בית דין צבאי (ישראל)
![]() | |
תג היחידה | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
בסיס האם | הקריה, תל אביב |
פיקוד | |
דרגת המפקד |
![]() |
מפקד נוכחי | דורון פיילס |
מפקדים | ראו בהמשך |
יחידת בתי הדין הצבאיים או יבד"ץ 205 היא יחידה צבאית המוסמכת על ידי חוק השיפוט הצבאי כרשות השופטת בצבא הגנה לישראל.
מפקד היחידה הוא קצין בדרגת אלוף המכהן כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. מפקד היחידה הנוכחי הוא אלוף דורון פיילס. לצד הנשיא משרתים שופטים בדרגת אל"ם (נשיאי בתי הדין המחוזיים) ושופט בדרגת תת-אלוף (המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים).

העמדה לדין בבית הדין תהיה בהתאם לשיקול דעת הפרקליט הצבאי או בעבירות חמורות שהדין המשמעתי אינו חל עליהן. לרוב, התהליך מתחיל בחקירה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) שממצאיה מועברים לפרקליטות הצבאית. בעבירות קלות, ממונה קצין בודק מטעם היחידה, על מנת לערוך חקירה שממצאיה מועברים אל הפרקליטות. אם הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום הוא מועבר לבית הדין הצבאי.
נאשם בבית דין צבאי זכאי לייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
תוכן עניינים
בתי הדין הצבאיים המחוזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערכאה הראשונה של בתי הדין הצבאיים מורכבת בעיקר מבתי דין מחוזיים היושבים בדין דרך קבע ודנים בכתבי אישום המוגשים כנגד נאשמים ובעניינים המצויים בתחומי סמכותם. במקביל לבתי הדין המחוזיים, פועלים בתי דין צבאיים מיוחדים. בית דין צבאי מיוחד דן בכתבי אישום כנגד קצינים שדרגתם סא"ל ומעלה וכן בכתבי אישום המכילים עבירות שדינן מוות. בנוסף, גם בית דין שדה ובית דין ימי נכללים בערכאה הראשונה. מעת לעת מוקמים בתי דין אלה, בעיקר לשם שיפוט צבאי דחוף, למשל במהלך מלחמה או פעילות מבצעית.
על פסק דינו של בית דין של ערכאה ראשונה אפשר לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים. על פסק דינו של זה ניתן לערער לבית המשפט העליון אם ניתנה ממנו רשות לערעור.
קיימים שלושה בתי דין מחוזיים:
בית הדין הצבאי המחוזי במחוזות השיפוט מטכ"ל, מרכז, ח"א ועורף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית דין צבאי זה הוא הגדול מבין השלושה מבחינת ההליכים המבוצעים בו וממוקם במתחם הבית הירוק בעיר יפו. נשפטים בו חיילים, אזרחים עובדי צה"ל ואחרים הנתונים למרות חוק השיפוט הצבאי הכפופים למחוזות השיפוט מטכ"ל, פיקוד המרכז, פיקוד העורף וחיל האוויר ככולו.
נשיאת בית הדין הצבאי במחוזות השיפוט מרכז וחיל האוויר היא אל"ם נועה זומר המכהנת גם כנשיאת בית הדין הצבאי המיוחד הממוקם במחנה הקריה.
נשיא בית הדין הצבאי במחוזות השיפוט מטכ"ל ועורף הוא אל"ם כרמל ווהבי.
בית הדין הצבאי למחוזות השיפוט דרום וזרוע היבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית דין צבאי זה הוא השני בגודלו מבין השלושה. הוא מוסמך לידון את הכפופים למחוזות השיפוט של מפקדת פיקוד הדרום וזרוע היבשה (מז"י). בית דין צבאי זה ממוקם במחנה בר לב (מז"י).
נשיא בית הדין הצבאי במחוז השיפוט דרום וזרוע היבשה הוא אל"ם אחסאן חלבי.
בית הדין הצבאי למחוזות השיפוט צפון וחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית דין צבאי זה הוא הקטן מבין השלושה ומוסמך לידון את הכפופים למחוזות השיפוט של פיקוד הצפון וחיל הים ככולו. בית דין צבאי זה ממוקם במחנה הדר שבחיפה.
