ערוד נובי
 ערוד נובי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| תת־סדרה: | Hippomorpha |
| משפחה: | סוסיים |
| סוג: | סוס |
| מין: | ערוד |
| שם מדעי | |
 Equus africanus africanusהויגלין ופיטזינגר, 1866 | |
| |
הערוד הנובי (באנגלית: Nubian wild ass או Equus africanus africanus) הוא תת-מין של הערוד, ואחד מאבותיו הקדמונים של חמור הבית, שבוית לפני למעלה מ-5,000 שנה[1][2] יש להניח שהוא נכחד, אם כי שתי אוכלוסיות עשויות לשרוד באיים הקריביים בבונייר ובגבל אלבה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי Groves & Chubb, לערוד הנובי היו אוזניים ארוכות יותר מהערוד הסומלי, באורך של 182–245 מ"מ[3], לבעלי חיים אלו היה גם "תבנית הצלב" המפורסמת בחמורים ביתיים אך נעדרת בתת-המין הסומלי, וחסרה את "דפוס הפס-זברה" על הרגליים כפי שנמצא בפרטים סומליים[4].
בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערודים נוביים חיו במדבר הנובי שבצפון מזרח סודאן, ממזרח לנהר הנילוס ועד לים סוף ומדרום לנהר עטברה וצפון אריתריאה[5].
הכחדה והישרדות פוטנציאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערוד הנובי לא נראה מאז שנות ה-50 וה-70, ונראה כי הוא נכחד[6], התצפית האחרונה של ערודים בטווח הילידים של החיה הייתה בשנות ה-70, בעמק בארקה של אריתריאה ובגבול בין אריתריאה לסודאן, במהלך טיסות אוויריות[5], בדומה לשקיעתו של הערוד הסומלי, ניתן לייחס את ההכחדה של הערוד הנובי בעיקר לציד, תחרות עם בעלי חיים אחרים על משאבי מדבר מוגבלים והכלאה עם חמור הבית[1].
בשנים 2014–2015 נערך ניתוח DNA מיטוכונדריאלי על אוכלוסיית חמורים פראיים באי הקריבי בונייר. המחקר כלל דגימות DNA מחיות בונייר, דגימות מוזיאון של ערודים נוביים, רצפים מארבעה ערודים סומליים ורצף מחמור ביתי אחד, המשמש כביקורת. התוצאות מצאו שחיות בונייר היו קרובות מאוד לערודים נוביים טהורים ידועים ושונים מאוד מחמורים אחרים.
עם זאת, מחקר שפורסם ב-2010 מצא שחמורים מודרניים הם צאצאים משתי שושלות של ערודים, האחת נובית והשנייה ממוצא לא ידוע[7]. מכיוון שכך, העובדה שרק חמור אחד שימש בבדיקה מעידה על כך שהממצאים אינם חד משמעיים. כדי למצוא תוצאות חד משמעיות יותר, יש להשלים בדיקות נוספות עם קבוצה גדולה יותר של חמורים. בנוסף, הניתוח היה תוצאה של זעקה על ממשלת בונייר שמתכננת השלכת חיות הבר, מה שהוביל לאפשרות של התוצאות מוטות מעט לקראת השבתת ההכחדה[8].
הפארק הלאומי גבל אלבה, הנמצא סמוך לגבול מצרים וסודאן, נחשב בית לאוכלוסיית בר של ערודים נוביים. עם זאת, טוהר החיות המדוברות טרם נחקר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "EDGE of Existence". EDGE of Existence. אורכב מ-המקור ב-2016-12-25. נבדק ב-2017-09-21..
- ^ Wynne Parry, Wynne (29 ביולי 2010). "Donkey's Wild Ass Ancestor Confirmed". Live Science. נבדק ב-15 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ "Nubain Wild Ass in Zoos?". ZooChat (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-09-21..
- ^ van Bemmel, A. C. V (1972). "Some remarks on the African wild ass". Zoologische Mededelingen. 47 (21): 261–272..
- ^ 1 2 .
- ^ Briggs, Philip (2011-12-19). Somaliland: With Addis Ababa & Eastern Ethiopia (באנגלית). Bradt Travel Guides. ISBN 9781841623719..
- ^ Kimura, Birgitta; Marshall, Fiona B.; Chen, Shanyuan; Rosenbom, Sónia; Moehlman, Patricia D.; Tuross, Noreen; Sabin, Richard C.; Peters, Joris; Barich, Barbara; Yohannes, Hagos; Kebede, Fanuel (7 בינואר 2011). "Ancient DNA from Nubian and Somali wild ass provides insights into donkey ancestry and domestication". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences. 278 (1702): 50–57. doi:10.1098/rspb.2010.0708. PMC 2992715. PMID 20667880.
{{cite journal}}: (עזרה). - ^ "Are the Bonaire donkeys the last wild Nubian asses?". Natural History (באנגלית אמריקאית). 2015-02-26. אורכב מ-המקור ב-2017-07-18. נבדק ב-2017-09-21..