עזרא פורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עזרא פורמן
Ezra Furman
לידה 5 בספטמבר 1986 (בת 37)
ארצות הבריתארצות הברית שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2008
עיסוק מוזיקאית, פזמונאית
סוגה ארט פופ[1] • רוק אנד רול[2] • פופ אלטרנטיבי[3] • אינדי פופ[4] • אינדי פולק[4]
כלי נגינה גיטרה • קול • הרמוניקה
חברת תקליטים Bar/None Records,‏ Bella Union
www.ezrafurman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עזרא פורמן (באנגלית: Ezra Furman; נולדה ב-5 בספטמבר 1986) היא[א] מוזיקאית ופזמונאית יהודייה-אמריקאית. פורמן הייתה הסולנית והגיטריסטית של להקת Ezra Furman and the Harpoons (אנ'), שפעלה בין השנים 2006–2011. בשנים שלאחר מכן היא הוציאה מספר אלבומים, וכן יצרה את פסקול הסדרה "חינוך מיני" של נטפליקס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ezra Furman and the Harpoons[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הקימה פורמן יחד עם עוד שלושה חברים את להקת הרוק Ezra Furman and the Harpoons (עזרא פורמן וההרפונז) בעת שלמדו באוניברסיטת טאפטס. עזרא פורמן הייתה הסולנית והגיטריסטית של הלהקה, והיו בה חברים גם ג'וב מוקאדה (גיטרה בס), דרו "אדם" אברוטין (תופים) ואנדרו לנגר (גיטרה). הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים: Beat Beat Beat‏ (2006), Banging Down the Doors‏ (2007), Inside the Human Body‏ (2008) ו-Mysterious Power‏ (2011). בשנת 2009, לאחר שהסתיים החוזה של הלהקה עם חברת התקליטים Minty Fresh, הם הוציאו אלבום אוסף בשם Moon Face: Bootlegs and Road Recordings 2006-2009, שכלל הקלטות חיות וכמה מיצירות הסולו של פורמן. הלהקה התפרקה בשנת 2011.

The Year of No Returning[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ezra Furman and The Visions / Ezra Furman and the Boy-Friends
לידה 5 בספטמבר 1986 (בת 37)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2012
סוגה אינדי רוק • רוק פסיכדלי
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Bar/None Records,‏ Bella Union
www.ezrafurman.com
חברים
עזרא פורמן
ירגן ירגנסן
בן ג'וזף
סם דרקס
טים סנדסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר סיבוב ההופעות שלה לקידום האלבום Mysterious Power, פורמן הקליטה אלבום סולו בשם The Year of No Returning. את האלבום היא לא הוציאה דרך חברת תקליטים, וגייסה כסף דרך קיקסטארטר כדי לממן את ההקלטה וההוצאה העצמית של האלבום.[5] האלבום הוקלט בסטודיו בליסטיקו, שבאותו זמן היה ממוקם בעליית הגג שבביתה של פורמן, והופק על ידי טים סנדסקי, שהיה הבעלים של הבית והאולפן.[6] האלבום יצא לאור בפברואר 2012. בסוף אותה שנה, פורמן הוחתמה בחברת התקליטים Bar/None Records (אנ'), שהוציאה את האלבום בהוצאה מחודשת בקיץ 2013.

באביב 2012 הוקמה להקת הליווי Ezra Furman and the Boy-Friends, ויצאה לסיבוב הופעות לקידום האלבום. בלהקה היו חברים ירגן ירגנסן (בס), בן ג'וזף (קלידים, גיטרה) וסם דרקס (תופים). טים סנדסקי (סקסופון) הצטרף ב-2013.

Day of the Dog[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013 יצא לאור אלבומה השני של פורמן, Day of the Dog, שהופק גם הוא על ידי טים סנדסקי, וכן הוקלט בסטודיו בליסטיקו ויצא לאור דרך חברת התקליטים Bar/None Records.[7] האלבום בלט בתקשורת בבריטניה. מייקל האן מהגרדיאן העניק לו ביקורת של 5/5 כוכבים: "עזרא פורמן יצרה אלבום של רוקנרול קלאסיציסטי שאף פעם לא מרגיש כמו תרגיל, אלא כמו פיסת ביטוי עצמי חיה ונושמת",[8] ומגזין NME העניק לו ביקורת של 8/10: "גרסה פרחחית ומחוספסת לרוק הקרנבלי בסגנון הניו יורק דולס, הראמונס מעידן-ספקטור והאי סטריט בנד. פנינה בלתי צפויה".[9]

פורמן, 2018

בשנת 2014 הלהקה ערכה סיבוב הופעות בבריטניה וזכתה לביקורות חיוביות בעיתונות. "הרוקנ'רולרית הפאנקית לא מגניבה מספיק מכדי להתרגש מקבלת הפנים הנלהבת שהיא ראויה לה", כתב מלקולם ג'ק בגרדיאן, ונתן למופע 5 כוכבים.[10] סיבוב ההופעות הסתיים בסתיו, בהופעה במועדון הסקאלה (אנ') בלונדון בספטמבר 2014.

