פאול קונראד הניך
 | |
| לידה |
13 במרץ 1907 צ'רנוביץ, אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
1997 (בגיל 89 בערך) חיפה, ישראל |
| שם לידה | פאול קונראד הניך |
| לאום | ישראלי,אוסטרי |
| תחום יצירה | הדפס, ציורי שמש,ציורי שמן,עיצוב דו-ממדי,כתיבה,חיתוכי עץ ולינוליאום |
פאול קונראד הניך ( Paul Konrad Hoenich ) (13 במרץ 1907–1997) היה אמן ישראלי, יליד אוסטריה. הניך ידוע בהדפסים הרבים שיצר והמצאת טכניקה לציור בעזרת השמש, עבד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, חיפה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאול קונראד הניך נולד בצ'רנוביץ, אוסטרו-הונגריה (כיום אוקראינה).אביו ד״ר אוסיאס הניך ואמו פרדריקה הניך. בין השנים 1925–1928 למד אמנות בווינה, פירנצה ופריז ובשנת 1929 שירת בצבא רומניה. בין השנים 1930–1935 התגורר בבוקרשט, רומניה, שם עסק באמנות ובהוראה. בשנת 1933 ייצג את רומניה בתערוכה בינלאומית לתחריטים בפולין.[1]
בשנת 1935 עלה הניך לארץ ישראל עם רעייתו רות והתיישב בחיפה. בשנת 1936 ייסד בעיר בית ספר לאמנות. בשנת 1950 התקבל כמרצה בטכניון, שם לימד עיצוב דו־ממדי במסגרת הפקולטה לאדריכלות. בשנת 1951 הציג תערוכת יחיד בארמון האמנויות בבריסל, בלגיה. בשנת 1966 התמנה לפרופסור עמית בטכניון. בתפקידו שם עסק במחקרים בנושאי הצבע. מחקרו בנושא בנושא אומנות וטכנולוגיה אוטומטית ("Robot-Art"), פורסם במספר פרסומים במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.[2]
ציוריו והדפסיו של הניך נושאים אופי אקספרסיוניסטי. מחזור ההדפסים "דרך גולים" (1943), לדוגמה, הציג 13 הדפסים אקספרסיוניסטים בנושאי ההיסטוריה היהודית. בשנות ה-70, בעקבות עבודתו בטכניון, ביצע גם כמה יצירות בעלות אופי אוונגרדי וקינטי, העושות שימוש בקרני אור.[3][4]
בשנות השמונים חזר לציור מסורתי.
בשנת 2002 הוקמה בטכניון גלריה לאמנות ניסויית הנושאת את שמו ואת כינויו על פי ראשי התיבות של שמו: פ.ק.ה בשנת 2012 ראה אור ספרו של חוקר האמנות והאוצר רון ברטוש "חיתוכי-העץ של פאול קונרד הניך" אשר ליווה את התערוכה "פיתוחי-עם" שהוצאה בגלריה פ.ק.ה.
בשנת 2019 נפתחה מחדש הגלריה ע״ש פ.ק. הניך, בתערוכה של יצירותיו ״אמנות השמש-הדרך אל הלא נודע״, אוצרת דניאלה טלמור
אומנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באומנותו חיפש הניך לבטא תנועה, ועשה זאת באמצעים שונים - צבעי שמן, חיתוכי העץ צילום ואמנות השמש ואפילו בעבודות וידאו.
מאחר שהיה חלק מתוך הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, חשב שאפשר יהיה לבטא את התנועה בקנה מידה גדול על בניינים ובתוכם בעזרת שילוב אמנות השמש הייחודית שלו.
את נסיונותיו באומנות השמש, ביצע על גג הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שהוא נעזר במראות ומנסרות וכן ביריעות פלסטיק ובמסגרות עץ שונות. בעזרתם לכד את תנועת השמש וקרינתה והנציח אותם בתמונותיו.
