שמואל רודנסקי

שמואל רודנסקי
	שמואל רודנסקי, ינואר 1967
לידה	10 בדצמבר 1902; י' בכסלו ה'תרצ"ג; וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בדצמבר 1989 (בגיל 87); ט"ו בתמוז ה'תשמ"ט; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ליטא, ישראל
תקופת הפעילות	1927–1989 (כ־62 שנים)
בן או בת זוג	ניורה שיין
	פרופיל ב-IMDb

שמואל (שמוליק) "מוּלה" רוֹדֶנְסקי (10 בדצמבר 1902 – 18 ביולי 1989) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי בתקופת היישוב ובימי המדינה, חתן פרס ישראל. רודנסקי התבלט בהיותו גדל גוף ובעל קול רועם, שהיטיב לשחק דמויות עממיות ומלאות חיים. כמו כן היה ידוע בחיבתו הרבה לאוכל ולטיפה המרה.

ביוגרפיה

שמואל רודנסקי נולד לגיטה ולראובן בסמרגון בשנת 1902. במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלט לאוקראינה, משם גורש בשנות המהפכה הרוסית. הוא הגיע לפולין, שם השיג דרכון פולני מזויף, עמו נכנס לגרמניה והגיע להמבורג. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל. תחילה התפרנס מעבודה כפועל בפרדסים ובסלילת כבישים.^[1] שיחק בתיאטרון הארץ ישראלי (התא"י) ולאחר מכן בתיאטרונים הסאטיריים הקומקום והמטאטא. הוריו נספו בשואה בטבח פונאר. בשנת 1948 התקבל לתיאטרון הבימה (לאחר ששנים רבות לא התקבל אליו) ובמשך עשרות שנים מילא בו תפקידים רבים. בשנת 1965 הושאל רודנסקי מהבימה למלא את תפקיד טוביה החולב בהצגת "כנר על הגג" בהפקתו של גיורא גודיק, במקביל ולסירוגין עם בומבה צור שמילא את אותו התפקיד. רודנסקי זכה להצלחה גדולה בתפקיד זה והמשיך למלא אותו אחר כך בהופעות בגרמניה ובשווייץ.

משנות השישים ואילך הופיע רודנסקי ביחד עם שמואל סגל ושמוליק עצמון בהרכב בשם "שלושת השמוליקים", בהקראות מסיפורי שלום עליכם בעברית וביידיש. כמו כן זכור רודנסקי מן המערכון של אפרים קישון "בניין ההסתדרות" בו שיחק לצד סגל.

רודנסקי הרבה להופיע בסדרת תסכיתי הרדיו של קול ישראל "המסך עולה" בשנות החמישים והשישים. הוא התפרסם כנח שמחון בסדרת התסכיתים הפופולרית "משפחת שמחון", ששודרה בגלי צה"ל בשנות השישים. כל פרק נפתח בקולו העמוק השואל: "אין אוכל? בא דואר? נאוה בבית?", פתיחה שהפכה למותג של התקופה. בתסכית שיחקה את אשתו של רודנסקי השחקנית ניורה שיין, שהייתה אשתו גם מחוץ לעולם התיאטרון. לשניים לא היו ילדים. רודנסקי קבע ביתו ברחוב רחל בתל אביב.

במקביל לקריירה שלו בתיאטרון פיתח רודנסקי גם קריירה קולנועית. כבר בשנת 1935 הופיע בסרט הקולנוע העברי "זאת היא הארץ". משנות ה-50 ואילך הופיע רודנסקי בסרטי קולנוע ישראליים רבים ובהם "מעשה במונית" משנת 1956, "שני קוני למל" (1966), "טוביה ושבע בנותיו" (1968), "כץ וקרסו" (1971) ו"מבצע יונתן" (1977). כן הופיע רודנסקי במספר סרטים לועזיים, בהם "תיק אודסה" מ-1974, לפי ספרו של פרדריק פורסיית', בו גילם את דמותו של שמעון ויזנטל. תפקידו האחרון בקולנוע היה בסרט הפולחן "אלכס חולה אהבה" מ-1986, בתור הרב של אלכס.

רודנסקי הוכתר כחתן פרס ישראל לתיאטרון בשנת 1984. בשנת 1982 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

בשנת 1986 לקה רודנסקי בהתקף לב ראשון. לאחר שהחלים ממנו החליט לחזור לבמה ביחד עם "שלושת השמוליקים" ולחדש את הצגתם על כתבי שלום עליכם. בכתבת טלוויזיה שנעשתה עליו עם חזרתו לבמה אמר רודנסקי: "יש שחקנים שאומרים שחלומם הגדול הוא למות על הבמה, אני מעדיף לשחק על הבמה ולמות במיטה, בבית!". בליל ה-18 ביולי 1989, לאחר שסיים להשתתף בהצגה שנערכה במרתפי תיאטרון הבימה ובשעה שעלה במדרגות התיאטרון לעבר האולם המרכזי לשם השתתפות בהצגה אחרת, לקה רודנסקי בהתקף לב שני, ובכך מצא את מותו בגיל 86.

הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.