נשיאת בית הדין הצבאי במחוז השיפוט צפון וחיל הים היא אל"ם טלי פריד.
בתי הדין צבאיים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הדין הצבאי המיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממוקם במחנה הקריה. בית דין צבאי זה דן בעניינם של קצינים בכירים וכן נושאים מורכבים.
נשיאת בית הדין הצבאי המיוחד היא אל"ם נועה זומר.
כמו כן, ישנם שני בתי דין צבאיים מיוחדים:
- בית הדין הצבאי התורן, שמושבו במחנה צריפין.
- בית הדין הצבאי הימי.
בית הדין הצבאי לערעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הדין הצבאי לערעורים משמש כבית הדין הצבאי העליון של צה"ל, ותפקידו לדון בערעורים על פסיקות של בתי הדין הצבאיים המחוזיים ובתי הדין הצבאיים המיוחדים. מקבילו במערכת המשפט האזרחית הוא בית המשפט העליון.
מקום מושבו של בית הדין הצבאי לערעורים הוא בבסיס הקריה. על פסק דין שניתן בבית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון נותן רשות לערעור, במקרה שהערעור מעלה שאלה משפטית שיש בה חשיבות, חידוש, או קושי משמעותי.
נשיא בית הדין הצבאי לערעורים הוא גם מפקד יחידת בתי הדין הצבאיים והוא קצין בדרגת אלוף.
בבית דין צבאי זה דנים שופטים בכירים מדרגת אלוף-משנה.
מקומו של בית הדין כבית דין למשמעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף למקומו של בית הדין כערכאה העוסקת בעניינים פליליים, המילה האחרונה בעניין מקומו של בית הדין כערכאה משמעתית טרם נאמרה. בתחילת המאה ה-21 התגבשה בפרקליטות הצבאית ההבנה שבתיקים משמעתיים חמורים יש מקום למנות שופטים שאינם המפקדים אלא אנשים בעלי השכלה משפטית, בשל מורכבות העבירות וכובד ההחלטות. סוגיה זו רלוונטית במיוחד לתיקים העוסקים בעבירות מסוג הטרדה מינית או אחרות, בעניינם של משרתי קבע בכירים שעלולים למצוא עצמם מפוטרים (בלשון משפטית, אנשי קבע לא מפוטרים אלא "מותרת התחייבותם"). פתרון חלקי לבעיה נמצא בדמות העמדת פרקליטים צבאיים בתחילת דרכם (דהיינו, קציני שיפוט בעלי השכלה משפטית שעברו הכשרה/השתלמות בבית הספר למשפט צבאי). מדובר בפתרון חלקי שלא מספק מענה לבעיה הכללית. המפקדים אינם כשירים מקצועית לנהל הליך הוכחות מלא בתיקים מורכבים שמטעמים שונים הוחלט שלא להביאם בפני בית דין. הגיעו למסקנה שכדי לאפשר הליך הוכחות תקין והכרעות יש צורך באנשים שיש להם ניסיון בעשייה משפטית.
ב-2004 ניתן פסק הדין ע/123/02 אל"ם ש.י נ' התובע הצבאי הראשי (לא פורסם, 17.3.2004), שעסק במקרה שבו חיילת בשבועות הראשונים לשירותה הצבאי בלשכתו של אלוף המשנה ש.י., כנראה הרגישה לא טוב ודמעה. ש.י. נשק לה, ולאחר התערבות של אביה, האל"ם הורה לקצינת השלישות שלו לטפל בהעברה שלה ליחידה אחרת כרצונה על מנת לטייח את הפרשה.
בערכאה הראשונה התקבלה גרסת הנאשם לפיה הוא נישק אותה בלחי וחיבקה כי הוא ראה שהיא בוכה, ונגזר מחבוש על תנאי. בבית הדין ערעורים נתקבלה החלטה בהרכב של 5 שופטים לפיה בית הדין אינו המקום לדון בעניינים של משמעת אלא בעניינים פליליים בלבד. לגישת בית הדין, הן עבירות שיש לטפל בהן במרחב האתי והן עבירות שנמצאו כמגיעות לרף המשמעתי אמורות להישאר בזירה הפיקודית, ורק במקרים בהם העבירות חוצות את הרף הפלילי הן יכולות להיכנס לשערי בית הדין.