ניתן לחלק את יצירותיו של הניך לארבע קטגוריות עיקריות:
- ציורי שמן- במשך מרבית חייו הבוגרים, צייר הניך את החיים שמסביבו באמצעות צבעי שמן. הייתה לו התייחסות מיוחדת לתנועה ודמויות צבעוניות. בין התמונות ניתן למצוא רבות של אשתו רות ובנו דני שנפטר בטרם עת.
- הדפסים בשחור לבן אשר נוצרו מחיתוכי עץ ולינוליאום- במהלך חייו שכלל הניך את יכולתו לחרוט בעץ (ומאוחר יותר בלינוליאום) ויצירת הדפסים מן החריטות. אומנות השמש- בשנות ה-70 הניך גילה-פיתח את אמנות השמש אשר נעשית על ידי מניפולציה של קרני השמש על משטח מסוים, בעזרת רפלקטורים ועדשות בצבעים, והחל להתנסות בה.
- צילום ותיעוד- תוך תיעוד חייו ועבודתו, הפך הניך לחובב צילום. בחלק מהצילומים בחר הניך לעוות את המציאות בצורה אומנותית בעזרת משחקים עם תנועה, השתקפויות וכמובן, עם השמש.
״אמנות השמש״[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופ' פאול קונרד הניך נודע ברחבי עולם כ״צייר השמש״ תחום יצירה חדש שפיתח וטכניקה אמנותית שזכתה להערכה רבה. באמצעות רעיונותיו היצירתיים והטכניקה המתבססת על ניצול של קרני שמש, עשה הניך שימוש בסדרת רפלקטורים ופילטרים צבעוניים, שפעולתם משתלבת בתנועה היחסית של השמש וכדור הארץ. האפקטים הצבעוניים העזים, והצורות המעגליות-לבירינתיות שיוצרות קרני השמש, מאזכרים דימויים רבים מן המציאות, ויכולים להיראות לרגע אחד אנושיים, ברגע הבא כיריעות של בד, ובשלישי כקתדרלות של אור. השתנותם יוצרת אמנות קינטית החושפת עולם צורני, אשר מתכתב עם הארכיטקטורה הרעיונית והמחקר המורפולוגי.[2]
ב-1959 החל את מחקרו בנושא של "עיצוב בעזרת קרני השמש", מתוך תחושה חזקה שהטכניקות המסורתית של האמנות הפלסטית, כמו הרישום והציור, אינן תואמות את רוח הזמן, המתאפיין בשינוי מרחיק לכת בתפיסת הזמן והמרחב. השימוש שעשה בשמש ביטא את החתירה אל הממד הנצחי והרכיב הקוסמי של ההוויה בחוויה של האדם המודרני. הטכניקה האמנותית שהגה, והפילוסופיה שצמחה לצדה, היו מקוריות וחדשנית, ויצרו אפקטים רבי עוצמה בעלי איכות אמנותית גבוהה, אשר עוררו השראה בקרב אמנים ויוצרים רבים ברחבי העולם.[5]
הציורים שיוצרות קרני השמש מתגלים להרף עין ונעלמים בלי להשאיר זכר. תמונות השמש אינן אפוא שעתוק של יצירה קיימת, אלא הן המקור עצמו. הניך בחן את הישגיו בתחום זה וניסה לאמוד את תרומתו בשלוש נקודות מרכזיות: המקרן הקוסמי, המוח האופטי, והשימוש במהירות האור.[6][7]
המקרן הקוסמי משמש ליצירת אמנות קינטית חזותית. השמש מהווה את מקור האור. סיבוב כדור הארץ הוא המנוע המייצר את התנועה היחסית של הרפלקטורים והשמש. שורות של רפלקטורים קבועים מעוצבים כך שהם מקרינים תמונות אבסטרקטיות קינטיות מבעד למערכת של מסננים צבעוניים, הממוקמים ומתוכנתים "לתפוס" את השמש מזריחה ועד שקיעה בעונות השנה השונות. בהמשך שיכלל הניך את המקרן והפך אותו לרובוט המייצר תמונות שמש קינטיות תוך שימוש ברפלקטורים המונעים ידנית על ידי הרוח, ויוצרים אף הם תמונה שאינה חוזרת על עצמה.
