פאתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נפילתו של פאיתון, ג'ונתן ליס

במיתולוגיה היוונית, פאיתון (מיוונית: Φαέθων "זורח/נוצץ") היה בנו של הליוס (פבוס, "הזורח") או של קְלִימֶנוֹס, ואמו הייתה מרופה, ולדעת אחרים קלימנה.

ביוחסין מאוחר יותר נודע כי אאוס הולידה לקפלוס בן בשם פאיתון, אך אפרודיטה חטפה אותו בילדותו כדי שישמש לה כשומר לילה במקדשיה הקדושים. המינואנים העניקו לו את השם אדיימוס הכוונה בשם הייתה לכוכב הערב או כוכב הבוקר.

בגרסת המיתוס כפי שמסופרת בידי אובידיוס ביצירתו מטמורפוזות, פאיתון התרברב בפני חבריו בכך שאל-השמש הוא אביו. אחד מחבריו, שעל פי שמועה היה בנו של זאוס, סירב להאמין לו וטען כי אמו שיקרה לו. מסיבה זו החליט פאיתון ללכת ולהיפגש עם אביו הליוס. בהיפגשם הליוס נשבע בנהר סטיקס כי יעניק לפאיתון כל שירצה כאות הוכחה לכך שהוא אכן בנו. פאיתון רצה לרכוב במרכבתו (הרי היא השמש) במשך יום.

אף על פי שניסה אביו לשכנעו לחזור בעצמו, משום שמעשה זה סופו מוות, פאיתון גילה קשות עורף. כשהגיע היום, פאיתון נלחץ ואיבד את השליטה על הסוסים האכזריים שמשכו את המרכבה. תחילה היא סטתה יותר מדי לגובה עד שהאדמה קפאה. אחר כך היא שקעה קרוב מדי לארץ עד שהצמחייה יובשה ונחרכה. מבלי להתכוון הפך את רוב אפריקה למדבר; חרך את עורם של תושבי אתיופיה עד שהפך שחור. בסופו של דבר, זאוס נאלץ להתערב בכך שהשליך ברק על המרכבה כדי לעצור אותה ופאיתון צלל אל תוך נהר ארידנוס. אחיותיו ההליאדות התאבלו במשך זמן כה רב שבסופו של דבר הפכו לעצי צפצפה שהזילו דמעות ענבר נוצצות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]