עמיצור שפירא
 | |
| לידה |
9 ביולי 1932 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| נרצח |
6 בספטמבר 1972 (בגיל 40) פירסטנפלדברוק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה |
ישראל |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
אתלטיקה |
  | |
עמיצור שפירא (ה' בתמוז ה'תרצ"ב, 9 ביולי 1932 – כ"ז באלול ה'תשל"ב, 6 בספטמבר 1972) היה מאמן אתלטיקה וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), מקורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שביצע ארגון הטרור "ספטמבר השחור".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמיצור שפירא נולד ב-1932 בתל אביב ולמד בגמנסיה העברית הרצליה. בשנות ה-50 היה אצן. ב-1952 הוסמך כמורה לחינוך גופני, והחל לעבוד כמורה לחינוך גופני ברמת גן ולאחר מכן בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.
שפירא אימן אתלטיקה קלה באגודת הפועל תל אביב באצטדיון המכבייה הישן ונחשב לאחד המאמנים החשובים ביותר באתלטיקה הקלה הישראלית. הוא ליווה את נבחרות ישראל כמאמן לאומי במפעלים ותחרויות בינלאומיות רבות וכמאמן אולימפי באולימפיאדת טוקיו 1964. חניכיו הגיעו להישגים רבים, והוא זכה למעמד מוערך בתחום החינוך הגופני.
במקביל לעבודתו כמאמן אתלטיקה קלה, לימד אתלטיקה קלה וכדוריד במדרשה למורים לחינוך גופני במכון וינגייט.[1] הוא שימש זמן רב רכז האתלטיקה הקלה בבית הספר למאמנים במכון וינגייט ובמסגרתו הכשיר מאמנים רבים בתחום זה.
חניכיו הבולטים כמאמן היו שלמה ניצני, מרים סידרנסקי, אילנה גרבורג, קלרה פלום, ציון חצרוני ואסתר רוט-שחמורוב. הוא החל לאמן את שחמורוב כאשר הייתה בת 14 והבין כי היא נחנה בכישרון אתלטי נדיר. במשך שש שנים הקדיש את כל מאמציו לקדמה, ומקצועיותו ויכולת האימון יוצאת הדופן שלו נשאו פרי. כבר בשנת 1970 זכתה שחמורוב במדליית זהב באליפות אסיה שנערכה בבנגקוק. ב-1972 נסע איתה לאולימפיאדת מינכן כמאמנה האישי, שם היא זכתה להצלחה מסחררת. היא עלתה לחצי הגמר בריצת 100 מטר וריצת חצי הגמר במקצועה הראשי - 100 מטר משוכות.
במהלך אולימפיאדת מינכן התרחשה הטרגדיה הגדולה של שפירא, שעמד לקטוף את פרי השקעתו הגדולה, אך נרצח על ידי מחבלים פלסטינים ולא זכה לצפות בהצלחתו יוצאת הדופן באתלטיקה הישראלית. הוא השאיר אחריו אישה, שושנה, וארבעה ילדים (שניים מנישואים קודמים). הוא נטמן בבית העלמין קריית שאול.[2]
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1974, כשנתיים לאחר מותו, התפרסם הספר "אתלטיקה קלה בבית הספר - פרקים מעיזבונו של מורה מאמן". זהו ספר הדרכה מפורט על הוראת אתלטיקה קלה בבתי ספר, שהתבסס על עזבונו הספרותי מקצועי של עמיצור, שתכנן לכתוב ספר מקיף בנושא זה. את הספר ערך עמנואל גיל שהסתייע בכתב היד של עמיצור ובחומר רב שהובא על ידי תלמידיו ונמסר לעורך בידי חניכתו בתיה פוקס (לזניק). בסיוע אשתו יצא הספר לאור לאחר מותו וגם כיום משמש חומר עזר חשוב למורים לחינוך גופני.[3]
המכללה האקדמית בווינגייט עורכת מאז מותו מדי שנה את "מרוץ עמיצור" לזכרו, בו משתתפים תלמידים, סטודנטים וקבוצות אתלטיקה מרחבי הארץ.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמיצור שפירא, באתר olympedia.org
- דף לזכר עמיצור שפירא, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- מורה לחיים - עמיצור שפירא, סרט תעודה באתר רשות השידור, 2014
- עמיצור שפירא, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עמיצור שפירא, באתר one
- ↑ עמיצור שפירא באתר GRAVEZ
- ↑ אתלטיקה קלה בבית-הספר: פרקים מעזבונו של מורה-מאמן, 1976, באתר סימניה
- ↑ כל הפוסטים במירוץ עמיצור, באתר המכללה האקדמית בווינגייט
מירה-בל גזית, וינגייט: זוכרים את עמיצור שפירא, באתר מגפון, 4 בדצמבר 2014