מוחמד בן סלמאן אאל סעוד
 | |||||||
| לידה |
31 באוגוסט 1985 (בן 36) ריאד, מחוז ריאד, ערב הסעודית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ערב הסעודית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת המלך סעוד (24 באפריל 2007) | ||||||
| בן או בת זוג |
Sara bint Mashhur bin Abdulaziz Al Saud (6 באפריל 2008) | ||||||
| שושלת בית סעוד | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
מוחמד בן סלמאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד (בערבית: محمد بن سلمان بن عبد العزيز آل سعود; שמו המלא בתעתיק מדויק: מחמד בן סלמאן בן עבד אלעזיז אאל סעוד; מכונה גם MBS; 31 באוגוסט 1985, ג'דה) הוא נסיך סעודי (אנ'), יורש העצר מבית סעוד, בנו של סלמאן, מלך ערב הסעודית. בן סלמאן הוא שר ההגנה וסגן ראש הממשלה של סעודיה, וכן יושב ראש המועצה הסעודית לענייני כלכלה ופיתוח. הוא אחד משרי ההגנה הצעירים ביותר בהיסטוריה[1]. נחשב לעיתים לכוח האמיתי העומד מאחורי שלטונו של אביו[2][3]. במערב, תדמיתו אמביוולנטית לאחר שמחד גיסא הנהיג רפורמות רבות בסעודיה[4], ומאידך גיסא פעל לכאורה נגד חופש הביטוי במדינה[5].
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוחמד נולד ב-31 באוגוסט 1985 בעיר ג'דה[6][7][8]. הוא בנם הבכור של המלך סלמאן ואשתו השלישית פאדא בנת פלאח בן סולטאן[9][10]. אחיו היחיד מאותו אב ואם (למלך סלמאן מספר נשים ו-13 ילדים) הוא איש העסקים טורקי בן סלמאן אאל סעוד, המשמש גם כיושב ראש קבוצת המחקר והשיווק הסעודית[11].
תדמיתו של מוחמד בן סלמאן בצעירותו הייתה כזו שאתגרה את האצולה המקומית - תדמית של ילד, ומאוחר יותר נער, אשר העריץ את תרבות המערב ולא נהג להתעמק בקריאה ובלימודים. למרות זאת הוא הרבה להתחקות אחר מדיניותו של אביו, וכך זכה ללגיטימציה לכתר הסעודי. עוד בשנות נעוריו למד כלכלה וחקר אחר אילי הון במטרה ללמוד כיצד להעשיר את הונו האישי. כמו כן היה מוחמד בן סלמאן מתעניין נלהב בהיסטוריה במהלך צעירותו.
פיתוח הון אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות העשרים לחייו החל מוחמד בן סלמאן להשקיע בעסקי נפט, נדל"ן ושוק ההון. עיקר הצלחתו הייתה בשוק הנדל"ן אשר בזכותו הרוויח הון רב עוד בשנות העשרים המוקדמות לחייו. הצלחתו הכלכלית בשוק הנדל"ן האירופאי והאמריקאי הייתה מועטה יותר, אך הוא צבר ניסיון בנוגע לשווקים מערביים. הוא פועל להוצאתו לפועל של פרויקט "2030", המיועד להביא את סעודיה לעצמאות כלכלית מבלי להסתמך על שוק הנפט.
עלייה לעמדת כוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך מוחמד בן סלמאן מחזיק בתואר ראשון למשפטים מאוניברסיטת המלך סעוד[12]. לאחר סיום לימודיו בגיל 26, הפך לאיש סודו ועוזרו האישי של אביו. ב-2009 הפך ליועצו הרשמי של אביו, ששימש אז כמושל מחוז ריאד[13]. מוחמד הפך לאחד מהמקורבים ביותר לאביו ונהג לתמוך בו מבחינה בריאותית. בן סלמאן היה מעורב בכל מפגש פוליטי של אביו, ולמד מכך על יחסי הכוחות המדיניים.
שר הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2015 הומלך אביו סלמאן, והלה מינה את מוחמד בן נאיף כיורש העצר. את מוחמד בנו מינה לשר ההגנה[14]. הנהגת הכוחות המזוינים של ערב הסעודית ציפתה לשר לא פעלתן, אך בפועל הורה מוחמד בן סלמאן, זמן קצר לאחר מינויו, להתכונן למבצע התערבות צבאית במלחמת האזרחים בתימן. מבצע סופה נחרצת הוצא לפועל בידי הצבא הסעודי במרץ 2015 והחל מעורבות ממושכת במלחמת האזרחים בתימן. בעוד חיל האוויר המלכותי הסעודי (אשר נתמך בידי חיל האוויר של איחוד האמירויות הערביות) הנהיג את התקיפה האווירית, שולם לשכירי חרב סודאנים לנהל את המערכה הקרקעית במטרה למנוע את סיכונם של חיילים סעודים.
