אתלטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אתלטיקה קלה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אתלטיקה הוא ענף ספורט הכולל תחרויות ריצה, הליכה, קפיצה וזריקה, ושילוב ביניהם בצורת קרב רב. האתלטיקה מכונה "מלכת הספורט". יש הנוהגים לכנותה אתלטיקה קלה להבדיל מאתלטיקה כבדה הכוללת את ענפי ההיאבקות, אגרוף והרמת משקולות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתלטיקה במשחקים האולימפיים

תחרויות אתלטיקה היו פופולריות מאוד כבר בעבר הקדום. היוונים הקדמונים הצטיינו באתלטיקה. ניצחון במשחקים האולימפיים העתיקים נחשב באתונה וספרטה הישג עצום המלווה ביוקרה רבה מאד. במאה ה-20 נערכות תחרויות האתלטיקה באצטדיונים פתוחים ובאולמות סגורים. התחרויות החשובות ביותר נערכות במגרשים פתוחים.

תחרויות אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלופה האולימפית הראשונה בקפיצה לגובה, אתל קתרווד מקנדה

תחרויות ריצה מתקיימות באצטדיון במסלול שהיקפו 400 מטר, או באולם במסלול שהיקפו 200 מ' (לעתים גם יותר). הריצות הקצרות (100 מטר באצטדיון או 60 מטר באולם) הן היחידות שמתבצעות בקו ישר. תחרויות הקפיצה והזריקה מתקיימות בשדה שבמרכזו או בצידיו של מסלול הריצה.

באתלטיקה מרבית התחרויות הן על בסיס אישי (למעט מרוץ שליחים). כלל המקצועות ושיאי העולם מופיעים בטבלה בהמשך הערך.

האתלטיקה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלטיקה כיום זוכה למספר סבבים מקצוענים בהם מתחרים מיטב האתלטים בעולם. הסבב החשוב ביותר בתחרויות האתלטיקה הוא סבב ליגת הזהב שהיא סבב תחרויות בינלאומי בו משתתפים אתלטים מכל רחבי העולם, ביניהם גם ספורטאים ישראלים. האתלטיקה מהווה את הענף המרכזי במשחקים האולימפיים. האתלטיקה העולמית מקיימת סבבים בינלאומים שבהם מתקימות תחרויות אתלטיקה רבות נוספות ובהן אליפויות עולם ואירופה הן באצטדיון והן באולם.

אתלטיקה באולימפיאדה היא התחרות הנחשבת ביותר. אחריה מגיעה אליפות העולם באתלטיקה ואליפות אירופה באתלטיקה.

התפתחות שיאי עולם בריצת 100 מטר, גברים

תחרויות האתלטיקה הקלה נערכות באצטדיונים או באולמות מקורים כאשר מסלול הריצה עשוי תרכובת גומי, ברב המקרים מסוג רקורטן, המצמצמת את החיכוך של האתלטים עם המשטח ואף מייצרת להם מומנט בריצה. לאחרונה נשמעו טענות בקהיליית האתלטיקה כי חלק מהשיפור בתוצאות האצנים מקורן בשיפור המסלול, הקטנת החיכוך והגדלת המומנט אשר הוא מעניק לרצים, טענה דומה בסוגה לזו אשר נטענה לעניין חליפות השחייה לשחיינים.

האתלטיקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישגים של האתלטיקה הישראלית דלים יחסית למרבית העולם המערבי. בין האתלטים הישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את אסתר רוט שחמורוב (ריצת 100 מטר משוכות), דני קרסנוב ואלכס אברבוך (קפיצה במוט), רוגל נחום (קפיצה משולשת), קונסטנטין מטוסביץ', דניאל פרנקל (קפיצה לגובה) ודונלד סנפורד (ריצת 400 מטר).

כשלושה סבבים מקצועים נערכים מדי חודש מאי בישראל. וכוללים תחרויות ברוב מקצועות האתלטיקה הקלה למעט הליכה, במסגרת הליגה הבין אגודתית. אחת לשנה מתקיימת אליפות ישראל באתלטיקה קלה באצטדיון הדר יוסף. האחראי על חלוקת המשאבים בישראל הוא הוועד האולימפי הישראלי, והמוסד האחראי על האתלטיקה בישראל הוא איגוד האתלטיקה הישראלי.

