פורטל:הממשל בישראל
|
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא המדינה, אך זה אינו מחזיק בסמכויות רבות ותפקידו הוא סמלי בעיקרו. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא שבוחר לתפקיד את האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה מורכבת על ידי ראש הממשלה, וחייבת בתמיכת הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הכנסת, המורכבת ממאה ועשרים חברים ונבחרת בבחירות כלליות אחת לארבע שנים (או פחות במקרה שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה). בהצבעה בבחירות לכנסת בחר האזרח במפלגה, הכוללת רשימה של מועמדים. כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה (נכון להיום - זכתה במעל ל-3.25% מקולות הבוחרים) תזכה למספר מושבים יחסי לאחוז הקולות לו זכתה. |
||
רשימת פועלי ישראל (רפ"י) היא מפלגה ישראלית שהוקמה בשנת 1965, לפני הבחירות לכנסת השישית, על ידי יוצאי מפלגת פועלי ארץ ישראל, ובראשם דוד בן-גוריון. הסיבה העיקרית להקמת רפ"י, כפי שהוצגה על ידה ועל ידי בן-גוריון, הייתה אי-היענות לדרישתו של בן-גוריון מיורשו בתפקיד ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, לחקור את "העסק הביש" (פעולה כושלת של המודיעין הישראלי במצרים, שעלתה בחיי אדם ופגעה ביחסים עם מדינות ידידותיות) בוועדת חקירה משפטית, ולא לקבל תוצאותיה של ועדת שרים (שכונתה "ועדת השבעה") אשר הסירה את האחריות ל"עסק הביש" מפנחס לבון. הדעה הרווחת גורסת כי ברקע הדברים עמד, בנוסף לוויכוח באשר לדרך חקירת "העסק הביש", המאבק הבין דורי במפא"י, ותחושת המנהיגים בני דור העלייה השלישית כי לפיד ההנהגה עובר מדור בני העלייה השנייה כדוד בן-גוריון, אל ה"צעירים" כשמעון פרס ומשה דיין מבלי שניתנה להם האפשרות להשמיע את קולם ולקבל את הנהגת המדינה.
מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, ברסט ליטובסק – 9 במרץ 1992, תל אביב) הוא ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, יו"ר תנועת החרות ומפלגת הליכוד, שר בממשלות ישראל, מפקד האצ"ל בתקופת המאבק במנדט הבריטי, חותם הסכם השלום עם מצרים וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978.
בגין החל את דרכו הפוליטית כמנהיג ציוני בתנועת בית"ר במזרח אירופה. במלחמת העולם השנייה נעצר על ידי המשטרה החשאית הסובייטית, הנ.ק.ו.ד.. בגין, שנשלח לגולאג, שוחרר יחד עם אזרחים פולנים נוספים והתגייס לצבא הפולני. בעת שירותו בצבא הפולני הגיע לארץ ישראל, ויצר קשרים עם אצ"ל. הוא הפך למפקד הארגון בסוף שנת 1943; בארבע השנים שבהן פיקד בגין על אצ"ל, ביצע הארגון קרוב ל-300 פעולות.
לאחר פירוק אצ"ל בקיץ 1948, הקים בגין את תנועת החרות ובמשך שנים שימש מנהיגה הבלתי מעורער וכראש האופוזיציה. בגין התנגד חריפות להסכם השילומים של ישראל עם גרמניה, אך תמך בממשלה בעת מלחמות ישראל. הוא עלה לשלטון לאחר "המהפך" של 1977, חתם על הסכם השלום עם מצרים ועמד בראשות הממשלה בשנה הראשונה של מלחמת לבנון הראשונה. ב-1983 התפטר בגין מתפקידו והסתגר בביתו. עד יום מותו, סירב בגין לפרט את המניעים שגרמו לו לפרוש.
בשנת 1968 קיבלה הכנסת את חוק יסוד: הממשלה, שבו נאמר בסעיף 13ג: "חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה". עד אז היה יכול חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה, שלא לעמוד בראשה, כפי שאכן קרה פעמיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. ב-1950 הרכיב פינחס רוזן את ממשלת ישראל השנייה, שבראשה עמד דוד בן-גוריון וב-1961 הרכיב לוי אשכול את הממשלה העשירית, ממשלתו האחרונה של בן-גוריון
כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל הוא חיבורו של מנחם אלון. על אמצעי גביית חוב במשפט העברי ובמשפט במדינת ישראל. ראה אור בהוצאת מגנס בירושלים בשנת 1999.
לערך המלא
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה.
סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו.
בין סמכויותיו בתחום הטקסי: חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות.
עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה נובעת מחוק יסוד: הממשלה: על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה.
הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
לפני השינוי בחוק ב-1998, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
- ממשלת ישראל:
- ראש ממשלת ישראל עומד בראש הממשלה. הוא בעל הסמכות הביצועית הגבוה בפוליטיקה הישראלית, ומייצג את המדינה במרחב הפוליטי הבינלאומי. הוא קובע את הרכב הממשלה, ובידו הסמכות למנות שרים בממשלה (באישור הכנסת) ולפטרם.
| רשימת ראשי ממשלת ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| דרוג | ראש הממשלה | תמונה | תקופה כראש ממשלה | כהונות | ||
| 1 | דוד בן-גוריון |  |
13 שנים ו-127 ימים | כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים | ||
| 2 | בנימין נתניהו |  |
12 שנים ו-128 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 9 שנים ו-111 ימים מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום | ||
| 3 | יצחק שמיר |  |
6 שנים ו-241 ימים | כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים | ||
| 4 | יצחק רבין | _cropped.jpg) |
6 שנים ו-130 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים | ||
| 5 | מנחם בגין | |
6 שנים ו-112 ימים | כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים | ||
| 6 | לוי אשכול |  |
5 שנים ו-245 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים | ||
| 7 | גולדה מאיר |  |
5 שנים ו-78 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים | ||
| 8 | אריאל שרון |  |
5 שנים ו-38 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים
כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו | ||
| 9 | אהוד אולמרט | .jpg) |
2 שנים ו-351 ימים | כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים
בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה | ||
| 10 | שמעון פרס |  |
2 שנים ו-262 ימים | כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים | ||
| 11 | משה שרת |  |
1 שנה ו-281 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים | ||
| 12 | אהוד ברק |  |
1 שנה ו-244 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים | ||
- תפקידים: ממלא מקום ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה (לא מונו בכנסת ה-34) - היועץ המשפטי לממשלה (אביחי מנדלבליט)- מבקר המדינה (יוסף שפירא) - פרקליט המדינה (שי ניצן) - מזכיר הממשלה (לא מונה מזכיר ממשלה חדש מא מינויו של אביחי מנדלבליט למזכיר הממשלה)
- תולדותיה של ממשלת ישראל: מועצת המדינה הזמנית - הממשלה הזמנית - נשים בממשלות ישראל
משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד החוץ • משרד הביטחון • משרד הבריאות • משרד החינוך • משרד הכלכלה והתעשייה • המשרד לשוויון חברתי • משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים • המשרד לביטחון הפנים • משרד הבינוי והשיכון • המשרד להגנת הסביבה • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל • המשרד לענייני מודיעין • משרד המשפטים • משרד הפנים • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד העלייה והקליטה • משרד הרווחה והשירותים החברתיים • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התפוצות • המשרד לנושאים אסטרטגיים • משרד ההסברה • משרד ירושלים ומורשת
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח • משרד האספקה והקיצוב • משרד הכלכלה והתכנון • משרד העבודה • משרד המיעוטים • משרד העבודה והרווחה • המשרד להגנת העורף
- הכנסת:
- תפקידים: יושב ראש הכנסת - חבר כנסת - מזכיר הכנסת - מנכ"ל הכנסת - נציב הדורות הבאים
- היסטוריה: מועצת העם - האספה המכוננת - בית דיזנגוף - בית פרומין - משכן הכנסת - פרשת הרימון בכנסת
- הצלה ובריאות:
- ביטחון:
- כלכלה:
- דת:
- תרבות ושמירת הסביבה:
- פיקוח וביקורת:
- קרקעות ומיפוי:
- תקשורת:
- משאבי טבע:
- מחקר החברה בישראל:
רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, אספקת מים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות ועוד.
הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:
- עירייה: רשות מקומית של עיר, שמספר תושביה עולה על 20,000 בדרך כלל. עירייה יכולה גם לכלול מספר יישובים שכנים במסגרת איחוד רשויות מקומיות.
- מועצה מקומית: רשות מקומית של יישוב בעל אופי עירוני, כפרי או קהילתי, שמספר תושביו בין 2,000 ל-20,000. גם מועצה מקומית יכולה לכלול מספר יישובים.
- מועצה אזורית: מועצה המאגדת מספר יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים.
- מועצה מקומית תעשייתית: רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בין-יישובי.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ממשל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו כאן.
- מתקפת האיכות - הממשל בישראל - נותרו עוד ערכים רבים אשר זקוקים לשיפור או שעוד לא נכתבו. עזרו לנו להשלים את המשימה.
- ערכים ללא קישור לוויקיפדיות זרות: חברי כנסת ונושאים קשורים | ממשל | משפט | שלטון מקומי
