פורטל:הממשל בישראל
|
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא המדינה, אך זה אינו מחזיק בסמכויות רבות ותפקידו הוא סמלי בעיקרו. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא שבוחר לתפקיד את האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה מורכבת על ידי ראש הממשלה, וחייבת בתמיכת הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הכנסת, המורכבת ממאה ועשרים חברים ונבחרת בבחירות כלליות אחת לארבע שנים (או פחות במקרה שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה). בהצבעה בבחירות לכנסת בחר האזרח במפלגה, הכוללת רשימה של מועמדים. כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה (נכון להיום - זכתה במעל ל-3.25% מקולות הבוחרים) תזכה למספר מושבים יחסי לאחוז הקולות לו זכתה. |
||
מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית. המפלגה הוקמה בשנת 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון". בראשיתה הייתה המפלגה השנייה בגודלה בכנסת, וייצגה זרם אידאולוגי ומחשבתי שהיה מרכזי בתקופת טרום המדינה ובסמוך לאחריה. לאחר פילוגים שונים, הצטרפה בשנת 1969 אל המערך. בשנת 1984 פרשה מן המערך ובשנת 1992 הצטרפה לתנועת מרצ. משנת 1996 אינה קיימת עוד כמפלגה עצמאית. כיום ניתן לזהות בתנועת מרצ את ממשיכתה של מפ"ם מבחינה היסטורית, אם כי אנשי מפ"ם מהווים אך חלק מתנועה זו, המאחדת את אנשי רצ ומפ"ם וכן את פורשי מפלגת העבודה. למפ"ם תפקיד היסטורי חשוב בתקופת ראשית שנות המדינה, אך התפתחויות כגון שקיעתו של הקיבוץ, ירידת קרנו של הסוציאליזם בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי, והתפתחויות פוליטיות ודמוגרפיות נוספות הביאו לכך שלא יהיה לה קיום עצמאי, אלא במסגרת מפלגת מרצ, שייצוגה בכנסת מצומצם.
שמעון פרס (2 באוגוסט 1923 - 28 בספטמבר 2016) היה נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר כנסת במשך 48 שנים. מגיל צעיר היה פרס מעורב בעשייה ביטחונית ופוליטית. בגיל 31 מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, ובתפקיד זה השיג הישגים רבים, לרבות הידוק הברית עם צרפת, הקמת הכור האטומי בדימונה והקמת התעשייה האווירית.
פעמיים כיהן שמעון פרס בתפקיד ראש הממשלה. בפעם הראשונה בין שנת 1984 לשנת 1986, לאחר שתוצאת הבחירות לכנסת האחת עשרה לא הצליחה להביא להכרעה בין המערך שבראשו עמד, ובין הליכוד שבראשו עמד יצחק שמיר, והוחלט לקיים "הסכם רוטציה" לפיה ישמש כל אחד מן המנהיגים שנתיים בתפקיד ראש הממשלה. בפעם השנייה בין נובמבר 1995 למאי 1996, מסמוך לאחר רצח יצחק רבין ועד לבחירות לכנסת הארבע עשרה.
כשר החוץ בממשלתו של יצחק רבין היה בין המובילים את תהליך השלום עם הפלסטינים, המכונה תהליך אוסלו, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום. בשנת 2007 נבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2014.
בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים קבורים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. בין השאר זכאים להיקבר בבית העלמין נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני זוגם וכן מעוטרי עיטור הגבורה. עם זאת, בשני מקרים חרגו מכלל זה: שר האוצר הראשון אליעזר קפלן היה לראשון להיקבר בחלקה, לאחר שנפטר בעת כהונתו ובטרם נקבעו אמות המידה לזכאות. ב-2007 הוחלט לקבור במקום גם את ראש עיריית ירושלים טדי קולק. מנגד, יש זכאים שבחרו להיקבר במקום אחר, כגון נשיאה הרביעי של ישראל אפרים קציר, שביקש להיקבר ברחובות לצד רעייתו, וראש ממשלתה השישי מנחם בגין, שביקש להיקבר בחלקת עולי הגרדום שבהר הזיתים.
המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל הוא חיבורו של אמנון רובינשטיין על משפט חוקתי בישראל. המהדורה ראשונה של הספר ראתה אור בשנת 1969 בהוצאת שוקן. במהדורה החמישית הצטרף אל רובינשטיין לכתיבת הספר ברק מדינה. מובאות מהספר מצוטטות בפסיקת בתי המשפט בישראל.
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה.
סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו.
בין סמכויותיו בתחום הטקסי: חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות.
עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה נובעת מחוק יסוד: הממשלה: על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה.
הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
לפני השינוי בחוק ב-1998, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
- ממשלת ישראל:
- ראש ממשלת ישראל עומד בראש הממשלה. הוא בעל הסמכות הביצועית הגבוה בפוליטיקה הישראלית, ומייצג את המדינה במרחב הפוליטי הבינלאומי. הוא קובע את הרכב הממשלה, ובידו הסמכות למנות שרים בממשלה (באישור הכנסת) ולפטרם.
| רשימת ראשי ממשלת ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| דרוג | ראש הממשלה | תמונה | תקופה כראש ממשלה | כהונות | ||
| 1 | דוד בן-גוריון |  |
13 שנים ו-127 ימים | כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים | ||
| 2 | בנימין נתניהו |  |
12 שנים ו-40 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 9 שנים ו-23 ימים מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום | ||
| 3 | יצחק שמיר |  |
6 שנים ו-241 ימים | כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים | ||
| 4 | יצחק רבין | _cropped.jpg) |
6 שנים ו-130 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים | ||
| 5 | מנחם בגין |  |
6 שנים ו-112 ימים | כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים | ||
| 6 | לוי אשכול |  |
5 שנים ו-245 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים | ||
| 7 | גולדה מאיר |  |
5 שנים ו-78 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים | ||
| 8 | אריאל שרון |  |
5 שנים ו-38 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים
כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו | ||
| 9 | אהוד אולמרט | .jpg) |
2 שנים ו-351 ימים | כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים
בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה | ||
| 10 | שמעון פרס | |
2 שנים ו-262 ימים | כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים | ||
| 11 | משה שרת |  |
1 שנה ו-281 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים | ||
| 12 | אהוד ברק |  |
1 שנה ו-244 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים | ||
- תפקידים: ממלא מקום ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה (לא מונו בכנסת ה-34) - היועץ המשפטי לממשלה (אביחי מנדלבליט)- מבקר המדינה (יוסף שפירא) - פרקליט המדינה (שי ניצן) - מזכיר הממשלה (לא מונה מזכיר ממשלה חדש מא מינויו של אביחי מנדלבליט למזכיר הממשלה)
- תולדותיה של ממשלת ישראל: מועצת המדינה הזמנית - הממשלה הזמנית - נשים בממשלות ישראל
משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד החוץ • משרד הביטחון • משרד הבריאות • משרד החינוך • משרד הכלכלה והתעשייה • המשרד לשוויון חברתי • משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים • המשרד לביטחון הפנים • משרד הבינוי והשיכון • המשרד להגנת הסביבה • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל • המשרד לענייני מודיעין • משרד המשפטים • משרד הפנים • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד העלייה והקליטה • משרד הרווחה והשירותים החברתיים • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התפוצות • המשרד לנושאים אסטרטגיים • משרד ההסברה • משרד ירושלים ומורשת
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח • משרד האספקה והקיצוב • משרד הכלכלה והתכנון • משרד העבודה • משרד המיעוטים • משרד העבודה והרווחה • המשרד להגנת העורף
- הכנסת:
- תפקידים: יושב ראש הכנסת - חבר כנסת - מזכיר הכנסת - מנכ"ל הכנסת - נציב הדורות הבאים
- היסטוריה: מועצת העם - האספה המכוננת - בית דיזנגוף - בית פרומין - משכן הכנסת - פרשת הרימון בכנסת
- הצלה ובריאות:
- ביטחון:
- כלכלה:
- דת:
- תרבות ושמירת הסביבה:
- פיקוח וביקורת:
- קרקעות ומיפוי:
- תקשורת:
- משאבי טבע:
- מחקר החברה בישראל:
רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, אספקת מים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות ועוד.
הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:
- עירייה: רשות מקומית של עיר, שמספר תושביה עולה על 20,000 בדרך כלל. עירייה יכולה גם לכלול מספר יישובים שכנים במסגרת איחוד רשויות מקומיות.
- מועצה מקומית: רשות מקומית של יישוב בעל אופי עירוני, כפרי או קהילתי, שמספר תושביו בין 2,000 ל-20,000. גם מועצה מקומית יכולה לכלול מספר יישובים.
- מועצה אזורית: מועצה המאגדת מספר יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים.
- מועצה מקומית תעשייתית: רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בין-יישובי.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ממשל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו כאן.
- מתקפת האיכות - הממשל בישראל - נותרו עוד ערכים רבים אשר זקוקים לשיפור או שעוד לא נכתבו. עזרו לנו להשלים את המשימה.
- ערכים ללא קישור לוויקיפדיות זרות: חברי כנסת ונושאים קשורים | ממשל | משפט | שלטון מקומי
