עיקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מתייחס אך ורק לעיקול בידי השלטון, העיקול וצדק חברתי הוא מאמר פרשנות חסר אסמכתאות ומוטה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עיקול הוא החרמת רכוש, בדרך כלל כזה המצוי בידי לווה, בידי המלווה או גורם מוסמך מטעמו. עיקול מוצא בדרך כלל לפועל באחד משלושה מקרים עיקריים: כאשר הלווה לא עמד בתנאי הפירעון של הלוואה, שהנכס המעוקל שועבד, שימש ערבון או שימש בטוחה לפרעונה; כאשר אדם קיבל מוצר או שירות מסוים לפי הסכמה או חוזה, אך לא פרע את התמורה שנקבעה להם בחוזה; וכאשר השלטון מכריז, בידיעת בעל הנכס או שלא בידיעתו, על דרישה לתשלום או העברת הנכס לידי השלטון. ברוב המקרים חייב הנושה לבצע הליך חוקי כדי לזכות בצו שיאפשר עיקול הנכס, פעמים רבות באמצעות צו עיקול הניתן בידי בית משפט ונאכף בידי ההוצאה לפועל. רשויות שלטוניות, כמו רשות המסים, ביטוח לאומי, עירייה וגורמים הפועלים מטעמם רשאים להוציא צווי עיקול כרצונם, גם ללא צו בית משפט (לדוגמה, הטלת עיקול על חשבון הבנק מטעם חברה פרטית הגובה חובות עבור העירייה.

שלבים עיקריים בהליכי עיקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הוצאת הצו ומסירתו לחייב, נרשמים ומסומנים פרטי הרכוש, וניתן לחייב פרק זמן מסוים כדי לאפשר לו לסלק את חובו. אם לא פרע את החוב, מוחרם הרכוש ונמסר לזוכה במטרה לממשו. בדרך כלל ניתנת לחייב התראה לפני מתן צו עיקול, אך לעתים קרובות, ומחשש להברחת נכסים, מאפשר בית משפט להוציא צו עיקול במעמד צד אחד (בעל החוב) ובלי שתינתן לחייב אפשרות להתגונן לפני מתן הצו, אלא רק אחריו.

ביצוע העיקול תלוי בסוג הרכוש המעוקל:

העיקול והצדק החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקול מהווה שלב אחרון בדרכו של הזוכה הפועל להשבת החוב, ונראה כתהליך הוגן הפועל להשגת הצדק. כל מי שהתקשה להשיג את חובו בטוח כי זוהי דרך נאותה לפעול נגד חייבים. כך גם סבור רוב הציבור החי במדינה בה מתקיימים חוק וסדר. עם זאת נשמעת לעתים קרובות ביקורת על הדרך בה מופעלים הליכי עיקול, ובמיוחד כאלה המסבים נזק נפשי למי שרכושו נלקח ממנו. העובדה כי בעלי החוב המעוקל ובני משפחותיהם יוצאים ניזוקים ברגע המימוש של העיקול יכולה לעתים לעורר רחמים ולגרום תחושת עצבות, עד כדי כעס על המעקלים הנראים כמי שפועלים ללא התחשבות ברגשות החייבים.

בנוסף קיימת ביקורת על בתי משפט הנוהגים לעתים, לדעתם של המבקרים, למהר ולהוציא צווי עיקול במקום שניתן היה לפתור את בעיית החוב בדרכים אחרות, או שהעיקול פוגע ביכולתו של החייב לפעול להשבת החוב – כמו למשל במקרים בהם מוטל עיקול בסכום העולה בהרבה על סכום החוב, או במקרים בהם הוא מוטל על כל חשבונות הבנקים של החייב, או על משכורתו, כך שאיננו יכול לבצע כל פעולה.

חוק הגנת השכר קובע שבעת עיקול משכורת יש להשאיר לעובד סכום השווה לגמלה הניתנת לפי חוק הבטחת הכנסה, כדי להותיר לעובד ולמשפחתו סכום המאפשר קיום מינימלי. הגנה זו אינה חלה על עיקול לשם תשלום מזונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]