פאל הרמן
 | |
| לידה |
27 במרץ 1902 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1944 (בגיל 42) קובנה, ליטא |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| כלי נגינה |
צ'לו |
| חתימה |
 |
  | |
פאל הרמן (בהונגרית: Hermann Pál, באזורים מחוץ להונגריה פול (Paul) הרמן; בודפשט, 27 במרץ 1902 – 1944) הוא נגן צ'לו ומלחין יהודי-הונגרי.
כבר במהלך לימודיו הופיע במקומות רבים, לא רק במסגרת האקדמיה. הקריירה הבינלאומית שלו קיבלה תנופה בגיל 16. הוא לא הרגיש צורך להשלים את לימודיו. הוא לימד צ'לו וקומפוזיציה באוניברסיטה לאמנויות בברלין בין השנים 1929 לבין 1934. כשהאקלים הפוליטי בברלין השתנה, במיוחד לגבי היהודים, הוא עבר לבריסל. הוא חי שם בין 1934 לבין 1937, ואחר כך בפריז ובדרום צרפת בין 1937 לבין 1939. בתקופת משטר הצרפת של וישי, בפברואר 1944, הוא גורש מהעיר טולוז למחנה הריכוז דראנסי, אחר ב-15 במאי 1944 נשלח למדינות הבלטיות, בשיירת דראנסי המפורסמת 73 (צר'). אף אחד לא שמע ממנו אחרי זה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאל הרמן נולד במשפחה יהודית. הוא למד באקדמיה למוזיקה ע"ש ליסט פרנץ בין השנים 1915–1919, שם פיתח קשרים מתמשכים עם מוריו: בלה בארטוק וזולטאן קודאי, שלימדו אותו הלחנה, ועם המוזיקאים הכנר זולטאן סקיי והפסנתרנים גזה פריד ולילי קראוס. באקדמיית למוזיקה ליסט פרנץ, המורה שלו לצ'לו היה אדולף שיפר והלחנה למד אצל לאו ויינר, שהיה גם מורה למוזיקה שלו למוזיקה קאמרית.
הרמן, בשחר הקריירה שלו, נתן לעיתים קרובות קונצרטים בלונדון, כשגר במעון גראף-באך. מהשהות שלו בלונדון שרד סיפור. הרמן וזולטאן סקיי שהיו שניהם בשיא הקריירה שלהם כאשר בידרו את האורחים של מעון דה גראף בשנת 1928. לאחר הופעתם משך הרמן את תשומת הלב של המעון, עם הצ'לו שלו בידו והעמיד פנים שהכלי הגדול בן זוגו לריקוד ורקד איתו. האורחים גמלו לו במחיאות כפיים פרועות, אך האמן נפל והצ'לו שלו נשבר לרסיסים. אבל כדי שיהיה סוף טוב לסיפור, המארח יאפ דה גראף (Jaap de Graaf) קנה להרמן צ'לו של גליאנו כפיצוי.
1929, הולנד : יאפ דה גראף, מעודד את אחייניתו אדה ויוורס, שהתגוררה באמרספורט, ללכת להופעה של הרמן באמסטרדם. הצעירים התאהבו, למרות התרבויות, הדתות והלאומים השונים. הם עברו לברלין ב-1930, ובתם קורי הרמן נולדה ב-1932. אדה טבעה לאחר מכן בים הצפוני. מאחר שהמצב הפוליטי בברלין הסלים והמצב של היהודים הפך קשה יותר ויותר, החליט הרמן לשלוח ביחד להולנד את בתו ואת אחותה למחצה. הרמן יצא לעבוד בבריסל בין 1934 לבין 1937, ולאחר מכן לפריז בין 1937 לבין 1939, שם הוא הסתתר בשם בדוי. אחר כך הסתתר בדרום צרפת בחווה ליד טולוז, עם משפחת ויוור. שם הלחין שלוש יצירות לפסנתר ולשירה (Ophelia, La Centure, Dormeuse) וכן סונטה לצ'לו. המוזה של אופליה היא אותה אופליה המופיעה גם בהמלט של שייקספיר, שמותה הטרגי מזכיר להרמן את אובדן אשתו. הוא הרגיש בודד מאוד בחווה כיוון שאיבד את אשתו ובתו הייתה מאות קילומטרים משם. הוא עזב את החווה כי רצה ללמד וקירבה חברתית. כך מצאה אותו המשטרה הנאצית של וישי. באביב 1944 הוא הועבר למחנה הריכוז דרנסי. הוא גורש בשיירת דרנסי המפורסמת 73 ב-1944 ונעלמו עקבותיו.
אמן ומבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נתן לעיתים קרובות ערבי סולו וכמוזיקאי קאמרי עם רביעיית כלי הקשת ההונגרית, הכנר זולטאן סקיי ואחרים. למרבה הצער, לא שרדו הקלטות מוקלטות של קונצרטים אלו, אלא רק חוברות תוכניות. במסגרת קרן התרבות ההולנדית של הנסיך ברנהרד, הוקמה לזכרו קרן פול הרמן, התומכת בצ'לנים צעירים ומבטיחים של האקדמיה למוזיקה ליסט פרנץ במלגות.
הרמן הלחין גם כמה יצירות שזמינות לקהל הרחב.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Grand Duo, pour violon et violoncelle (1929–1930)
- Duo pour violon et violoncelle (1920, dédié a Zoltán Székely)
- Trio à cordes (1921)
- Toccata, pour piano (1936)
- Quatre Épigrammes, pour piano (1934)
- Trois mélodies sur des textes d'Arthur Rimbaud et de Paul Valéry, extrait de Charmes (1934–1939)
- Ophélie
- La Ceinture
- La Dormeuse
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2000 Jahre Musik auf der Schallplatte : Haendel, Sonate en trio, HWV 382 ; Monteverdi, Lamento d'Arianna - Curt Sachs (dir.) (1930 סביב, 78 tours Lindström AG/Odéon) VIAF 658239301
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פול הרמן (1902-1944) (באנגלית)
- Musique dans les Camps de Concentration 2015 (בצרפתית)
- פאל הרמן במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי (14 בספטמבר 2015)
- ספר המוזיקה ההונגרית. עורך אימרה מולנר. בודפשט, ם, 1936.
.svg){kind=logo}
