עלינה סטרניצקה
בתפקיד יינטה השדכנית ב"כנר על הגג", 1965 | |
לידה |
ראשית המאה העשרים פולין |
---|---|
פטירה | 16 ביוני 1986 |
מדינה | ישראל |
עלינה סטרניצקה (נציץ; 1900 לערך - 16 ביוני 1986) הייתה שחקנית, קומיקאית וזמרת ישראלית. מוותיקות הבמה הקלה והתיאטרון המסחרי בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילידת פולין. למדה בבתי ספר למשחק ולקולנוע, ביניהם הסטודיו היהודי לדרמה בוורשה. הופעותיה הראשונות על הבמה היו בהצגות "הלהקה הווילנאית" ("הווילנער טרופע"), עת שהתה בבוקרשט.
עם עלייתה ארצה באוקטובר 1930, בגיל 29, הצטרפה לתיאטרון "המטאטא" ושיחקה בו במשך שש שנים.
ביצעה שניים מהלהיטים הגדולים של "המטאטא": "דודה הגידי לנו כן" ("פנלופה וחתניה" – לצד שמואל רודנסקי, יעקב טימן ויוסף גולנד), מהתכנית "המנון לתוצרת הארץ" (1933) ו"שיר התימניות" (שיר פועלות הניקיון של בית העירייה בתל אביב, השרות "הסמרטוט הוא תימני והבוץ – שיכנוזי", לצד יהודית פרקל), מתוך התכנית "הכל בסדר" (1934)
משנת 1936 ואילך, שימשה סטרניצקה נדבך בתשתית הבמה הזעירה והתיאטרון המסחרי. היא הופיעה בתפקידים מרכזיים על בימות סאטיריות ומוזיקליות שונות, רובן בעלות אופי קברטי, ביניהן: "כל הרוחות", "לילית", "זיקית", "לי-לה-לו", "דו רה מי",, התיאטרון המוזיקלי. כמו גם, בנשפים אמנותיים. השתתפה בסרט העלילתי הראשון שנעשה בארץ ישראל, "ויהי בימי" (1932), הייתה חברה בלהקת הנוטרים וממייסדי קפה-קברט "סמדר" (1938). הופיעה גם באופרה הארצישראלית.
בשנת 1946, נכללה ברשימת האומנים בספר "האמנות והאמנים בארץ ישראל" – "ניסיון ראשון במתן סקירה על האמנים היוצרים החיים פה בארץ. התכנסו בו: שחקנים המופיעים על בימות ארצנו, וכן קריינים העורכים נשפי מקרא, מוזיקאים, אמני ריקוד, ציירים ופסלים".
בראשית שנות השישים, הייתה חברה בלהקת "צימוקים ושקדים", שמטרתה הייתה לקרב את הצופים להווי העיירה היהודית. ההרכב, בבימויו של מנחם גולן, כלל בין היתר את השחקן יעקב טימן והזמרת שולמית לבנת. הרפרטואר התבסס על קלאסיקות הבמה והבד האידיים, מתורגמים לעברית, כ"צימוקים ושקדים" ו"אידל מיטן פידל".
ב-1965, לאחר תקופה ארוכה שבה לא הועסקה, נבחרה סטרניצקה לגלם את ינטה השדכנית בהפקה הישראלית של "כנר על הגג", בתיאטרון גיורא גודיק, בעברית וביידיש. בתכניית ההצגה נכתב:
לומר שעלינה איננה פנים חדשות בתיאטרון הישראלי יהיה מה שמכנים האנגלים 'אנדרסטייטמנט'. כלומר, ההפך מהאמת, בצורה עדינה. עלינה היא מוותיקות שחקניות הבמה הקלה הישראלית. הופיעה ב'מטאטא', ב'לי לה לו', ב'דו רה מי' וזכתה לשבחים על משחקה ושירתה ב'שושנת איסטנבול', וב'כשהייתה הסבתא בת עשרים' ומי אינו זוכר את 'דודה הגידי לנו כן'. לאחרונה הופיעה עלינה ב'שני קוני למל' ואחר שהייה של כשנה וחצי בחו"ל חזרה ארצה וזכתה בתפקיד זה של ינטה השדכנית, תפקיד שהוא סטרניצקה בכל רמ"ח אבריה.
