לדלג לתוכן

פאנצרגרנדיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיילים מיחידת פאנצרגרנדיר של הצבא הגרמני באימון לחימה.

פאנצרגרנדירגרמנית: Panzergrenadier) הוא הכינוי ליחידות חיל רגלים ממוכנות בצבאות המודרניים בארצות דוברות גרמנית, בהם גרמניה, אוסטריה ושווייץ.

כינוי זה הוכנס לראשונה לשימוש במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי כוחות גרמניה הנאצית כמחווה לצבאו של פרידריך הגדול, שבדומה לצבאות רבים באירופה עשה שימוש ביחידות גרנדירים אשר היוו יחידות חיל רגלים איכותיות יותר ולעיתים פעלו בחוד החנית של ההתקפה. תוספת המילה 'פאנצר' ('טנק' או 'שריון' בגרמנית) נועדה לסמל את הלחימה לצד ובסיוע לכוחות המשוריינים.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיילי פאנצרגרנדיר מדיוויזיית הפאנצר אס אס החמישית צועדים לצד טנק פאנצר סימן 3, החזית המזרחית, 1942.

בתקופה שקדמה לפרוץ המלחמה בארגונו מחדש של הצבא הגרמני, יחידות הסיוע הרגליות בדיוויזיות השריון כונו שוטסן (Schützen; 'הגנה'). באוקטובר 1942 בהוראתו של היטלר, יחידות חיל הרגלים הגרמניות בזרועות השונים קיבלו את הכינוי גרנדירים, כאמור כמחווה לצבאו של פרדריך הגדול במטרה לשאוב מהסמליות והלאומנות הגרמנית ההיסטורית. בשלב זה גם יחידות חיל הרגלים הממוכנות קיבלו את הכינוי פאנצרגרנדיר וצבעי הוואפנפרבה[1] שלהם הוחלפו מהורוד של יחידות השריון לצבע ירוק בהיר ('ירוק אחו') שייחד אותם מחיילי השריון וחיל הרגלים הרגיל (שעשו שימוש בצבע לבן).

יחידות פאנצרגרנדיר שירתו גם כמרכיב רגלי ממוכן של יחידות שריון וגם כיחידות עצמאיות. בפועל כמו שדיוויזיות משוריינות כללו מרכיב של חיל רגלים ממוכן, גם דיוויזיות הפאנצרגרנדיר כללו מרכיב משוריין, כאשר על הנייר ההבדל ביניהם הסתכם בגדוד שריון אחד פחות ותוספת של שני גדודי חי"ר ממוכן בדיוויזיית פאנצרגרנדיר, כך שעוצמת האש של שני סוגי הדיוויזיות לא היה שונה באופן משמעותי.

מפרוץ המלחמה שירתו יחידות חיל רגלים ממוכנות בדיוויזיות השריון של הוורמאכט (ובהמשך גם הוואפן אס אס ושאר זרועות הכוחות המזוינים), עם זאת במהלך המלחמה הוקמו או הוסבו מספר דיוויזיות אשר הוגדו כדיווזיות פאנצרגרנדיר. לרוב דיוויזיות הוורמאכט והוואפן אס אס עברו אבולוציה מחיל רגלים לפאנצרגרנדיר ולבסוף לדיוויזיות משוריינות.

גדוד פאנצרגרנדיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיילי פאנצרגרנדיר רכובים על זחל"ם Sd.Kfz. 251 לצד טנק פאנצר סימן 4, ברית המועצות, יוני 1943.

נכון לשנת 1944, גדוד פאנצרגרנדיר כלל 853 חיילים (בהם 24 קצינים). באופן אופטימלי, הגדוד היה נע על בסיס זחל"מים בעיקר ממשפחת ה-Sd.Kfz. 251 בהם דגמים שונים כמו זחל"מ פיקוד, קשר, רפואה, לחימה וכדומה. הפלוגה הכבדה עשתה שימוש בזחל"מים שהרכיבו תותח נ"ט בתא הלחימה, לקראת סוף שנת 1944 אף הוכנסו זחל"מים נגד מטוסים לסיוע הגדודים כנגד האיום הגובר של מטוסי בעלות הברית. החלוקה הפנימית בתוך הגדוד לצוותי לחימה וסיוע התבססה על היכולות של הזחל"מים השונים; צוות רובאים לדוגמה מנה 10 לוחמים משום שתא הלחימה של ה-Sd.Kfz. 251 הכיל מספר מקומות דומה (גדוד הורכב מ-27 צוותים כאלה אשר התחלקו ל-3 פלוגות בעלות 3 מחלקות כל אחת).