ניתנה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין הן מצד ההגנה והן ומצד התביעה, אך הצדדים נסוגו כי הנאשם נפטר טרם ניתנה הכרעה.
הפצ"ר בדימוס האלוף (במיל') דני עפרוני ביקר את ההכרעה. לטענתו, אם בית הדין באמת היה נאמן לגישה שלו הוא היה צריך לזכות את ש.י. בשל חוסר סמכות ולא להרשיע אותו בעבירה שהיא משמעתית באופייה. עפרוני מנמק זאת בכך שבחוק השיפוט הצבאי עצמו ניתן לראות עדויות לתפקידו הדואלי של בית הדין, בין השאר בעונשים שהוא מוסמך לתת שהם משמעתיים באופיים: נזיפה, מחבוש, ריתוק למחנה. בנוסף, עפרוני מתייחס לכך שישנן עבירות שהן לחלוטין משמעתיות באופיין, כגון הסעיפים שכותרתם "פגיעה במשמעת הצבאית" ו"התנהגות בלתי הולמת". עבירות אלה אינן כרוכות בתיוג פלילי, שכן אינן נרשמות במירשם הפלילי. מאז פסה"ד האמור התיוג הפלילי נובע מעצם הבאת העניין לטיפולו של בית הדין הצבאי שהוא פלילי.
מלבד הטיעון המשפטי, עפרוני אף סבור שישנם שיקולי מדיניות חזקים נגד ההלכה. עפרוני מסביר ששינוי כזה יאפשר לפרקליטים להביא בפני בית הדין המשמעתי גם עניינים חשובים שאינם פליליים ועדיין ראוי שידונו בפני ערכאה משפטית מקצועית שתפסוק בעניין. באותם מצבים הנמצאים מתחת לרף הפלילי נכון להיום, מגיעים הפרקליטים להסדרי טיעון, כשהמאשים (הפרקליט) הוא גם זה הקובע למעשה את זהות קצין השיפוט, את תוצאת הדמ"ש ולעיתים גם את הצעד הפיקודי הנלווה. לגישתו, הפער שנוצר בין בית הדין הפלילי והדין המשמעתי - מביא את הפרקליט הצבאי הראשי לעשות איזונים פרטניים במנעד גדול של מקרים הנמצאים מתחת לרף הפלילי, ועסקאות הטיעון הללו מביאות לכך שאין קביעה של נורמות ברורות ולא מובטח השוויון באכיפה.[דרוש מקור]
הצעות חוק בעניין הקמת ערכאה משמעתית הועלו בכנסת הקודמת אולם טרם הבשילו לתיקון החוק.
השופטים הצבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש כל אחד מבתי הדין המחוזיים עומד נשיא בית הדין המחוזי בדרגת אל"ם, ולצידו משרתים מספר שופטים צבאיים, שהינם משפטנים ("משפטאים"), בדרגת רס"ן וסא"ל. בבית הדין המיוחד לא משרתים שופטים דרך קבע, ולכן אחד מנשיאי בתי הדין המחוזיים ממונה כנשיא בית הדין הצבאי המיוחד.
כאשר שופט אחד יושב בבית הדין הצבאי המחוזי, הוא יהיה משפטאי. כאשר בית הדין הצבאי המחוזי יושב במותב של שלושה שופטים, אב בית הדין (ראש ההרכב שדן בתיק) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי, ושני השופטים הנוספים הם במקרים רבים קצינים בדרגת סרן עד סא"ל חסרי הכשרה משפטית הנקראים "שופטי צד". במקרים רבים יחידת בתי הדין הצבאיים מזמנת קצינים מקצועיים לשבת בדין כשופט צד, בשל הבקיאות של אותם קצינים בתחומים הרלוונטיים לתיק.
במקרה שבו נשפט קצין שדרגתו גבוהה מדרגת אב בית הדין (כגון אלופים), יענדו השופטים דרגת יצוג מקבילה למשך הדיון בלבד. שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות. השופטים הצבאיים-משפטאים בשירות סדיר מתמנים על ידי נשיא המדינה על פי המלצת ועדת בחירה בדומה לתהליך בו ממונים שופטים לבתי המשפט בישראל. שופטים שמונו לבתי המשפט או בתי הדין לעבודה עשויים להתמנות כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים.
