פורטל:הממשל בישראל
|
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא המדינה, אך זה אינו מחזיק בסמכויות רבות ותפקידו הוא סמלי בעיקרו. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא שבוחר לתפקיד את האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה מורכבת על ידי ראש הממשלה, וחייבת בתמיכת הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הכנסת, המורכבת ממאה ועשרים חברים ונבחרת בבחירות כלליות אחת לארבע שנים (או פחות במקרה שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה). בהצבעה בבחירות לכנסת בחר האזרח במפלגה, הכוללת רשימה של מועמדים. כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה (נכון להיום - זכתה במעל ל-3.25% מקולות הבוחרים) תזכה למספר מושבים יחסי לאחוז הקולות לו זכתה. |
||
הבחירות לראשות הממשלה שנערכו בשנת 2001 היו הבחירות היחידות בישראל שבהן נבחר ראש הממשלה, בשיטת הבחירה הישירה, ללא בחירת נציגים לכנסת.
מערכת הבחירות התנהלה בצילה של אינתיפאדת אל אקצה שהביאה לתזוזה פוליטית ימינה והתרחשה זמן קצר לאחר אירועי אוקטובר 2000 שהביאו את מרבית ערביי ישראל להחרים את הבחירות ותרמו בכך לאחוזי ההצבעה הנמוכים יחסית.
שני המועמדים שהתמודדו על ראשות הממשלה היו אריאל שרון ואהוד ברק. לכל אורך מערכת הבחירות היה אהוד ברק, ראש הממשלה דאז, בפיגור משמעותי בסקרים, ולבסוף ניצח אריאל שרון בבחירות בהפרש גדול.
 |
לוי אשכול (1895–1969), ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.
במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, ושימש אף בתפקיד שר האוצר. עם פרישתו של בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הביא בן-גוריון למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישתו של בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקירת "הפרשה". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו את ניצחונו הגדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו, ואשכול המשיך להחזיק בכהונת ראש הממשלה. בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון, החזיק אשכול בהגה הנהגת המדינה. במהלך תקופת המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות את משה דיין לשר הביטחון. לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף להחזיק בתפקיד ראש הממשלה עד מותו מהתקף לב בשנת 1969.
נחום ניר-רפאלקס הוא יושב ראש הכנסת היחיד שלא נמנה עם מפלגת השלטון. הוא נבחר הודות לקואליציית ניר שהוקמה לשם בחירתו. ניר שימש בתפקיד זה הזמן הקצר ביותר, 8 חודשים ו-28 ימים. מחליפו בתפקיד קדיש לוז שימש בתפקיד הזמן הארוך ביותר - 9 שנים 11 חודשים ו-17 ימים, 3 ימים יותר מיו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק.
כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל הוא חיבורו של מנחם אלון. על אמצעי גביית חוב במשפט העברי ובמשפט במדינת ישראל. ראה אור בהוצאת מגנס בירושלים בשנת 1999.
לערך המלא
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה.
סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו.
בין סמכויותיו בתחום הטקסי: חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות.
עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה נובעת מחוק יסוד: הממשלה: על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה.
הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
לפני השינוי בחוק ב-1998, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
| מס. | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | מערכות
בחירות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
| 1 | 
|
חיים ויצמן
(1874-1952) |
הציונים הכלליים | י"ח בשבט ה'תש"ט | כ"ו בחשוון ה'תשי"ב | 17 בפברואר 1949 | 25 בנובמבר 1951 | 1949 |
| כ"ו בחשוון ה'תשי"ב | כ"א בחשוון ה'תשי"ג | 25 בנובמבר 1951 | 9 בנובמבר 1952 | 1951 | ||||
| 2 | 
|
יצחק בן-צבי
(1884-1963) |
מפא"י | כ"ח בכסליו ה'תשי"ג | ג' בחשוון ה'תשי"ח | 16 בדצמבר 1952 | 28 באוקטובר 1957 | 1952 |
| ג' בחשוון ה'תשי"ח | ב' בחשוון ה'תשכ"ג | 28 באוקטובר 1957 | 30 באוקטובר 1962 | 1957 | ||||
| ב' בחשוון ה'תשכ"ג | כ"ט בניסן ה'תשכ"ג | 30 באוקטובר 1962 | 23 באפריל 1963 | 1962 | ||||
| 3 | 
|
זלמן שזר
(1889-1974) |
מפא"י | כ"ז באייר ה'תשכ"ג | כ"ו באדר ה'תשכ"ח | 21 במאי 1963 | 26 במרץ 1968 | 1963 |
| כ"ו באדר ה'תשכ"ח | כ"ב באייר ה'תשל"ג | 26 במרץ 1968 | 24 במאי 1973 | 1968 | ||||
| 4 | 
|
אפרים קציר
(1916-2009) |
המערך | כ"ב באייר ה'תשל"ג | כ"ב באייר ה'תשל"ח | 24 במאי 1973 | 29 במאי 1978 | 1973 |
| 5 | 
|
יצחק נבון
(1921-2015) |
המערך | כ"ב באייר ה'תשל"ח | כ"ב באייר ה'תשמ"ג | 29 במאי 1978 | 5 במאי 1983 | 1978 |
| 6 | 
|
חיים הרצוג
(1918-1997) |
המערך | כ"ב באייר ה'תשמ"ג | ה' באדר ה'תשמ"ח | 5 במאי 1983 | 23 בפברואר 1988 | 1983 |
| ה' באדר ה'תשמ"ח | כ"ב באייר ה'תשנ"ג | 23 בפברואר 1988 | 13 במאי 1993 | 1988 | ||||
| 7 | _(cropped).jpg)
|
עזר ויצמן
(1925-2005) |
העבודה | כ"ב באייר ה'תשנ"ג | ו' באדר ה'תשנ"ח | 13 במאי 1993 | 4 במרץ 1998 | 1993 |
| ו' באדר ה'תשנ"ח | ה' בתמוז ה'תש"ס | 4 במרץ 1998 | 13 ביולי 2000 | 1998 | ||||
| 8 | 
|
משה קצב
(1945-) |
הליכוד | כ"ט בתמוז ה'תש"ס | ט"ו בתמוז ה'תשס"ז | 1 באוגוסט 2000 | 1 ביולי 2007 | 2000 |
| 9 | 
|
שמעון פרס
(1923-2016) |
קדימה | כ"ט בתמוז ה'תשס"ז | כ"ו בתמוז ה'תשע"ד | 15 ביולי 2007 | 24 ביולי 2014 | 2007 |
| 10 | 
|
ראובן ריבלין
(1939-) |
הליכוד | כ"ו בתמוז ה'תשע"ד | מכהן | 24 ביולי 2014 | מכהן | 2014 |
- ממשלת ישראל:
- ראש ממשלת ישראל עומד בראש הממשלה. הוא בעל הסמכות הביצועית הגבוה בפוליטיקה הישראלית, ומייצג את המדינה במרחב הפוליטי הבינלאומי. הוא קובע את הרכב הממשלה, ובידו הסמכות למנות שרים בממשלה (באישור הכנסת) ולפטרם.