  • מפקדה ומחלקת קשר (כ-40 חיילים)
  • פלוגה כבדה (כ-100 חיילים. מחלקת מרגמות ומחלקה ארטילרית)
  • פלוגת רובאים (כ-180 חיילים. צוותי מרגמה, ארטילריה, שני צוותי מקלע כבד ושלוש מחלקות רובאים.)
  • פלוגת אספקה (כ-160 חיילים. צוותי רפואה, אספקה, חימוש ותחזוקה.)
  • פלוגת רובאים (כ-180 חיילים. כנ"ל.)
  • פלוגת רובאים (כ-180 חיילים. כנ"ל.)
לוחמי גדוד הפאנצרגרנדיר ה-92 באימון לש"ב.
לוחם פאנצרגרנדיר מחט' השריון ה-9 מאחורי נגמ"ש מארדר, באימון לחימה.

בצבא הגרמני כיום ישנן שתי חטיבות פאנצרגרנדיר: ה-41 (תחת פיקוד הדיוויזיה המשוריינת הראשונה), וה-37 (תחת פיקוד הדיוויזיה המשוריינת ה-10), כל אחת מהחטיבות כוללות שני גדודי פאנצרגרנדיר. מלבד אלו, ישנן שלוש חטיבות משוריינות: ה-9 וה-21 (תחת פיקוד הדיוויזיה המשוריינת הראשונה), וה-12 (תחת פיקוד הדיוויזיה המשוריינת ה-10); כל חטיבות משוריינות מכילה שני גדודי פאנצרגרנדיר, מלבד החטיבה המשוריינת ה-21 שמכילה רק גדוד אחד.

  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-33: (החטיבה המשוריינת ה-9)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-92: (החטיבה המשוריינת ה-9)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-212: (החטיבה המשוריינת ה-21)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-401: (החטיבה הממוכנת ה-41)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-411: (החטיבה הממוכנת ה-41)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-112: החטיבה המשוריינת ה-12)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-122: החטיבה המשוריינת ה-12)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-371: (החטיבה הממוכנת ה-37)
  • גדוד הפאנצרגרנדיר ה-391: (החטיבה הממוכנת ה-37)
נגמ"ש 'Piranha' בשירות יחידות הפאנצרגרנדיר של שווייץ.

הצבא השווייצרי מחולק לשמונה חטיבות שדה לוחמות; בהן חטיבות משוריינות, רגליות והרריות, כאשר בכל אחת בין 6-12 גדודים מסוגים שונים. מבין גדודים אלו ישנם ארבעה המוגדרים גדודי פאנצרגרנדיר: ה-8 וה-28 (בחטיבת הרגלים השביעית), ה-20 (בחטיבה ההררית ה-10) וה-29 (בחטיבה המשוריינת ה-11). עם זאת, מאז תחילת 2011 וארגון הגדודים לכדי גדודים מעורבים, גדודי השריון והפאנצרגרנדיר הפכו למעשה להיות זהים, כך שבכל אחד שתי פלוגות משוריינות ושתי פלוגות פאנצרגרנדיר, לצד פלוגת מפקדה ופלוגת לוגיסטיקה.

סך הכל ניתן כיום למנות 20 פלוגות פאנצרגרנדיר בשני סוגי הגדודים, פלוגות אלו עושות שימוש בעיקר בנגמ"שי לחימה מסוג CV90, זאת לצד נגמ"שי 'MOWAG 'Piranha.

בצבא אוסטריה (הבונדשיר) ישנם כיום שתי חטיבות פאנצרגרנדיר (השלישית והרביעית), כל חטיבה מורכבת מגדוד שריון, גדוד חיל רגלים, גדוד סיור וארטילריה, וגדוד פאנצרגרנדיר. גדודי הפאנצרגרנדיר עושים שימוש בנגמ"שי אולן (Ulan).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאנצרגרנדיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הכוחות המזוינים של גרמניה עושים שימוש בצבעים שונים לסימול מקצוע או יחידה אליה שייך החייל. צבעים אלו מופיעים בקצוות הדרגה, הצווארון והכומתה של החייל. נוהג זה דומה לאופן בו בצה"ל צבעי כומתה שונים מסמלים שיוך חיילי או יחידתי שונה.