נשיאי בית הדין הצבאי לערעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם | תקופת כהונה |
אלוף איתן אבישר | 1949 - 1953 |
אל"ם נחום שדמי | 1953 - 1958 |
אלוף מיכאל בן-גל | 1958 - 1965 |
אלוף יעקב פרי (פרולוב) | 1965 - 1969 |
תא"ל שמואל גודר | 1969 - 1972 |
תא"ל יהודה גביש | 1972 - 1974 |
אלוף דני מט | 1974 - 1979 |
אלוף חיים נדל | 1979 - 1983 |
אלוף דוד מימון | 1983 - 1986 |
אלוף בן ציון פרחי | 1986 - 1996 |
אלוף אילן שיף | 1996 - 2001 |
אלוף ישי בר | 2001 - אוגוסט 2007 |
אלוף שי יניב | אוגוסט 2007 - אוגוסט 2016 |
אלוף דורון פיילס | אוגוסט 2016 - |
רישום פלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעניין התובע הצבאי הראשי נגד אטדגי[1] נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד. בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק", עם זאת, טענה זו טרם התקבלה בבית הדין הצבאי לערעורים או בבית המשפט העליון.
ההבחנה בין בית-דין צבאי ובין בית-משפט צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית משפט צבאי (ישראל)
בשטחים המוחזקים על ידי צה"ל (שטחי יהודה ושומרון, ובעבר גם רצועת עזה) הוקמה מערכת בתי-משפט צבאיים אשר בפניה מובאים נאשמים בביצוע עבירות שנעברו בשטחים אלו. בשונה מבתי הדין הצבאיים, סמכותם של בתי המשפט הצבאיים מוקנית להם על-פי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 והמשפט הבינלאומי. בתי-המשפט הצבאיים, להבדיל מבתי-הדין הצבאיים, אינם דנים בתיקים כנגד חיילי צה"ל, אלא בעניינם של נאשמים מקומיים.
בית המשפט הצבאי בלוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לפעילותם של בתי המשפט הצבאיים, פעל עד שנת 2000 בית המשפט הצבאי בלוד, מכוחן של תקנות ההגנה (שעת חירום) בעניינים של מי שהואשמו בפעילות נגד ביטחון מדינת ישראל. בית המשפט הצבאי היה חלק מיחידת בתי הדין הצבאיים.[2] בבית המשפט התנהלו בין השאר משפטם של קוזו אוקמוטו, משפטם של מחבלי אוטובוס הדמים ומשפטם של מבצעי פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון.[3] בית משפט צבאי נוסף פעל גם בבאר שבע ועסק בעיקר בכניסה לשטחים סגורים, בהסתננויות מסיני והערבה לנגב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי לוי "סמכות בית דין צבאי להמיר סעיפי אישום מטעמים של צדק" משפט וצבא 16, 505 (2003).
- דורון פיילס (עורך), ההיסטוריה תשפוט, 70 שנות שפיטה צבאית, מודן ומשרד הביטחון, 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחידת בתי הדין הצבאיים באתר צה"ל
בית הדין הצבאי בלוד דן לראשונה חבלני פת"ח, יומני כרמל, 8 בינואר 1968 (התחלה 3:35)
- בתי הדין הצבאיים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
- בית דין צבאי לעומת הדין המשמעתי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי דין בישראל | ||
---|---|---|
|
זרועות, פיקודים ואגפּים | |
אגפּים | אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף התכנון • אגף כוח האדם • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר |
זרועות | זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים |
פיקודים | פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף |
גופים נוספים | יחידת בתי הדין הצבאיים • הפרקליטות הצבאית • המכללות הצבאיות • דובר צה"ל • הרבנות הצבאית • מפקדת העומק • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי |
חילות צה"ל | |
חילות השדה | חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל האיסוף הקרבי |
חילות נוספים | חיל הרפואה • חיל הלוגיסטיקה • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל המודיעין • חיל הקשר והתקשוב • חיל המשטרה הצבאית • חיל משאבי האנוש • חיל החינוך והנוער • החיל הכללי |
חילות היסטוריים | חיל המדע • חיל נשים |
שונות | |
מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • דין משמעתי | |