המוח האופטי הוא רובוט המייצר תמונות וסמלים חזותיים המהווים דיוקן עצמי של האמן. זוהי קופסה המכילה רפלקטורים של פסלי מראות, מסננים צבעוניים ומסך עץ להקרנה. קרני השמש מוחדרות באמצעות מראות חיצוניות, קבועות או מונעות ידנית. הן פוגעות ברפלקטורים, ולאחר המעבר דרך המסננים מוקרנות כתמונות הנעות על המסך. עיצוב המראות והמסננים, וסידורם, מספקים אפשרויות מגוונות ואין סופיות ליצירת תמונות אבסטרקטיות וקומפוזיציות קינטיות על גבי מסכים קונקרטיים, לפי ראות האמן.
השימוש במהירות האור ליצירת שטף של אימפרוביזציות ווריאציות של תמונות שמש, עורך סלקציה בזמן אמת של התמונות המוצלחות ומשמרן באמצעות צילום. טכניקה זאת שימשה את הניך ליצירת שקופיות ששימשו כתפאורה ומקור השראה לקונצרטים של אמנות סולרית בשילוב עם מוזיקה וריקוד.
הטכניקה של אמנות השמש מבוססת על קיומו של מקור אור בעל עוצמה אדירה, השמש, ומנוע חסכוני, שקט ובלתי נלאה, שפעולתו מתווספת לזו של סיבוב כדור הארץ. כך, באמצעות מסנני צבע ומראות הניתנות לעיצוב בחום, נוצרת אמנות קינטית מדהימה ביופייה, המתגלה כרלוונטית במיוחד לתחום הארכיטקטורה. לאמנות השמש טווח עצום של אפקטים המשלב בין הפעולה המקורית ודמיונו היוצר של האמן.
פרסומים שעבודותיו בהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kodak 1970 - Painting with Light
- Leonardo 1971 - An opt art picture on contiguous double-curved minimal surfaces
- Ises Solar World Congress 1987- Design with Sun Rays
- שם מלחמה משתוללת כאן שותים ורוקדים 2012
- Unbuilt Roads 1997
- Kultur 1969 - Gestaltung mit sonnenstrahlen
- Art in Palestine 1939
- טריפ 1978
- Der Absolvent 1974
- אריאל 1967
- Polyaisthesis 1991 - Sun art a way to joy!
- Mozarteum 1994
- Itic Strul Dezertor 1932 - אויר על ידי הניך
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרטים ביוגרפיים על הניך
- ^ 1 2 ,Hoenich, P. K.,1962, Robot-art Haifa, Israel : Technion, Israel Institute of Technology, Faculty of Architecture and Town Planning,.
- ^ Hoenich, P. K., 1996, The Path into the Unknown Haifa, Israel : Technion, Israel Institute of Technology, Faculty of Architecture and Town Planning,.
- ^ Hoenich, P.K. 1971,Sonnenmalerei. : (Design with sunrays. Künstler. Experimente mi reflektiertem Sonnenlicht. Darmstadt : Bauhaus-Archiv,
- ^ טלמור, ד. (אוצרת) (2019) פ.ק. הניך, ״אמנות השמש - הדרך אל הלא נודע״ דברי הסבר לתערוכה, הגלריה לארכיטקטורה ולאמנות ניסויית, ע״ש פ.ק. הניך, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון חיפה, מרץ 2019
- ^ הניך, פ.ק. 1991, "רגע האמת", ירחון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים,
- ^ Hoenich,.P.K., 1979, Light-symphony no. 1 : an experiment in four-dimensional art Haifa : Israel Institute of Technology, Faculty of Architecture and Town Planning,.
פאול ק. הניך באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית
