פאטימה ג'בלי וזאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאטימה ג'בלי וזאני
Fatima Jebli Ouazzani
فاطمة جبلي أوازاني
אין תמונה חופשית
לידה 11 בדצמבר 1959 (בת 61)
מקנס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הולנד, מרוקו
מקצוע במאית קולנוע, תסריטאית, עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פטימה ג'בלי וזאניצרפתית: Fatima Jebli Ouazzani; בערבית: فاطمة جبلي أوازاني; נולדה בשנת 1959) היא במאית קולנוע מרוקאית-הולנדית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וזאני נולדה במקנס, בשנת 1959,[1] ועברה להולנד עם המשפחה שלה בשנת 1970. היא עזבה את הבית בגיל שמונה עשרה, לאחר שסירבה לשידוך שסידר לה אביה, אשר לא סלח לה, ונוצר ביניהם קרע. באותה התקופה, אביה עזב את אמה ונישא לנערה מרוקאית בת 17. וזאני נשבעה לעצמה שלעולם לא תתיר שגורלה יהיה כגורל אמה וסבתה, שגם הן נישאו בשידוכים מסורתיים ולא היו להן בחירות בחיים.[2] למדה פסיכולוגיה תקופה לפני ששינתה כיוון, ונרשמה ללימודים בבית הספר לקולנוע ההולנדי באמסטרדם, שם היא סיימה תואר בבימוי ותסריטאות ב-1992.[3] החל משנת 1973, החלה לעבוד כעיתונאית, במאית ומפיקה ברשות הטלוויזיה והרדיו ההולנדית, כשהיא מתמחה באקטואליה ובסרטים תיעודיים על נושאים חברתיים.[4]

In het huis van mijn vader (בבית אבי, 1997) הוא סרט תיעודי באורך מלא על מאבקה של וזאני עם הציפיות הפטריארכליות מבוססות המגדר של משפחתה המרוקאית. הסרט עוקב אחרי נעימה, נערה מרוקאית המתגוררת בהולנד, בדרכה לנישואים מסורתיים, כולל הגשת סדינים מוכתמים בדם להורי החתן ביום שלאחר ליל הכלולות. הסרט מאיר זרקור על האחריות המוטלת על הנערה לשמר את "השם הטוב" של משפחתה באמצעות ה"טוהר" שלה, ואף מנפץ את המיתוס של קרום הבתולין.[5]

הסרט הוקרן לראשונה ב-1998 בפסטיבל הסרטים של סן פרנסיסקו,[3] שם הוא זכה בפרס מחט הזהב.[6] הוא זכה גם בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הלאומי של מרוקו, על אף שבשל הנושא שלו, הוא לא זכה במרוקו להפצה מסחרית.[1] למעשה, וזאני חוותה תגובות שליליות רבות בארץ מולדתה. לדבריה, הבחירה להיות אמנית היא בחירה לא מקובלת, אך דווקא מאמה היא קיבלה עידוד, כשזו אמרה לה ש"כל מה שחשוב זה שתוכלי לפרנס את עצמך, ולא להיות תלויה בגבר".[2] בנוסף, זכה הסרט בפרס עגל הזהב לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של הולנד, ובפרס איריס לסרט התיעודי האירופי הטוב ביותר.[6]

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Het labyrint der lusten, 1991 (עוזרת במאי)
  • In het huis van mijn vader, 1997 (במאית, תסריטאית)
  • 2001, Het was weer zondig (במאית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Roy Armes (2018). Roots of the New Arab Film. Indiana University Press. עמ' 85–6. ISBN 978-0-253-03173-0. 
  2. ^ 1 2 Fatima Jebli Ouazzani, Nancy Tartaglione, Variety, SEPTEMBER 15, 1999
  3. ^ 1 2 Fatima Jebli Ouazzani, Women Make Movies.
  4. ^ Fatima Jebli Ouazzani, AfriCultures
  5. ^ In My Father's House, International Documentary Film Festival Amsterdam]
  6. ^ 1 2 Florence Martin (2011). Screens and Veils: Maghrebi Women's Cinema. Indiana University Press. עמ' 230–1. ISBN 0-253-22341-5.