ערב ניוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערב ניוז
Arab News
פורמט ברודשיט עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד חישאם חפיז
בעלים תורכי בן סלמאן אאל-סעוד, Saudi Research and Media Group עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1975–הווה (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית
מערכת ג'דה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0254-833X
www.arabnews.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו מ-20 באפריל 1975 עד 3 באפריל 2018

ערב ניוז הוא עיתון יומי בשפה האנגלית המתפרסם בריאד שבערב הסעודית. קהל היעד של העיתון הם אנשי עסקים, מנהלים ודיפלומטים.[1][2]

לפחות ממאי 2019, "ערב ניוז" נמצא בבעלותו של הנסיך טורקי בן סלמאן אאל סעוד, אחיו של יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון נוסד בג'דה ב-20 באפריל 1975 על ידי הישאם חאפיז (אנ') ואחיו מוחמד חפיז.[3][4][5] זה היה העיתון היומי הראשון בשפה האנגלית שפורסם בסעודיה.[6]

השקה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באפריל 2018, ערב ניוז שינה את הלוגו בן ה-43 לסמל חדש, כמו גם את המוטו "יומון האנגלית המוביל במזרח התיכון" ל"קולו של אזור משתנה" (בהתייחס לרפורמות שערך מוחמד בן סלמאן). באפריל 2018, העיתון הודיע על העברת המטה שלו מג'דה לריאד.[7]

עורכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יהאד ח'זן, שלימים הקים את "אשרק אל אווסט" (אנ'), היה העורך הראשי הראשון של העיתון, אולם מכיוון שהחוקים הסעודיים באותה תקופה מנעו ממי שאינו סעודי להיות בתפקיד זה, תפקיד העריכה הוטל על אחמד מחמוד שכיהן בתפקיד זה מ-20 באפריל 1975 עד 1 באוקטובר 1977.[5][8] מוחמד עלי חאפיז, שהיה המייסד השותף של העיתון, כיהן כעורך הראשי בין 1 באוקטובר 1977 ל-1 באוקטובר 1979. אחריו כיהן מוחמד שיבאני בין 1 באוקטובר 1979 - 30 באפריל 1982.[9]

חאלד אל-מעינה (אנ') מונה לעורך ראשי ב-1 במאי 1982 ונשאר בתפקיד עד 20 בפברואר 1993. פארוק לוקמן כיהן אחריו בתפקיד בין 25 בפברואר 1993 ל-1 ביוני 1993. אחריו כיהן עבדול קאדר טש עד 28 בפברואר 199. ח'אלד אל-מעינה חזר לקדנציה נוספת כעורך ראשי בין 1 במרץ 1998 ל-8 באוקטובר 2011. עבדולווהאב אל-פאיז כיהן אחריו לתקופה קצרה (9 באוקטובר 20114 בינואר 2013) ולאחר מכן מונה מוחמד פהאד אל-חרתי, שהיה באותה תקופה גם עורך "סיידאטי" (שבועון לנשים) והוא שימש בתפקיד זה עד 26 בספטמבר 2017.[9]

ב-27 בספטמבר 2016, פייסל ג'יי עבאס מונה לעורך הראשי בעקבות הודעתו של היו"ר החדש הנסיך בדר בן עבדאללה בן פרחאן אל-סעוד. מטרת המינוי של עבאס היה להפוך את ערב ניוז לגלובלי ודיגיטלי.[10]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב ניוז מציעה מגוון של חדשות. מפוליטיקה ופיננסים ועד לאירועי ספורט וחברה.[1] ביום השנה הראשון לפיגועי 11 בספטמבר כתב בעיתון ראשיד אבו אלסאמה:

ראשית, עלינו להפסיק להכחיש שכל אחד מהחוטפים היה סעודי או אפילו ערבי. עלינו גם להפסיק לומר שהפיגועים ב-11 בספטמבר היו מזימה ציונית-סי איי איית שנועדה לגרום לערבים ולאסלאם להיראות רע. זו שטות גמורה. עלינו להיות בוגרים ואחראים מספיק כדי להודות שהמוחים החוליים האלה שבקעו וביצעו את ההתקפות המרושעות הללו, היו, למרבה הצער, תוצר של נקודת מבט מעוותת של החברה שלנו ושל הדת שלנו... עלינו להפסיק את השנאה שמלמדים את ילדינו בבתי הספר.[11]

ב-8 במאי 2011, חסן בן יוסף יאסין, עוזר ותיק של שר החוץ סעוד בן פייסל (אנ'), כתב בערב ניוז כי מדינות ערב כולן נכשלו במאמצים להציע דמוקרטיה או רווחה כלכלית.[12]

