אאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אאוס

אֵאוֹסיוונית: Έως‏, Éōs) היא אלת השחר במיתולוגיה היוונית ובתם של היפריון ותאה. שמו של אחיה הוא הליוס, וכמותו, היא נוהגת במרכבה רתומה לפיתון ולאחד מסוסי למפוס. היוונים תיארו את אאוס כאלה בעלת מאהבים רבים. אחד מהם היה ארס. בסיפור מיתולוגיה אחר, זאוס מעניק לאהובהּ, טיתונוס, חיי נצח, אך טיתונוס הזדקן בסופו של דבר. לטיתונוס היא גם הולידה את בנה, ממנון. מאהב אחר שלה היה אוריון, אך ארטמיס, האלה הבתולה, רצחה אותו. בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס החלו להופיע יצירות אמנות בכיכוב אאוס, שבהן בדרך כלל צוירה בתוך מרכבתה או כבעלת כנפיים.

לפי סיפור אגדה, הייתה אאוס שולחת כל בוקר אצבעות ורודות אל פני השמיים ומעלה אור לשמיים במזרח. היא התאהבה בטיתונוס שהיה בן אנוש, וכאשר התחתנו שאל זאוס מה היו רוצים כמתנת נישואין. אז אמרה אאוס: "יום אחד הנסיך שלי ימות וישאיר אותי לבד, הייתי רוצה שתהפוך אותו לבן אלמוות". זאוס הסכים והפך את הנסיך מבן תמותה לבן אלמוות, אבל במתנה שהעניק זאוס נחבא עוקץ מרושע: הוא אמנם העניק לאהובהּ של אאוס חיי נצח כפי שביקשה, אבל לא נעורי נצח. הנסיך הצעיר והנאה הזדקן בחלוף השנים ולבסוף התכווץ כל כך עד שביקש נפשו למות. כשהבינה אאוס איזו קללה נוראה הטילה באהובהּ היא הפכה אותו לחרק והתאבלה על טיפשותה ופזיזותה בבקשהּ חיי נצח אך לא נעורי נצח מאת זאוס הנקמן לאהובהּ בן האנוש.

מקבילתה הרומאית של אאוס היא אורורה.