Perpetual Motion People[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2015 פורמן חתמה בחברת התקליטים Bella Union (אנ')[11] וב-27 באפריל הודיעה על אלבומה החדש, Perpetual Motion People, שיצא לאור ב-6 ביולי בבריטניה ובאירופה וב-10 ביולי בארצות הברית.[12] בנוסף לביקורות החיוביות בעיקר שקיבל, האלבום נכנס למצעדי הפזמונים בבריטניה, והגיע בשיאו למקום ה-23 עם כניסתו. סדרה של הופעות באירופה ובארצות הברית התקיימה יחד עם יציאתו של האלבום.

בשנת 2016 פורמן הוציאה לאור את המיני-אלבום Big Fugitive Life, באומרה כי הוא הרגיש כמו "סוף של פרק עבורי, מבחינה מוזיקלית" וקראה לאוסף השירים "קבוצה של השירים המיותמים האהובים עלינו", כאשר לדבריה ארבעה מתוך ששת השירים שבאלבום היו מיועדים להיכלל ב-Perpetual Motion People, ושניים שהיו מיועדים להיכלל ב-The Year of No Returning, אך לא היו מוכנים באותו זמן.[13]

פורמן, 2018

בספטמבר 2017, פורמן הודיעה ברשתות החברתיות על שינוי שם הלהקה, מ-Ezra Furman and the Boy-Friends ל-Ezra Furman and The Visions.[14] לא נעשה שינוי כלשהו בנוגע לחברי הלהקה, ואותם החברים נשארו בה.[15]

Transangelic Exodus[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומה השביעי של פורמן, Transangelic Exodus, יצא לאור ב-9 בפברואר 2018.[16] האלבום עוקב אחרי סיפורן של פורמן ומלאך שנמצאים בדרכם, בבריחתם משלטון דכאני.[17]

פרויקטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, יצא לאור ספרה של פורמן על האלבום Transformer של הזמר לו ריד, במסגרת מיזם הספרים 33⅓ (אנ').[18]

פורמן יצרה את הפסקול לסדרת הדרמה הקומית של נטפליקס משנת 2019, "חינוך מיני". הפסקול כולל שירים מקוריים של פורמן, וכן שירים שנכתבו עבור הסדרה. בנוסף, פורמן ולהקתה הופיעו בפרק השביעי של העונה הראשונה של הסדרה, "At the Bottom of the Ocean", בהופעת קמאו, בתור הלהקה שמופיעה בנשף בית הספר של הדמויות הראשיות.[19]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמן היא יהודייה.[20][21] אביה הוא בן למשפחה יהודית ואמה התגיירה.[22] היא סיפרה כי היא מתכננת להפוך לרבה, והחל מסתיו 2021 היא לומדת בבית הספר הרבני של המכללה העברית (אנ') בניוטון (אנ'), מסצ'וסטס.[23]

פורמן היא ביסקסואלית,[24] ומשתמשת בכינויי גוף היא/את ו-they/them.[25] היא יצאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית בסוף אפריל 2021.[26][27]

