פוסגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוסגן
Phosgene-dimensions-2D.svg
Phosgen.svg
שם סיסטמטי Carbonyl dichloride
שמות נוספים carbon dichloride oxide, carbon oxychloride, CG
נוסחה כימית COCl2
מסה מולרית 98.92 גרם/מול
מראה גז שקוף
מספר CAS 75-44-5
צפיפות 1.432 (עבור נוזל ב0°C) גרם/סמ"ק
מצב צבירה גז
מסיסות מתפרק במים
ממסים מסיס בבנזן, טולואן וחומצת חומץ
טמפרטורת היתוך 118- °C
-155.15 K
טמפרטורת רתיחה 8.3 °C
281.45 K

פוסגן הוא תרכובת שנוסחתה המולקולרית COCl2, בחומר נעשה שימוש כנשק כימי במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמלחמת סין–יפן השנייה והוא משמש כריאגנט תעשייתי חשוב בייצור חומרי גלם לתרופות ותרכובות אורגניות אחרות. בריכוזים נמוכים ריחו כשל חציר או דשא קצוץ ובכמויות מזעריות הוא מופיע באופן טבעי מפרוק או שרפה של תרכובות אורגניות המכילות כלור.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שחוזה מודל VSEPR המולקולה מישורית וגודל הזווית כלור־פחמן־כלור הוא 111.8°. אורך הקשר הכפול C=O הוא 1.18Å ואורך הקשר C-Cl הוא 1.74Å.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשייה מייצרים פוסגן בתגובה של פחמן חד־חמצני (CO) עם גז כלור כשפחם פעיל משמש כזרז:

התגובה היא אקסותרמית. שינוי האנתלפיה הוא ולכן הריאקטור חייב להיות מקורר. מעל ל־200°C הפוסגן מתפרק שוב ל־CO ולכלור קבוע שיווי המשקל ב־300K‏ Keq(300K) = 0.05. בשל בעיות בטיחות, פוסגן כמעט תמיד מיוצר ונצרך באותו מפעל. התפוקה העולמית של החומר עמדה בשנת 1989 על 2.74 מיליון טון.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי בפוסגן הוא בייצור איזוציאנטים - תרכובות מהצורה R-N=C=O כדוגמת מתיל דיפניל דיאיזוציאנט (MDI) המשמש ליצור פוליאוריתן. איזוציאנטים מפיקים בתגובה של אמין עם פוסגן.

בייצור פוליקרבונט מגיבים פוסגן עם ביספנול A

רעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעילותו הגבוהה של פוסגן נובעת מהתגובה של החומר עם חלבונים בנאדיות הריאה המונעת חילופי גזים ומביאה לחנק. פוסגן מגיב עם קבוצות אמין ויוצר קשרים צולבים בין שרשראות חלבון. סף זיהוי הריח באוויר - 0.4ppm גבוה פי 4 מערך החשיפה התעשייתי המותר (TLV).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוסגן בוויקישיתוף