בביקורתו "טוביה החולף", משבח בן עמי פיינגולד את תפקידה של סטרניצקה, שבאותה העת מלאו לה 65 שנה. פיינגולד מצר על כך שהשחקנית, ששמה כבר הלך לפניה גם בתור קומיקאית ותיקה, אינה זוכה למעמד ולייחס הראויים לה אף על פי כישוריה הבולטים:
עלינה סטרניצקה, קומיקאית ותיקה ומוכשרת, שעשתה שנים רבות מעל בימות התיאטרון הזעיר שלנו ('לי לה לו' בעיקר) ואשר לא השתלבה, משום מה, בתיאטרון האמנותי, אף על פי שהיא קומיקאית מעולה ושחקנית אידיאלית, במיוחד לדמויות נוסח שלום עליכם. העובדה ששחקנית מוכשרת כמותה הייתה שרויה בבטלה במשך שנים רבות, היא תעודת עניות לתיאטרון שלנו, שלא גילה עד היום את כישרונותיה הקומיים המציינים.
— הבוקר, הארץ, 11 ביוני 1965
השתתפה בתוכנית הרדיו של תיאטרון לי לה לו, "הלו, הלו, כאן לי לה לו" (1947), "שלום עליכם" – תוכנית פרפראות מעל גבי תקליטים (1947), בתסכיתים במסגרת "המסך עולה", בסרטים "ויהי בימי" (1932), "הנאשם יוסף קיקי" (1956), "כן, זה אחי" (1961), "רק בלירה" (1962), "אבו אל בנאת" (1973), "חמש מאות אלף שחור" (1977) ובתוכנית הטלוויזיה הלימודית "עברית בסימן טוב", בפרק "הסמובר" (1974).
אחת מהופעותיה האחרונות הייתה במסגרת סרט פרסומת לבית הספר הטכני של חיל האוויר ("זה ספיטפייר, מה פתאום זה F-15 מניין את יודעת?").
שמה של סטרניצקה, צוין במהלך השנים בוורסיות שונות: אלינה, הלינה ועליזה. הלכה לעולמה בשנת 1986. נטמנה בבית העלמין הדרום בחולון. [1]
הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאטרון "המטאטא"
|
|
תיאטרון "כל הרוחות"
האופרה א"י עממית"
תיאטרון עברי"
תיאטרון לילית"
|
תיאטרון "לי לה לו"
|
|
"התיאטרון המוזיקלי"
תיאטרון זיקית
תיאטרון "דו רה מי"
|
תיאטרון "זירה"
|
תיאטרון "תילון"
תיאטרון גיורא גודיק
תיאטרון בורשטיין
הפקות פרטיות, נשפים ומופעים חד פעמיים
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עלינה סטרניצקה, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- עלינה סטרניצקה, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- הסרט "ויהי בימי", סרטון באתר יוטיוב
- "עברית בסימן טוב": "הסמובר", סרטון באתר יוטיוב
- עלינה סטרניצקה בסרט "רק בלירה", סרטון באתר יוטיוב
- "במה חדשה: התיאטרון המוזיקלי. עיתון "מעריב". 2.11.1950
- "שלושים פזמוני העיירה היהודיים בלהקת 'צימוקים ושקדים'". עיתון "קול העם", 6.04.1962
- "טוביה החולף נוסח אלהמברה". ביקורת מאת בן עמי פיינגולד. עיתון "הבוקר", 11.06.1965
- "עברית לא שפה קשה" - סימן טוב, מדריך תיירים, ילמד עברית בטלוויזיה. עיתון "דבר", 27.12.1974
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תחת השם עליזה נציץ
[[קטבוריה:ישראלים שנפטרו ב-19866