לפורמן יש שלושה אחים ואחיות, והיא אם לילד.[27][28] אחיה הצעיר, ג'ונה, היה הסולן והבסיסט של להקת הרוק Krill מהעיר בוסטון, שהתפרקה ב-2015.[29] אחיה הבכור, נואה, הוא אמן חזותי, ועיצב את עטיפת האלבום Banging Down The Doors של Ezra Furman and the Harpoons.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ezra Furman and the Harpoons[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: "My Zero"/"Caroline Jones"
  • 2015: "Restless Year"
  • 2015: "Lousy Connection"[31]
  • 2017: "Driving Down to LA"
  • 2018: "Unbelievers"
  • 2019: "Calm down aka I Should Not Be Alone"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עזרא פורמן בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פורמן משתמשת בכינויי הגוף she/her ו-they/them. בערך נעשה שימוש בכינוי הגוף היא/את כדי לשמור על עקביות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Beaumont, Mark (7 בפברואר 2018). "Ezra Furman - 'Transangelic Exodus' Album Review". NME. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Hann, Michael (11 בספטמבר 2014). "Ezra Furman on outcasts, Chuck Berry and Judaism". Theguardian.com. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Ezra Furman streams egg-cellent new video for 'Lousy Connection'". DIY.
  4. ^ 1 2 "Ezra Furman | Biography, Albums, Streaming Links". AllMusic.
  5. ^ Kickstarter, "Ezra Furman's Kickstarter" July 11, 2007. Retrieved April 28, 2015
  6. ^ Furman, Ezra. Interview by Frances Capell "New Year", San Francisco Bay Guardian, February 9, 2012.
  7. ^ Bar/None Records. "Ezra Furman", retrieved August 3, 2014.
  8. ^ Michael Hann (5 בדצמבר 2013). "Ezra Furman: Day of the Dog – review". The Guardian. נבדק ב-4 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Stubbs, Dan (2013-11-08). "Ezra Furman - Day Of The Dog". NME (באנגלית בריטית). נבדק ב-2015-04-28.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  10. ^ Malcolm Jack (13 בפברואר 2014). "Ezra Furman – review". The Guardian. נבדק ב-28 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Ezra Furman signs to Bella Union". bellaunion.com (באנגלית אמריקאית). 2015-03-03. נבדק ב-2015-04-28.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  12. ^ "Ezra Furman announces new album, Perpetual Motion People, shares "Lousy Connection"". Consequence of Sound (באנגלית אמריקאית). 2015-04-27. נבדק ב-2015-04-28.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  13. ^ "EZRA FURMAN announces 'Big Fugitive Life' EP". Bella Union. 28 ביוני 2016. נבדק ב-10 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "RIP The Boy-Friends 2012–2017". Facebook.com. 2017-09-07. נבדק ב-2017-09-09.
  15. ^ "Ezra Furman announces new album "Perpetual Motion People"". Bella Union (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-09-09. The 2015 line-up of The Boy-Friends seems to contain the same members{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  16. ^ Geslani, Michelle (2017-10-23). "Ezra Furman announces new album, Transangelic Exodus, unveils "Love You So Bad": Stream". Consequence of Sound (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-11-05.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  17. ^ Mackay, Emily (2018-02-11). "Ezra Furman: Transangelic Exodus review – an adrenaline-jolted allegory". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2018-12-15. ...Furman and his celestial lover go on the run from an oppressive government..
  18. ^ Korber, Kevin (2019-07-15). "33 1/3: Transformer: By Ezra Furman". Spectrum Culture (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-04-14.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  19. ^ "Music from Sex Education Season 1". Tunefind.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-01-25.
  20. ^ "How could you deny me: Ezra Furman". The Demented Goddess. 11 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Goldfine, Jael (16 בינואר 2020). "Ezra Furman Is Angry. Aren't You?". Papermag.com. נבדק ב-17 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Ezra Furman on outcasts, Chuck Berry and Judaism | Music". The Guardian. 24 בספטמבר 2014. נבדק ב-13 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Ezra Furman has sung about God in her indie rock. Now she's going to rabbinical school". Jewish Telegraphic Agency (באנגלית אמריקאית). 2021-09-01. נבדק ב-2021-09-02.
  24. ^ Furman, Ezra (3 ביולי 2015). "Pretty punk rock: how Ezra Furman found freedom in gender fluidity". The Guardian. נבדק ב-12 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Furman, Ezra. "Ezra Furman". Twitter. נבדק ב-2020-11-01.
  26. ^ "Ezra Furman Comes Out as a Transgender Woman". Pitchfork. נבדק ב-2021-04-21.
  27. ^ 1 2 "I wanted to share with everyone that I am a trans woman, and also that I am a mom and have been for a while now (like 2+ years)",‏ 21 באפריל 2021, ברשת החברתית אינסטגרם
  28. ^ Mark Redfern (20 בפברואר 2017). "2016 Artist Survey: Ezra Furman". Under The Radar Magazine. נבדק ב-4 במרץ 2017. I was one of four kids. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Sarah Grant (29 בפברואר 2016). "Between Two Furmans: Indie According to Brothers Ezra and Jonah". Village Voice. נבדק ב-4 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Blais-Billie, Braudie (21 במאי 2019). "Ezra Furman Announces New Album Twelve Nudes, Shares New Song: Listen". Pitchfork. נבדק ב-21 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Cummings, Bill (1 במאי 2015). "Track Of The Day #680: Ezra Furman – Lousy Connection". Godisinthetvzine.co.uk. נבדק ב-8 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עזרא_פורמן&oldid=36520683"