ענתרה אבן שדאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ענתר ואהובתו עבלה

ענתרה אבן שדאד (ערבית: عنترة بن شداد العبسي, ענתרה אבן שדאד אל-עַבְּסִי, 525-608 לספירה), הידוע גם כ-ענתר, היה חייל ומשורר ערבי טרום-אסלאמי, שהתפרסם בשל שירתו וחייו ההרפתקניים. הוא היה אחד מ"שבעת המשוררים התלויים", ששיריו המרכזיים נכללים ב"מועלקאת", אוסף השירים שהאגדה מספרת עליהם שהיו תלויות בכעבה.

אמו הייתה שפחה שחורת-עור, ענתרה היה עבד שקנה את חירותו בהצטיינות במלחמה[1].

סיפור חייו, או "הרומנסה של ענתר" (סירת ענתר אבן שדאד), נמסר בעל פה לאורך השנים, ופורסם בבירות בשנת 1871 (10 כרכים) ובקהיר בשנת 1889 (32 כרכים). יצירה זו תורגמה חלקית לאנגלית בידי טריק המילטון בשנת 1820, תחת הכותרת ענתר: רומנסה בדואית.[2]

המחזאי המצרי אחמד שאוקי חיבר מחזה על אודות המשורר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענתרה אבן שדאד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ. י. פראוור (עורך), האנציקלופדיה העברית, ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ה
  2. ^ Terrick Hamilton, Antar, a Bedoueen romance, London, J. Murray, 1819-1820.
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.