מתקני האתלטיקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשתית מתקני האתלטיקה לאימונים ותחרויות בישראל מצומצמת יחסית. בישראל אין אולמות מקורים בעלי מסלולי אתלטיקה לאימונים או תחרויות אתלטיקה באולמות (רק בסוף 2018 צפוי להיפתח אולם הולודרום במרכז הספורט הדר יוסף בת"א שישמש גם לאימוני אתלטיקה באולם). לעומת זאת קיימים בישראל לא מעט מסלולי אתלטיקה במגרשים פתוחים המשמשים לרוב לאימון לחובבנים וכן מספר אצטדיונים המותאמים לאירוח תחרויות צנועות שכוללים יציעים לקהל ו-8 מסלולי ריצה תקניים (מגרשי האימונים בארץ מכילים לרוב 2–4 או 6 מסלולים בלבד).

אצטדיון האתלטיקה הראשון שנפתח בישראל הוא אצטדיון המכביה בתל אביב שנפתח ב-1932 לקראת המכביה הראשונה. גם אצטדיון ימק"א בירושלים שנחנך ב-1933 כאצטדיון רב תכליתי וכלל יציע אבן מצידו המערבי לכמה מאות צופים אירח למשל את אליפות ארץ ישראל הראשונה באתלטיקה לגברים בנובמבר 1935 (האליפות המקבילה לנשים התקיימה אותה שנה בתל אביב) וכן את אליפות ארץ ישראל השנייה אך בהמשך השימוש בו כאצטדיון אתלטיקה בוטל לאחר שנחנך האצטדיון בגבעת רם ואילו בו הותקנו יציעים נוספים מאחורי השערים שהפכו ליציעים המרכזיים. אצטדיון אתלטיקה נוסף היה האצטדיון הלאומי ברמת גן שנפתח ב-1950 לקראת המכביה השלישית וכלל מסלולי אתלטיקה. באצטדיון המכביה והאצטדיון הלאומי בוטלו מסלולי האתלטיקה, שהיו מעפר כבוש, לפני זמן רב. גם באצטדיון קריית אליעזר בחיפה ואצטדיון וסרמיל בבאר שבע כללו מסלולי אתלטיקה מהסוג הישן, אך לאחר שנפתח בעיר חיפה אצטדיון אתלטיקה עם מסלולי רקורטן בנווה שאנן, השימוש במסלולים בקריית אליעזר בוטל.

כיום אלו אצטדיוני האתלטיקה בישראל המיועדים לאימונים ותחרויות. אצטדיונים נוספים נמצאים בהליכי תכנון.

שם גודל עיר שכונה פתיחה הערות
אצטדיון האוניברסיטה 3,800 ירושלים גבעת רם 1958 שופץ למכביה ה-20 ונפתח מחדש ביולי 2017
אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף 6,000 תל אביב הדר יוסף 1982 משמש לרוב האימונים המקצועיים והתחרויות
אצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר 2,700 חיפה נווה שאנן 1996 היציע ישודרג בעלות 30 מיליון ש"ח
אצטדיון האתלטיקה העירוני 1,200 ראשון לציון נאות שקמה 2013 בתחרויות גדולות יתווספו לו עוד 1,800 מקומות עמידה
אצטדיון האתלטיקה להבים 1,200 להבים שכונת המרכז 2017

בישראל אין גם מרכזי ספורט רבים המאמנים באופן מקצועי ספורטאים אתלטיים. מבין המרכזים שכן קיימים ראוי לציין את מרכז הספורט הדר יוסף בתל אביב בו מתאמנים מרבית הספורטאים באולמות הספורט ומגרשי האימונים וכן בו נערכים מרבית תחרויות האתלטיקה הישראליות באצטדיון שבקומפלקס ותחרויות בענפי התעמלות מסוימים מתקיימות בהיכל הספורט שבמרכז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]