פאולוס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאולוס הראשון
Paul I.jpg
לידה 700
רומא, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 767 (בגיל 67 בערך)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־93
29 במאי 75728 ביוני 767
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האפיפיור פאולוס הראשוןלטינית: Paulus I;‏ 700 - 28 ביוני 767) היה אפיפיור מ-29 במאי 757 עד מותו בשנת 767.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולוס נולד בשנת 700 ברומא, והיה אחיו של סטפנוס השני.[1] הוא ואחיו סטפן התחנכו לכמורה בארמון לטראנו. בתחילה הוא שימש כדיאקון רומא, הועסק לעיתים קרובות על ידי אחיו, סטפנוס השני, במשא ומתן עם המלכים הלומברדים. אחרי מותו של סטפנוס ב-26 באפריל 757, פאולוס גבר על הסיעה שרצתה להפוך את סגן הבישוף תאופילקט לאפיפיור, ונבחר ליורשו של אחיו על ידי הרוב שרצה ההמשך המדיניות של האפיפיור המנוח. שלטונו של האפיפיור החדש נשלט על ידי היחסים עם המלכים הפרנקים והלומברדים ולא עם האימפריה הביזנטית. הוא נהג כמנהג עצמאי ליידע את האקסרכיה הקיסרית ברוונה על הבחירות שלו, אבל כתב לפפין הגוץ כי הברית הפרנקית צריכה להישמר ללא פגע. פאולוס היה ככל הנראה מודאג מהסכנה הנשקפת מהמלך הלומברדי דזידריוס.[2]

הלומברדים החזיקו את הערים אימולה, אוזימו, בולוניה, ואנקונה, אשר נתבעו על ידי רומא, ובשנת 758 תפסו את דוכסויות ספולטו ובנוונטו. בשובו מן דיכוי מרד בבנוונטו, דזידריוס ביקר ברומא, ואילץ את פאולוס לכתוב לפפין ולבקש ממנו לוותר על כל הטענות על לומברדיה. הוא הבטיח להחזיר את אימולה, אבל בתנאי שהאפיפיור ישכנע את פפין להחזיר את בני ערובה הלומברדים המוחזקים על ידי הפרנקים.[2]

במכתב שנועד להפקיד את השליחים במעבר בטוח דרך שטח לומברדיה, הסכים פאולוס לדרישותיו של דזידריוס, והתחנן בפני פפין שיסכים לרצון הלומברדים על ידי הסכם שלום והחזרת בני הערובה. במכתב סודי שני, פאולוס יעץ לפפין על הסכם דזדיריוס עם הביזנטים לכיבוש רוונה, והפציר בפפין לבוא לעזרת האפיפיור, כדי לאלץ את מלך לומברדיה להשיב את הערים שנשמרו על ידו.[2]

פפין ראה לנכון כי רצוי לשמור על יחסים טובים עם דזידריוס, ופאולוס ככל הנראה לא השלים הרבה במשחק הכפול שלו. מאוחר יותר, עם זאת, פפין נתן לאפיפיור תמיכה והוא שימש בורר בין הנציגות הרומית לטענות הלומברדיות.

בשנת 765 זכויות האפיפיור שוקמו בבנוונטו ובטוסקנה, וכן בטריטוריה חלקית בספולטו. בינתיים, הניכור מן קונסטנטינופול גדל יותר ויותר. מספר פעמים, במיוחד ב-759, פאולוס חשש שהקיסר הביזנטי ישלח צבא נגד העיר רומא. פאולוס חי בחרדה מתמשכת, שמא שאיפות הביזנטים במזרח יהפכו את ההשפעה הפרנקית לטובת הלומברדים. זה היה למעשה ניסיון, אבל פפין שמר על מדיניות החוץ המקורית שלו לגבי איטליה.

פאולוס מת ברומא ב-28 ביוני 767,[2] ובמקומו נבחר סטפנוס השלישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולוס הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McClintock, John; Strong, James (15 באפריל 1882). "Cyclopaedia of Biblical, Theological, and Ecclesiastical Literature". Harper. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Pope Paul I". www.newadvent.org. 


הקודם:
סטפנוס השני
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
סטפנוס השלישי