במאי 2017, חתמו בעלי ערב ניוז על שותפות תקשורתית עם חברת הסקרים המקוונים הבריטית, YouGov (אנ').[13] חלק מהמחקרים שהופקו כתוצאה משותפות זו הראו כי 81 אחוז מהאמריקאים אינם יכולים לאתר את העולם הערבי על המפה וכי רוב הסעודים תמכו בהחלטה לאפשר לנשים לנהוג.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון תואר כ"שופר של המשטר הסעודי" על ידי The New Arab (אנ') שבבעלות קטר,[14] והארץ כתב על העיתון שהוא "משקף את עמדת הממשלה הרשמית של ערב הסעודית".[15]

במרץ 1992, העורך הראשי של העיתון, חאלד אלמינה, הודח לזמן קצר בשל הדפסה חוזרת של ראיון עם המנהיג המוסלמי המצרי שייח' עומאר עבד א-רחמאן שפורסם ביומון אמריקאי.[16]

באפריל 2007 התרחשה תקרית נוספת, בה העיתונאי הסעודי פוואז טורקי הודח בשל פרסום טור על הזוועות שביצעה אינדונזיה במהלך כיבוש מזרח טימור (אנ') בשנים 1975-1999.[17] עוד דווח כי טורקי הוזהר בעבר על ידי הרשויות הסעודיות הקשורות להפסיק את הביקורת שלו על נשיא מצרים חוסני מובארק.[18]

הפצה ומהדורות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להפצה של העיתון בסעודיה, ערב ניוז מופץ במדינות נוספות, כולל איחוד האמירויות הערביות, כווית, בחריין, קטר, פקיסטן, עומאן, המזרח הקרוב, צפון אפריקה, אירופה וארצות הברית.[19][1]

בפברואר 2018 השיק ערב ניוז מהדורה פקיסטנית דיגיטלית שיוצאת באיסלמבאד.[20]

באוקטובר 2019 השיקה ערב ניוז מהדורה יפנית דיגיטלית בשם "Arab News Japan".[21]

לאחר מכן הושקה מהדורה דיגיטלית בשפה הצרפתית ב-14 ביולי 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Publications of SPPC". Saudi Research and Marketing Group. אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2013. נבדק ב-28 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Khashoggi, Jamal". Biographical Encyclopedia of the Modern Middle East and North Africa. 1 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-5 בנובמבר 2013. נבדק ב-15 באוקטובר 2013. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  3. ^ "Biography". Hisham Ali Hafiz. אורכב מ-המקור ב-22 ביולי 2012. נבדק ב-22 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Arab News Website". Numu Multimedia. נבדק ב-5 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Alterman, Jon B. (1998). "New Media New Politics?" (PDF). The Washington Institute. 48. אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 במאי 2013. נבדק ב-7 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Ramnarayan, L. (22 באפריל 2005). "Phases, faces and paces". Arab News. אורכב מ-המקור ב-19 בנובמבר 2011. נבדק ב-12 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Arab News moves editorial headquarters to Riyadh". Arab News. 19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Al Faisal, Turki (20 באפריל 2010). "Arab News: Mother of all SRMG publications". Arab News. נבדק ב-7 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 "The men who have been at the helm of Arab News". Arab News. 19 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Faisal J. Abbas appointed editor-in-chief of Arab News". Arab News. 2016-09-26. נבדק ב-2016-10-10.
  11. ^ Abu Alsamh, Rasheed (13 בספטמבר 2002). "The good that's coming from Sept. 11". Arab News. Riyadh: Saudi Research and Publishing Company. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Ottoway, David B. (2011). "Saudi Arabia in the Shadow of the Arab Revolt" (PDF). Middle East Program. Occasional Papers Series: 1–20. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 בינואר 2013. נבדק ב-23 באפריל 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "YouGov - Arab News partners with YouGov to survey hearts and minds of public in Middle East and beyond". YouGov: What the world thinks.
  14. ^ "MbS-aligned Saudi newspaper urges 'surgical strikes' on Iran". Al Arabi. 16 במאי 2019. נבדק ב-28 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Saudi Newspaper, Owned by MBS' Brother, Urges U.S. 'Surgical Strikes' on Iran". The Associated Press and Haaretz. 16 במאי 2019. נבדק ב-27 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Affendi, Abdelwahab (Summer 1993). "Eclipse of Reason: The Media in the Muslim World". Journal of International Affairs. 47 (1). אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Karin Deutsch Karlekar; Eleanor Marchant (2008). Freedom of the Press 2007: A Global Survey of Media Independence. Rowman & Littlefield. p. 263. ISBN 978-0-7425-5582-2. נבדק ב-26 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  18. ^ "2007 Annual Report. Middle East and North Africa" (PDF). Reporters without borders. 2007. נבדק ב-19 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Arab Media Review: Anti-semitism and other trends" (PDF). Anti-Defamation League (ADL). ביולי–בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-16 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Arab News launches Pakistan online edition - Journalism Pakistan". www.journalismpakistan.com.
  21. ^ "Arab News launches Japanese-language online edition". Arab News (באנגלית). 2019-10-21. נבדק ב-2019-11-25.