פאול ריטר (צייר)
לידה |
4 במרץ 1829 נירנברג, ממלכת בוואריה |
---|---|
פטירה |
27 בנובמבר 1907 (בגיל 78) נירנברג, הקיסרות הגרמנית |
מקום לימודים | האקדמיה לאמנויות יפות של נירנברג |
תחום יצירה | ציור |
הושפע על ידי | קרל אלכסנדר היידלוף |
פאול ריטר (בגרמנית: Paul Ritter; 4 במרץ 1829 – 27 בנובמבר 1907) היה צייר גרמני ותלמידו של קרל אלכסנדר היידלוף.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל ארבע פאול ריטר התחרש בגלל מחלה. הוא למד בבית הספר לחירשים ואילמים בהנחיית מיכאל וולקל בנירנברג. הוא למד ציור וגרפיקה בבית הספר לאמנות שימושית בנירנברג ונסע לצרפת, איטליה, דנמרק ואוסטריה.
ריטר נודע במיוחד בזכות תמונות אדריכליות גדולות של נירנברג העתיקה עם דמויות היסטוריות על רקע האדריכלות שהוצגה באמינות היסטורית של העיר העתיקה. התמונות הידועות ביותר שלו באוסף נירנברג כוללות את "השוק בנירנברג וקבלת הפנים של גוסטב אדולף בשנת 1632", "כניסת הקיסרית לנירנברג בשנת 1424" ו"המגדל הלבן וסביבתו".
הוא עבד בצמוד לאחיו לורנץ ריטר (1832–1921) לאורך כל חייו. בשנת 1888 מונה פאול ריטר לפרופסור על ידי הנסיך יורש העצר לויטפולד מבוואריה. בעזרת אחיו לימד בבית הספר לאמנויות יישומיות בנירנברג.
פאול ריטר נחשב לצייר האדריכלי החשוב ביותר של ההיסטוריציזם הגרמני. במלאת 100 שנה למותו, הוא זכה לכבוד על ידי תצוגת אוסף הציורים והפסלים במוזיאוני העיר נירנברג בסתיו 2007 בתערוכה גדולה.
פאול ריטר נותר רווק ולא נולדו לו צאצאים.[1] עם זאת, הוא שמר על קשר הדוק עם אחיו לורנץ וילדיו.
בשנת 1870 הקים פאול ריטר מועדון של חירשים בנירנברג, שם היה החבר הראשון בהנהלה. האגודה התקיימה עד לפירוקה בשנת 1879. בשנת 1907 הוא נבחר כחבר כבוד בחברה החירשים "פרסה" לעבודות יד ואומנות במינכן.
הוא נקבר ב-29 בנובמבר 1907 בנירנברג.
בנירנברג-אברהרדהוף נקרא על שמו מרכז לקויי שמיעה באזור פרנקוניה התיכונה.[2]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ursula Kubach-Reutter (Hrsg.): Spätromantik im Industriezeitalter. Die Nürnberger Künstlerfamilie Ritter. Nürnberg 2007, S. 148.
- ^ Zentrum für Hörgeschädigte, Nürnberg, www.zentrum-fuer-hoergeschaedigte.de