מצד אחד נועדה הפלישה לתימן למנוע דריסת רגל של איראן (בחסות החות'ים) לתוך דרום חצי האי ערב ומצד שני חיזקה הפעולה את מעמדו של מוחמד בן סלמאן כמנהיג פעלתן המוציא לפועל מהלכים במסגרת המאבק נגד איראן.
הפיכה ליורש[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשרי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הכתרתו הכתיר המלך סלמאן את מוחמד בן נאיף ביחד עם מוקרן, נסיך סעודיה, להיות ליורשיו. במאי 2015 פוטר הנסיך מוקרן מתפקידו, דבר שהפך את מוחמד בן סלמאן ליורש העצר השני לאחר בן נאיף. במהלך שנת 2015 ביצע מוחמד בן סלמאן מגעים עם ממשל אובמה האמריקאי במטרה למנוע את הוצאתו לפועל של הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ולשוחח על המאבק נגד פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית. עוד במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, נסיך הכתר של איחוד האמירויות, קישר בין בן סלמאן ודונלד טראמפ ושנה מאוחר יותר נפגשו השניים בארצות הברית[15].
בפגישה זאת עם הנשיא האמריקאי החדש קבע מוחמד בן סלמאן הסכם סחר נשק עם ארצות הברית וסיכם פגישה של הנשיא האמריקאי בסעודיה מספר חודשים מאוחר יותר. במאי 2017 אכן התרחש ביקור רשמי של דונלד טראמפ בסעודיה לצד עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא מצרים, ובמסגרתו נחתמו הסכמי סחר בין סעודיה וארצות הברית בשווי 350 מיליארד דולר אמריקני. פגישות אלו הביאו לתמיכה איתנה של ממשל טראמפ בבן סלמאן יתרה על בן נאיף והוביל להכרה רבה יותר בבן סלמאן בתור היורש הסעודי העתידי.
ביוני 2017, חודש מאוחר יותר, הנהיג בן סלמאן את המשבר הדיפלומטי הקטרי. משבר זה היה אירוע ניתוק היחסים של סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין עם קטר. נגד קטר נטען כי הממשל במדינה תומך בטרור האחים המוסלמים ובארגוני טרור הממומנים בחסות איראנית. מצדה דרשה סעודיה מקטר לסגור את רשות החדשות אל-ג'זירה, לנתק את יחסיה עם איראן ולהביא לסיום התמיכה בארגוני טרור פרו-איראנים. הצבא הסעודי התכונן לקראת פלישה צבאית לתוך קטר שנעצרה על רקע התערבות טורקית במסגרתה הכריזה טורקיה תחת הנהגתו של רג'פ טאיפ ארדואן כי היא תתמוך מדינית וצבאית בקטר ותשמור על ריבונותה של המדינה המפרצית[16].
טיהור פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות כישלון המערכה נגד קטר הצליח בן סלמאן להשיג תמיכה רבה מצידן של בחריין ואיחוד האמירויות ואף הצליח להשיג די כוח בממשל הסעודי הפנימי במטרה להפוך ליורש העצר היחיד והראשי לכתר אביו. בסוף יוני 2017 הודח מוחמד בן נאיף מתפקיד יורש העצר הראשי ובמקומו מונה מוחמד בן סלמאן על ידי אביו המלך סלמאן. מוחמד בן סלמאן מונה להיות גם סגן ראש הממשלה[17].
בנובמבר אותה השנה הוצא לפועל אירוע שנודע בכינוי "ליל הסכינים הארוכות של סעודיה" כאשר נעצרו עשרות נסיכים, חלקם אף בניו של עבדאללה, מלך ערב הסעודית הקודם, באשמות שחיתות[18]. נכסיהם הורדו ומעמדם הפוליטי נחלש קשות. חלק מהטיהורים הללו הופנו כלפי חוץ כפי שנראה עם חטיפתו של ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי במטרה להביא לפיטוריו. רק עם התערבותה של צרפת תחת הנשיא עמנואל מקרון, שראה באל-חרירי נכס ליחסי מדינתו עם לבנון, הורשה לו לשוב ללבנון[19].
רפורמות דתיות ואזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז מינויו הנהיג בן סלמאן שורת רפורמות חברתיות וכלכליות כחלק מתהליך מודרניזציה, והתבטא שהוא מעוניין לשנות את מדיניות ערב הסעודית ל"אסלאם מתון"[20]. במסגרת הרפורמות הוסרו רבות מהמגבלות שהוטלו על נשים, ומהלכים אלה זכו לביקורת בקרב אנשי דת וגורמים שמרניים.
ביוני 2018, הותר לראשונה לנשים בסעודיה להוציא רישיונות נהיגה ולנהוג בכלי רכב ממונעים. ב-2018 סעודיה גם התירה לראשונה לנשים להיכנס לאצטדיוני ספורט, ולנסות לשלבן יותר בשוק העבודה המקומי, על רקע רצונה להפוך את כלכלתה למגוונת יותר ולתלויה פחות בנפט. בניסיונו לגוון את הכלכלה ביצע בן סלמאן ניסיונות שאפתניים שזכו לכותרות ויצרו עניין בקרב משקיעים מערביים[21], אך נכון לשנת 2019 עוד לא הבשילו לכדי מהלך רציני[22].
בריאיון לערוץ CBS במרץ 2018, אמר: "הדברים ברורים מאוד בחוקי השריעה - נשים צריכות ללבוש בגדים הגונים ומכובדים, כמו גברים, אבל זה לא אומר בהכרח שהן צריכות ללבוש עבאיה שחורה. השאלה איזה סוג של בגד הגון ומכובד ללבוש נתונה לגמרי להחלטתה של האישה". אך הוא לא שינה את החוק המחייב ללובש עבאיה[23].
ב-24 באוקטובר 2017, הכריז על פרויקט "ניאום" לבניית עיר חדשנית באזור מצרי טיראן[24].
זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם בהקשר יחסו לביקורת כלפיי הממשל ספג בן סלמאן לא פעם ביקורת מצד המערב והעולם הערבי. בן סלמאן עורר ביקורת רבה על מעצר המוני של אצילים ועשירים סעודיים, מתוך אינטרסים פוליטיים וכלכליים. הוא ספג ביקורת על התנהלותו במספר מעצרים פוליטיים בהם הוצאו להורג מתנגדים ללא משפט, והביקורת הוחמרה כאשר הודיע על ניתוק היחסים עם קנדה לאחר ששר החוץ הקנדי הביע דאגה בדבר יישום עקרונות זכויות האדם בערב הסעודית.
גלי ביקורת חריפים התעוררו סביב חיסולו של העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י ב-2018, שיוחס אליו ולמקורביו[22][25]. פרשה זו השפיעה רבות על תדמיתו במערב, והגבירה את העניין התקשורתי סביבו במערב. הניו יורק טיימס ייחס לבן סלמאן מעצר של מספר מקרובי משפחתו שנחשדו בניסיון הדחה[5], וכלי תקשורת נוספים דיווחו על מעצרים ללא משפט של עיתונאים, אנשי רוח ופעלות למען זכויות נשים[5]. בפברואר 2021 פרסמה ארצות הברית דו"ח מודיעין שקבע שמוחמד בן סלמאן אישר את המבצע לרצח ח'אשוקג'י. בעקבות זאת הטילה ארצות הברית סנקציות על עשרות אזרחים סעודים, אך משיקולים מדיניים נמנעה מסנקציות ישירות או עקיפות על יורש העצר.
מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
למוחמד בן סלמאן השפעה רבה על הפוליטיקה ועל יחסי החוץ של ערב הסעודית, והוא נחשב למנהיג דומיננטי במאבק בן-גושי בעולם הערבי, בו מובילות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות חזית אזורית כנגד התחזקותה של איראן במזרח התיכון. במאבק זה משתף בן סלמאן פעולה באופן קבוע עם ארצות הברית, מצרים, ירדן, וכן במידה מסוימת גם עם ישראל[22].
בן סלמאן מוביל מספר מהלכים במסגרת המאבק הבן-גושי. הוא בין המובילים של אמברגו נפט על קטר - מהלך שלא השפיע באופן דרמטי על הכלכלה הקטרית כפי שקיווה בן סלמאן; הוא השקיע משאבים רבים במלחמת האזרחים בסוריה במטרה להכשיל את אסד שנהנה מתמיכה איראנית; וכאמור ניסה להשפיע על המציאות הפוליטית בלבנון על ידי הפעלת לחץ על סעד חרירי במטרה לאלצו להתפטר. חלק מהלכים אלו, שבשורה התחתונה לא יכלו למהלכים נגדיים מאיראן - שהידקה את אחיזתה בלבנון וסייעה לאסד לשקם את עוצמתו הצבאית מול מתנגדיו - גררו ביקורת מדינית על בן סלמאן[22].
הסכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2018 הצהיר שהוא מכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל[26]. הוא התבטא בהקשר הישראלי-פלסטיני, ואמר שהנושא אינו בראש סדר העדיפויות של ערב הסעודית. הוא צוטט בנושא זה באומרו, במהלך פגישה עם ראשי ארגונים יהודיים בניו יורק: "בעשורים האחרונים החמיצה המנהיגות הפלסטינית הזדמנות אחר הזדמנות, ודחתה את כל הצעות השלום שניתנו לה. הגיע הזמן שהפלסטינים ייקחו את ההצעות ויסכימו לבוא לשולחן המשא ומתן, או שישתקו ויפסיקו להתלונן"[27]. מרבית אמירות אלו סויגו בהמשך על ידי אביו, שהבהיר שהנושא הפלסטיני חשוב מאוד לערב הסעודית. אמירה זו נחשבה לנזיפה של המלך סלמאן בבנו הנסיך[22].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול ינאי, בית המלוכה הסעודי משחק באש, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 19 במרץ 2017
- רועי קייס, המאבק באיראן והחזון הכלכלי. כך סלל בן סלמאן את הדרך למלוכה בסעודיה, באתר ynet, 21 ביוני 2017
- ביזנסוויק, זהו האיש שיירש את הממלכה העשירה בעולם, באתר TheMarker, 22 ביוני 2017
- שחר סמוחה, מאפשר לנשים לנהוג: הכירו את יורש העצר הסעודי בן סלמאן, באתר גלובס, 20 בינואר 2018
- קרן בצלאל, רודן או מהפכן? מי אתה בן סלמאן, באתר מאקו, 27 באוקטובר 2018
- צבי בראל, נסיך הגאות והשפל - כך הפך יורש העצר הסעודי מיקיר המערב לאישיות בלתי רצויה, באתר הארץ, 2 ביולי 2020
- חשד למעורבות ברצח: הצד האפל של בין סלמאן, באתר ONE, 12 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Mohammed bin Nayef kingpin in new Saudi Arabia: country experts"
- ^ Transcript: Interview with Muhammad bin Salman
- ^ האם "האיש המסוכן בעולם" יהיה מלך סעודיה? באתר nrg.
- ^ ynet וסוכנויות הידיעות, יורש העצר הסעודי: לישראלים זכות לארץ משלהם, באתר ynet, 3 באפריל 2018
- ^ 1 2 3 סוכנויות הידיעות, דיווחים: בכירים בארמון בסעודיה נעצרו בחשד שתכננו הפיכה נגד בן סלמאן, באתר וואלה!, 07 במרץ 2020
- ^ Council of Ministers: Membership(הקישור אינו פעיל, 29.03.2018)
- ^ "قصة-السعودية-مع-الوزراء-الثلاثينيين"
- ^ אל ג'זירה
- ^ Surprising Saudi Rises as a Prince Among Princes
- ^ Family Tree of Salman bin Abd al-Aziz bin Abd al-Rahman Al Saud
- ^ Saudi Research and Marketing Group appoints new chairman(הקישור אינו פעיל, 29.03.2018)
- ^ "Council of Ministers: Membership". Embassy of Saudi Arabia, Washington DC(הקישור אינו פעיל, 29.03.2018)
- ^ Profile of Prince Mohammed bin Salman - Defense Minister of Saudi Arabia(הקישור אינו פעיל, 29.03.2018)
- ^ Saudi Prince Mohammad bin Salman named defense minister, ALARABIYA NEWS
- ^ Trump Meets Saudi Prince as U.S. and Kingdom Seek Warmer Relations, הניו יורק טיימס
- ^ The GCC Riyadh summit: Beginning of the end of the Qatar crisis?, MEI@75
- ^ דרמה בסעודיה: המלך הדיח את יורש העצר ומינה את בנו, באתר ynet, 21.6.2017
- ^ Madawi al-Rasheed, The night of the long knives in Saudi Arabia, Middle East Eye
- ^ Lebanon PM under house arrest in Saudi Arabia: pro-Hezbollah paper, Reuters
- ^ יורש העצר הסעודי: "היינו לא נורמלים, נחזור לאיסלאם המתון", Ynet
- ^ סעודיה לא מבזבזת זמן: יורש העצר במסע מעמק הסיליקון לוול סטריט, כלכליסט
- ^ 1 2 3 4 5 "המחנה הסוני המתון": יש דבר כזה?, מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון
- ^ AFP, בכיסוי גוף הפוך: מחאת נשים נדירה בסעודיה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2018
- ^ ב-500 מיליארד דולר: סעודיה בונה עיר חדשה, NRG, 24 לאוקטובר 2017
- ^ "Second audio recording of Jamal Khashoggi’s murder exists: Turkey"
- ^ הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל, באתר גלובס, 3 באפריל 2018
- ^ יורש העצר הסעודי נגד הפלסטינים, ערוץ 7, 29 באפריל 2018