| רשימת ראשי ממשלת ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| דרוג | ראש הממשלה | תמונה | תקופה כראש ממשלה | כהונות | ||
| 1 | דוד בן-גוריון |  |
13 שנים ו-127 ימים | כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים | ||
| 2 | בנימין נתניהו |  |
12 שנים ו-193 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 9 שנים ו-176 ימים מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום | ||
| 3 | יצחק שמיר |  |
6 שנים ו-241 ימים | כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים | ||
| 4 | יצחק רבין | _cropped.jpg) |
6 שנים ו-130 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים | ||
| 5 | מנחם בגין |  |
6 שנים ו-112 ימים | כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים | ||
| 6 | לוי אשכול | |
5 שנים ו-245 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים | ||
| 7 | גולדה מאיר |  |
5 שנים ו-78 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים | ||
| 8 | אריאל שרון |  |
5 שנים ו-38 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים
כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו | ||
| 9 | אהוד אולמרט | .jpg) |
2 שנים ו-351 ימים | כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים
בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה | ||
| 10 | שמעון פרס |  |
2 שנים ו-262 ימים | כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים | ||
| 11 | משה שרת |  |
1 שנה ו-281 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים | ||
| 12 | אהוד ברק |  |
1 שנה ו-244 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים | ||
- תפקידים: ממלא מקום ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה (לא מונו בכנסת ה-34) - היועץ המשפטי לממשלה (אביחי מנדלבליט)- מבקר המדינה (יוסף שפירא) - פרקליט המדינה (שי ניצן) - מזכיר הממשלה (צחי ברוורמן)
- תולדותיה של ממשלת ישראל: מועצת המדינה הזמנית - הממשלה הזמנית - נשים בממשלות ישראל
משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד החוץ • משרד הביטחון • משרד הבריאות • משרד החינוך • משרד הכלכלה והתעשייה • המשרד לשוויון חברתי • משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים • המשרד לביטחון הפנים • משרד הבינוי והשיכון • המשרד להגנת הסביבה • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל • המשרד לענייני מודיעין • משרד המשפטים • משרד הפנים • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד העלייה והקליטה • משרד הרווחה והשירותים החברתיים • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התפוצות • המשרד לנושאים אסטרטגיים • משרד ההסברה • משרד ירושלים ומורשת
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח • משרד האספקה והקיצוב • משרד הכלכלה והתכנון • משרד העבודה • משרד המיעוטים • משרד העבודה והרווחה • המשרד להגנת העורף
- הכנסת:
- תפקידים: יושב ראש הכנסת - חבר כנסת - מזכיר הכנסת - מנכ"ל הכנסת
- היסטוריה: מועצת העם - האספה המכוננת - בית דיזנגוף - בית פרומין - משכן הכנסת - פרשת הרימון בכנסת
- יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת ולנהל את ישיבותיה.
| מס. | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | כנסת | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
| 1 | 
|
יוסף שפרינצק
(1885-1959) |
מפא"י | ה' באייר ה'תש"ח | ט"ו בשבט ה'תש"ט | 14 במאי 1948 | 14 בפברואר 1949 | מועצת המדינה הזמנית |
| ט"ו בשבט ה'תש"ט | י"ט בשבט ה'תשי"ט | 14 בפברואר 1949 | 28 בינואר 1959 | הכנסת הראשונה | ||||
| הכנסת השנייה | ||||||||
| הכנסת השלישית | ||||||||
| 2 | 
|
נחום ניר
(1884-1968) |
אחדות העבודה | כ"ב באדר א' ה'תשי"ט | כ"ט בחשוון ה'תש"ך | 2 במרץ 1959 | 30 בנובמבר 1959 | |
