פאבל פילונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאבל פילונוב
Па́вел Фило́нов
לידה 27 בדצמבר 1882 (יוליאני)
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 1941 (בגיל 58)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Serafimovskoe Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 בדצמבר 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאבל ניקולאייביץ' פילונוברוסית: Па́вел Никола́евич Фило́нов;‏ 8 בינואר 18833 בדצמבר 1941) היה אמן רוסי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילונוב נולד במוסקבה ב-8 בינואר 1883. בשנת 1897, הוא עבר לסנט. פטרבורג, שם לקח שיעורי אמנות. בשנת 1908, הוא נכנס לאקדמיה לאמנויות סנט פטרבורג, ממנה גורש ב-1910.

בשנים 19101914 השתתף בקבוצת האמנויות סויוז מולודיוז'י. ב-1912 הוא כתב את המאמר "הקנון והחוק", שבו ניסח את עקרונות הריאליזם האנליטי, או "אנטי-קוביזם". לפי פילונוב, הקוביזם מייצג אובייקטים באמצעות אלמנטים של גיאומטריית פני השטח שלהם, אך "הריאליסטים האנליטיים" צריכים לייצג אובייקטים באמצעות אלמנטים של נשמתם הפנימית. הוא היה נאמן לעקרונות אלה למשך שארית חייו.

במהלך השנים 1913 עד 1915 היה פילונוב מקורב לולדימיר מאיאקובסקי, ופוטוריסטים נוספים. הוא אייר את השירים הנבחרים של חלבניקוב לצד קזימיר מלביץ'.[2] בסתיו 1916 התגייס לשירות במלחמת העולם הראשונה, ושירת בחזית הרומנית. פילונוב השתתף באופן פעיל במהפכה הרוסית של 1917 ושימש כיושב ראש ועדת מלחמת המהפכה של אזור דונאי.

בשנת 1919, הוא הציג בתערוכה הראשונה של אמני כל הסגנונות בארמיטאז'. בשנת 1923, הוא הפך לפרופסור של האקדמיה לאמנויות סנט פטרבורג וחבר במכון לתרבות אמנותית. הוא ארגן בית ספר גדול לאמנויות לתואר שני בריאליזם אנליטי (מעל שבעים אמנים, כולל פסל אמריקאי וציירת דיוקנאות הלן הוקר). עבודתם השפיעה על סופרמטיזם ואקספרסיוניזם.

ב-1929 תוכננה במוזיאון הרוסי תערוכה רטרוספקטיבית גדולה של אמנות פילונוב; עם זאת, הממשלה הסובייטית אסרה על קיום התערוכה. מ-1932 ואילך, פילונוב ממש רעב ללחם, אבל עדיין סירב למכור את יצירותיו לאספנים פרטיים. הוא רצה לתת את כל יצירותיו למוזיאון הרוסי במתנה כדי להקים מוזיאון לריאליזם אנליטי. הוא מת מרעב ב-3 בדצמבר 1941 במהלך המצור על לנינגרד.

סגנון ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילונוב הציג דרך עבודה שהמשיכה מהפרט אל הכלל. הוא האמין שחפצים ומשטחים צריכים להיבנות מפרטים קטנים ופיסות קטנות, ואחרת זאת"שרלטנות". לשם כך הוא עבד, ודרש מתלמידיו לעבוד עם מכחולים קטנים מאוד בציור ובנקודות קטנות ביותר בעת ציור.

רוב יצירותיו של פילונוב ניצלו על ידי אחותו יבדוקיה ניקולייבנה גלבובה. היא אחסנה את הציורים בארכיון המוזיאון הרוסי ולבסוף תרמה אותם במתנה. נאסרו תערוכות של עבודותיו של פילונוב. ב-1967 הותרה תערוכה של עבודותיו של פילונוב בנובוסיבירסק. בשנת 1988, עבודתו הותרה להצגה במוזיאון הרוסי. ב-1989 וב-1990 נערכה בפריז התערוכה הבינלאומית הראשונה של עבודתו של פילונוב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאבל פילונוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Павел Филонов, www.starat.narod.ru
  2. ^ Velimir Vladimirovich Khlebnikov, Nadezhda Davidovna Burliuk, Pavel Nikolaievich Filonov, Kazimir Severinovich Malevich, Selected Poems with Postscript, 1907–1914 (Изборник стихов. С послесловием речяря. 1907-1914 гг.), Petrograd: EUY, 1914