פורטל:המורשת העולמית/נושא נבחר/7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האדריכלות המודרנית

בית הספר בדסאו
בית הספר בדסאו

לאדריכלות המודרנית ייצוג נכבד ברשימת המורשת העולמית. מבני הבאוהאוס בוויימאר, ובהם גלריות אמנות, מוזיאונים, התיאטרון הלאומי הגרמני ואוניברסיטת הבאוהאוס הוכרו כאתר מורשת עולמית. גם דסאו ידועה כאחת מערי הבאוהאוס החשובות בעולם. מכללת הבאוהאוס הועברה אל העיר ב-1926, לאחר שאולצה להיסגר בוויימאר. בנוסף לאתרי הבאוהאוס, עוד אתרים מודרניסטים רבים הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, בעיקר באירופה וביבשת אמריקה ובישראל. שניים מהמבנים המודרניסטים החשובים הכלולים ברשימת המורשת העולמית הם בית ריטפלד שרדר שנבנה באוטרכט ב-1924 על ידי האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד והוא אחת הדוגמה המוכרת והמוצלחת ביותר לאדריכלות דה סטייל, ווילה טוגנדהאט בברנו שבצ'כיה שנבנתה ב-1930 על ידי לודוויג מיס ון דר רוהה ונחשבת מופת לאדריכלות פונקציונליסטית ומינימליסטית.

בית ריטפלד שרדר
בית ריטפלד שרדר

מספר מתחמים ומרקמים אורבאניים שנבנו ברוח המודרניזם תרמו רבות למורשת העולמית וזכו להכרה כזו. העיר ברזיליה שתכננו לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר היא עיר שלמה שנבנתה ברוח המודרניזם ויישום תפישות אורבניות חדשניות שדווקא היום הן נושא שנוי מאוד במחלוקת. קריית האוניברסיטה של קראקס בוונצואלה גם היא דוגמה לאדריכלות המודרנית של אמריקה הדרומית ובה מצויים מבנים מודרניסטים המושלבים עם פסלים ויצירות אמנות במה שהגדיר מתכנן הקמפוס כ"סינתזה של האמנויות". קריית האוניברסיטה במקסיקו סיטי נבנתה בשנות החמישים על מצע לבה קרושה, והחליפה את בנייני האוניברסיטה הישנים שהיו פזורים במרכז העיר. קריית האוניברסיטה נועדה להיות מרחב פתוח. כיוון שחלק מהאתר היה משטחי סלע געשי, וחלקים אחרים היו צמחייה עבותה, יש בקריה מעט מאוד דרכים ישרות. הסלע הגעשי סולק כדי לפנות מקום לבניינים, ושימש לבניית השבילים והקירות החיצוניים. מבנה נוסף הוא בית האופרה של סידני שבנה ירן אוטזון המהווה את אחד הסמלים הבולטים ביותר לאקספרסיוניזם צורני באדריכלות.

העיר הלבנה של תל אביב היא אתר מורשת עולמית נוסף הנמצא בישראל. במרקם העירוני של העיר הלבנה כ-4000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. לתל אביב מבחינה זו חשיבות רבה למורשת העולמית כיישום מוצלח של עיר גנים מודרניסטית שצמחה בשנות ה-30 - תקופת השיא של התנועה המודרנית באדריכלות.