פונולוגיה יפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פונולוגיית השפה היפנית מכילה, על פי מרבית הניבים היפניים (אנ'), כ-15 פונמות עיצוריות, מערכת תנועות הכוללת חמש תנועות: , והתפלגות פונוטקטית פשוטה יחסית של פונמות, המאפשרת מספר צירופים עיצוריים (אנ'). באופן מסורתי, מתוארת הפונולוגיה היפנית כבעלת מֿוֹרוֹת (אנ'), המחולקות על פי יחידות איזוכרוניות (אנ'), כאשר משכן של כל המֿוֹרוֹת זהה[א]. יפנית מודרנית היא שפה מוטעמת-אינטונטיבית (אנ'), כאשר הוספת אינטונציה (או אי הוספתה) במיקום שונה במילה מסוימת - עשוי לשנות את משמעותה. במילים אחרות, גובה צליל (אינטונציה) שונה משאר גבהי הצלילים במילה מסוימת - עשוי לשנות את מיקומו במילה מסוימת. שינוי מיקום גובה צליל זה זהה לשינוי ההטעמה (מיקום הטעם) בשפות אחרות, דוגמת עברית.

דוגמה:

  • המילה: "Haꜜsiɡa"[ב][ג][ד], אשר תעתיקה העברי הנו: "הַֿאꜜסִיגָה" (הטעם בהברה הראשונה - "מלעיל דמלעיל") - פירושה "מקלות אכילה" ביפנית.
    הגייה יפנית של Haꜜsiɡa.

    ביפנית מדוברת: 箸 - Hashi - Chopsticks (מקלות אכילה).

    המילה הכתובה: "Haꜜsiɡa" נאמרת ביפנית מדוברת כך: 箸が - Haꜜshi ga.









  • המילה: "Hasiꜜɡa"[ב][ג][ד], אשר תעתיקה העברי הנו: "הַאסִֿיꜜגָה" (הטעם במלעיל) - פירושה "גשר".
    הגייה יפנית של Hasiꜜɡa.

    ביפנית מדוברת: 橋 - Hashi - Bridge (גשר).

    המילה הכתובה: "Hasiꜜɡa" נאמרת ביפנית מדוברת כך: 橋が - Hashiꜜ ga .









  • המילה: "Hasiɡa"[ב][ה], אשר תעתיקה העברי הנו: "הַאסִיגָה", ואשר היא בעלת גובה צליל אחיד בכל חלקיה - פירושה "קצה" ביפנית.
    הגייה יפנית של Hasiɡa.

    ביפנית מדוברת: 端 - Hashi - End, Edge (קצה).

    המילה הכתובה: "Hasiɡa" נאמרת ביפנית מדוברת כך: 端が - Hashi ga.








ההסברים בערך זה, אלא אם כן מצוין אחרת - מתארים את מגוון התופעות הפונולוגיות היפניות, בהתבסס על הניב הדבור בטוקיו (אנ'), בירת יפן.

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו-שפתי (אנ') מכתשי מכתשי-
חכי
חכי וילוני ענבלי סדקי
אפי m n (ɲ̟)
(ɲ)
(ŋ) (ɴ)
סותם p
b
t (אנ')
d
k
ɡ
מחוכך (t͡s)
(d͡z)
(t͡ɕ) (אנ')
(d͡ʑ) (אנ')
חוכך (ɸ) (אנ') s
z
(ɕ)
(ʑ)
(ç) h
שוטף (אנ') r[ו]
חצי תנועה (אנ') j ɰᵝ או w
מֿוֹרוֹת (אנ') מיוחדות /N/
/Q/

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחידות איזוכרוניות משמעותן: יחידות זמן זהות, או: יחידות בעלות משך זמן זהה.
    בהקשר של השפה היפנית: משך זמן ההגייה של כל המֿוֹרוֹת ביפנית - זהה (אין מֿוֹרָה אחת הנהגית בזמן קצר, ומֿוֹרָה אחרת - הנהגית בזמן ארוך).

    לשם הידיעה, המילה "אִיזוֹכְרֿוֹנְיָה" (או "יחידה אִיזוֹכְרֿוֹנִית") מקורה ביוונית: "אִֿיזוֹ" = זהה, "כְרֿוֹנוֹ" = זמן.

    * המילה "אִֿיזוֹ" משמשת בעיקר בענפי מדע שונים: "אִיזוֹמֿוֹרְפִיָה" = צורה זהה, "אִיזוֹתֶֿרְמִיָה" = טמפרטורה זהה, וכדומה.
    * בהמשך לכך, שעון כְרוֹנוֹגְרַֿף, למשל, הוא שעון של כְרֿוֹנוֹ (זמן) ושל גרף (תצוגה גרפית); כלומר: שעון זה מציג את הזמן באופן גרפי.

  2. ^ 2.0 2.1 2.2 המילית が - ga משמשת ביפנית אינדיקציה לכך, שהמילה הכתובה (או הנאמרת) לפניה - משמשת כנושא המשפט
    (במקרה זה: מקלות האכילה הם נושא המשפט - במשפט שלם, שאינו קטוע, בניגוד לדוגמה זו).
    הדוגמה שניתנה כאן משמשת לצורך ההסבר של מושג ההטעמה האינטונטיבית בלבד, ואינה מייצגת משפט שלם תקין ביפנית.
  3. ^ 3.0 3.1 הסימון ꜜ מסמן ירידת גובה הצליל (אינטונציה) במיקום ההטעמה (מיקום שינוי האינטונציה זהה למיקום ההטעמה) של המילה.
  4. ^ 4.0 4.1 נקודה עדינה, הדורשת תשומת לב מיוחדת:
    יפנית אינה נחשבת שפה אינטונטיבית. משמעות הדבר היא, שאילו (במצב היפותטי) הייתה המילה "Haꜜsiɡa" נהגית דווקא "Haꜛsiɡa"
    (כלומר, מיקום הטעם היה נותר זהה, אך האינטונציה הייתה משתנה: במקום שהצליל יירד - הוא היה דווקא עולה) - משמעות המילה לא הייתה משתנה.
    מסקנה: עליית הטון או הירידה שלו בשתי המילים: "Haꜜsiɡa" ו- "Haꜛsiɡa" - אינה משנה את משמעות שתי המילים הללו. היא רק מצביעה על שימוש באותה המילה בהקשרים שונים, או בסוגי משפטים שונים (שאלה, חיווי).

    לפרטים ולמידע נוסף בנושא שפות אינטונטיביות, ראו: טון (בלשנות) ואינטונציה (בלשנות).

  5. ^ במילה זו אין עליית או ירידת טונים כלשהם. על כן, (אי קיום) האינטונציה בה (במילה ספציפית זו בלבד, כאמור, יפנית אינה שפה אינטונטיבית) אכן מעניקה לה משמעות שונה משתי המילים הקודמות: "Haꜜsiɡa" ו- "Hasiꜜɡa". מכאן, שמתקיים במילה ספציפית זו בלבד - אלמנט של שפה אינטונטיבית.
  6. ^ הגיית עיצור זה עשויה להשתנות במקצת בין הניבים היפניים (אנ') השונים, המדוברים ברחבי המדינה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]