פונולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פונולוגיה (או תורת ההגה בעברית) היא ענף בבלשנות ותת תחום בדקדוק העוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ ק' ו-ג' הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי זוג מזערי, כמו "קיר" ו"גיר", שמשמעותם שונה, אך נבדלים רק בצליל (פונמה) אחד.

זאת להבדיל מהפונטיקה העוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והינה אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.

פונמות, איות ורישום פונטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות מסוימות יש קשר ישיר בין הפונמות לכתיב, והפונמה מתורגמת לסימן גרפי או לצירופם, אותיות או צירוף אותיות. הכתב הספרדי ברובו פונטי. באנגלית אות יכולה לסמן מספר פונמות, ואותה פונמה יכולה להיות מסומנת על ידי אותיות שונות או צירוף אותיות. העברית בעברה (בתקופה המקראית) הייתה שפה פונטית, וכל אות בה סימנה צליל אחר, אך גם בתקופה זו ש' שמאלית וס' התאחדו לפונמה אחת.

כיום מקובל בבלשנות הרישום הפונטי על פי כללי האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA) כדי להבחין בין הפונמות. את הפונמות מסמנים בלוכסנים, למשל: /d/.

איתור הפונמות, זוג מזערי ואלופונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמחקר הפונולוגי הוא בחינתם של נתונים (הנתונים הם: תעתיק פונטי של דיבור ילידי) בניסיון להסיק מהן הפונמות ומה המצאי שלהן בשפה. הדוברים מפיקים הרבה יותר צלילים ממספר הפונמות — כל פונמה עשויה לההגות בדרכים רבות.

חיפוש אחר צורות של זוג מזערי הוא חלק ממחקר ולימוד כלל הפונמות בשפה; ברם, בשיטה זו לעתים קרובות קשה לאתר פונמות, לכן נוקטים גם בשיטות אחרות. (זוג מזערי בְשפה הוא זוג מילים הנבדלות זו מזו בפונמה אחת בלבד, ונתפסות כבעלות שתי משמעויות שונות על ידי דוברי השפה.)

מעתק הגאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעתק הגאים הוא מונח שהגה הבלשן, יעקב גרים (ראו: חוק גרים). הגאים מסוימים יכולים להשתנות עם הזמן. מונח זה מתייחס בעיקר לבלשנות המשווה. בעברית למשל לעיצור /z/ יש שני מקורות בפרוטו-שמית (אם השפות השמיות - שפה משוחזרת) העיצור /z/ שקיים כיום בעברית והעיצור /d/ שנהגה כמו th (רכה) במילה the. בערבית עיצור זה נשמר במילה ד'הב, בארמית הוא נעתק ל-/d/ (עם קו תחתון) - דהב. בעברית - זהב.

יש מקרים שבהם מעתק ההגאים אינו בצורה הסדירה:

  • אנלוגיה לצורות אחרות.
  • הידמות והיבדלות. הידמות - כאשר הגה מקבל את תכונתו של הגה שסמוך לו. לדוגמה: מדע, היה אמור להיות מידע, אך ה-י' מידמה ל-ד'. היבדלות - כאשר הגאים שווים או הגה אחד נבדל לשני הגאים נפרדים. לדוגמה: "שביט, שרביט".
  • מילים שאולות. במלים שאולות מאותה משפחת שפות לא חלים אותם מעתקים. כך בעברית, במילה "תלתן", שהייתה אמורה להיקרא בעברית שלשן (מהמילה "שלוש"), שמקורן זהה, מהעיצור הפרוטו-שמי /t/ (עם קו תחתון) כמו th, במילה thin.

פגיעה ביכולת הפונולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעה או הנמכה במודעות פונולוגית מאפיינת מצבים שונים כגון דיסלקציה ולקות שפה. קושי בקידוד פונולוגי של המילים יכול לפגוע בתפקוד של זיכרון העבודה המילולי, משום שהן לא מקודדות כראוי בלולאה הפונולוגית‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]