| 3 | 
|
קדיש לוז
(1895-1972) |
מפא"י | כ"ט בחשוון ה'תש"ך | ז' בכסלו ה'תש"ל | 30 בנובמבר 1959 | 17 בנובמבר 1969 | הכנסת הרביעית |
| הכנסת החמישית | ||||||||
| המערך | הכנסת השישית | |||||||
| 4 | 
|
ראובן ברקת
(1906-1972) |
המערך | ז' בכסלו ה'תש"ל | כ"ה באייר ה'תשל"ב | 17 בנובמבר 1969 | 9 במאי 1972 | הכנסת השביעית |
| 5 | 
|
ישראל ישעיהו
(1908-1979) |
המערך | כ"ה באייר ה'תשל"ב | כ"ז בסיוון ה'תשל"ז | 9 במאי 1972 | 13 ביוני 1977 | |
| הכנסת השמינית | ||||||||
| 6 | .jpg)
|
יצחק שמיר
(1915-2012) |
הליכוד | כ"ז בסיוון ה'תשל"ז | כ"ד באדר ה'תש"ם | 13 ביוני 1977 | 12 במרץ 1980 | הכנסת התשיעית |
| 7 | 
|
יצחק ברמן
(1913-2013) |
הליכוד | כ"ד באדר ה'תש"ם | י"ח בתמוז ה'תשמ"א | 12 במרץ 1980 | 20 ביולי 1981 | |
| 8 | 
|
מנחם סבידור
(1917-1988) |
הליכוד | י"ח בתמוז ה'תשמ"א | כ"ג באלול ה'תשמ"ג | 20 ביולי 1981 | 12 בספטמבר 1984 | הכנסת העשירית |
| 9 | 
|
שלמה הלל
(1923-) |
המערך | כ"ג באלול ה'תשמ"ג | י"ב בכסלו ה'תשמ"ט | 12 בספטמבר 1984 | 21 בנובמבר 1988 | הכנסת האחת עשרה |
| 10 | דב שילנסקי
(1924-2010) |
הליכוד | י"ב בכסלו ה'תשמ"ט | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 21 בנובמבר 1988 | 13 ביולי 1992 | הכנסת השתים עשרה | |
| 11 | 
|
שבח וייס
(1935-) |
העבודה | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | ז' בתמוז ה'תשנ"ו | 13 ביולי 1992 | 24 ביוני 1996 | הכנסת השלוש עשרה |
| 12 | 
|
דן תיכון
(1937-) |
הליכוד | ז' בתמוז ה'תשנ"ו | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | 24 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | הכנסת הארבע עשרה |
| 13 | 
|
אברהם בורג
(1955-) |
ישראל אחת | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | י"ז באדר א' ה'תשס"ג | 6 ביולי 1999 | 19 בפברואר 2003 | הכנסת החמש עשרה |
| 14 | 
|
ראובן ריבלין
(1939-) |
הליכוד | י"ז באדר א' ה'תשס"ג | ו' באייר ה'תשס"ו | 19 בפברואר 2003 | 4 במאי 2006 | הכנסת השש עשרה |
| 15 | 
|
דליה איציק
(1952-) |
קדימה | ו' באייר ה'תשס"ו | ה' בניסן ה'תשס"ט | 4 במאי 2006 | 30 במרץ 2009 | הכנסת השבע עשרה |
| (14) |
|
ראובן ריבלין
(1939-) |
הליכוד | ה' בניסן ה'תשס"ט | ז' בניסן ה'תשע"ג | 30 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | הכנסת השמונה עשרה |
| 16 | 
|
יולי אדלשטיין
(1958-) |
הליכוד | ז' בניסן ה'תשע"ג | מכהן | 18 במרץ 2013 | מכהן | הכנסת התשע עשרה |
| הכנסת העשרים | ||||||||
- הצלה ובריאות:
- ביטחון:
- כלכלה:
- דת:
- תרבות ושמירת הסביבה:
- פיקוח וביקורת:
- קרקעות ומיפוי:
- תקשורת:
- משאבי טבע:
- מחקר החברה בישראל:
רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, אספקת מים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות ועוד.
הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:
- עירייה: רשות מקומית של עיר, שמספר תושביה עולה על 20,000 בדרך כלל. עירייה יכולה גם לכלול מספר יישובים שכנים במסגרת איחוד רשויות מקומיות.
- מועצה מקומית: רשות מקומית של יישוב בעל אופי עירוני, כפרי או קהילתי, שמספר תושביו בין 2,000 ל-20,000. גם מועצה מקומית יכולה לכלול מספר יישובים.
- מועצה אזורית: מועצה המאגדת מספר יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים.
- מועצה מקומית תעשייתית: רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בין-יישובי.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ממשל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו כאן.
- מתקפת האיכות - הממשל בישראל - נותרו עוד ערכים רבים אשר זקוקים לשיפור או שעוד לא נכתבו. עזרו לנו להשלים את המשימה.
- ערכים ללא קישור לוויקיפדיות זרות: חברי כנסת ונושאים קשורים | ממשל | משפט | שלטון מקומי
