע לצורך התערבות ואבחון בכיוון הלב והרגל הנגדית. לעומת זאת, כיוון המחט עם כיוון זרימת הדם מתבצע לצורך התערבות רפואית או אבחון לרגל של אותו צד. ניתן להכניס צנתר הן בעורק הירך הימני והן העורק הירך השמאלי, זאת בהתאם לסוג ההתערבות הרפואית או האבחון הנדרש.

עורק הירך רגיש למחלת עורקים היקפית. כאשר הוא נפגע או נחסם בשל טרשת עורקים, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות מלעורית באמצעות גישה מהירך הנגדית. טיפול נפוץ נוסף במקרה של חסימה כזו הוא כריתת פנים העורק, ניתוח בו פותחים את העורק החסום כדי "לנקות" אותו ולהסיר רובד טרשתי הגורם להיצרות או תעוקה של העורק.

עורק הירך יכול לשמש לצורך נטילת דם עורקי כאשר לחץ הדם הוא נמוך עד שלא ניתן לאתר את עורק החישור או את עורק הזרוע. האזור בו ניתן למשש בצורה מיטבית בבדיקת דופק את עורק הירך הוא הצד הפנימי של הירך, בנקודת האמצע המפשעתית, באמצע הדרך בין מאחה עצמות החיק לבין קוץ הכסל הקדמי העליון. מוערך כי ברוב המקרים קיומו של דופק בעורק הירך מצביע על לחץ דם של יותר מ-50 מ"מ כספית.‏[2]

תמונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Richard L. Drake, A. Wayne Vogl, Adam W. M. Mitchell, GRAY'S Anatomy for students, second edition, 2010 - עמודים 536, 540-541, 569-570.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schünke, Michael; Schulte, Erik; M. Ross, Lawrence; D. Lamperti, Edward; Schumacher, Udo (2006). Thieme Atlas of Anatomy: General Anatomy and Musculoskeletal System. Thieme. p. 490. ISBN 9783131420817. 
  2. ^ Deakin CD, Low JL (September 2000). "Accuracy of the advanced trauma life support guidelines for predicting systolic blood pressure using carotid, femoral, and radial pulses: observational study". BMJ 321 (7262): 673–4. doi:10.1136/bmj.321.7262.673. PMC 27481. PMID 10987771. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.