פורטל:הממשל בישראל/הידעת?/26

טקס הכרזת העצמאות

ישנן השלכות שליליות לעמימות, לחוסר בהירות או לדו משמעות, שקיימים בשרטוטיהן של מפות או בנוסחיהם של הסכמים, של הצהרות או של החלטות. בבואם של הצדדים להציב את הגבולות שסומנו במפות או לממש את ההסכמים, את ההצהרות או את ההחלטות, כל צד בוחר בפרשנות שנוחה לו, והמחלוקת שקדמה להסכמה לא נפתרת. כדוגמה ניתן להביא את המחלוקת לגבי הריבונות באיי סן חואן שהובילה למלחמת החזיר, את חוסר הבהירות שנוצר לגבי מעמדם של האזורים שנמצאים 'בתוך עוביו של העיפרון' ששרטט את קווי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה בשנת 1949 ואת הפרשנויות השונות להחלטה 242 של מועצת הביטחון, לגבי הנסיגה הנדרשת מישראל: "מן השטחים שנכבשו", כלומר מכולם, או "משטחים שנכבשו", כלומר מחלקם. אולם, לעיתים דו משמעות יכול דווקא להועיל ולפתור מחלוקות: בעת ניסוח מגילת העצמאות, דרשו נציגי ועדת הניסוח הדתיים להזכיר בה את האל ואילו נציגי הוועדה החילונים דרשו להשמיט אזכורים כאלה. כפשרה, נכתב במגילה הביטוי "צור ישראל", המתפרש ככינוי לאל אך גם כהתייחסות לעוז רוחו של העם היהודי.