פורטל:הממשל בישראל
|
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא המדינה, אך זה אינו מחזיק בסמכויות רבות ותפקידו הוא סמלי בעיקרו. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא שבוחר לתפקיד את האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה מורכבת על ידי ראש הממשלה, וחייבת בתמיכת הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הכנסת, המורכבת ממאה ועשרים חברים ונבחרת בבחירות כלליות אחת לארבע שנים (או פחות במקרה שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה). בהצבעה בבחירות לכנסת בחר האזרח במפלגה, הכוללת רשימה של מועמדים. כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה (נכון להיום - זכתה במעל ל-3.25% מקולות הבוחרים) תזכה למספר מושבים יחסי לאחוז הקולות לו זכתה. |
||
הבחירות לכנסת השבע עשרה נערכו ב-28 במרץ 2006, כ"ח באדר ה'תשס"ו, בעקבות החלטה שהתקבלה במערכת הפוליטית ב-21 בנובמבר 2005, על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. הבחירות התבצעו על רקע תוכנית ההתנתקות, פרישתו של ראש הממשלה אריאל שרון מהליכוד והקמתה של מפלגת קדימה, וכן על רקע המדיניות הקפיטליסטית בכלכלה שהנהיג שר האוצר, בנימין נתניהו. בסופו של דבר, עקב אירוע מוחי של שרון, עמד אהוד אולמרט בראשות מפלגת קדימה בבחירות עצמן.
המנצחת העיקרית של הבחירות הייתה מפלגת קדימה, אשר התבססה כמפלגה הגדולה ביותר, ומנצחות נוספות היו ישראל ביתנו והפתעת הבחירות, מפלגת הגמלאים. המפסידות העיקריות היו הליכוד, שאיבד את מרבית כוחו וצנח מ-40 מנדטים ל-12 בלבד, ומפלגת שינוי, שהתפלגה לשתי מפלגות שלא עברו כלל את אחוז החסימה. מפלגות נוספות אשר השיגו תוצאות אשר נחשבו לכשלונות היו המפלגות האידאולוגיות המובהקות: האיחוד הלאומי-מפד"ל מימין ומרצ משמאל. שאר המפלגות שמרו פחות או יותר על כוחן.
הכנסת השבע עשרה הושבעה ב-17 באפריל 2006.
אליעזר ליבנה (2 בדצמבר 1902 - 1 במרץ 1975), איש ציבור, עיתונאי, ופובליציסט, חבר כנסת, מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
ליבנה (ליבנשטיין במקור) נולד בלודז' בפולין. בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, עלה לארץ ישראל. לאחר מכן החל בפעילות ציבורית במסגרת תנועת הפועלים "אחדות העבודה", ובשנת 1923 נבחר כמזכיר מועצת פועלי חיפה. היה שליח ההסתדרות בגרמניה ב-1928 עד 1930 ולאחר מכן מ-1933 עד 1935. במסגרת זו היה פעיל בחברת "העברה". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך ליבנה לאיש הסברה מרכזי בשירות "ההגנה" ומפא"י, ולצד אלעזר גלילי וגרשון ריבלין היה פעיל בהקמת עיתון צבאי מקצועי - "מערכות". בשנת 1940 הוציא ליבנה עיתון נוסף ושמו "אשנב" בשיתוף ברל כצנלסון. ליבנה היה גם לעורכו של הביטאון "בטרם", שנקרא תחילה "מלחמתנו" שהוקם ב-1942.
לאחר קום המדינה המשיך ליבנה בפעילותו הציבורית. הוא נבחר מטעם מפא"י לכנסת הראשונה ולאחריה לכנסת השנייה. היה פעיל ב"הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון" ונמנה עם החותמים על מכתב הייסוד של התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
ל-24 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ב-60 שנותיה הראשונות יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות. מסטטיסטיקה זו עולה שאם לאדם יש קרוב משפחה שכיהן בכנסת בעבר, עשוי להיות לו יתרון על פני מועמדים אחרים בהיבחרות לכנסת.
כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל הוא חיבורו של מנחם אלון. על אמצעי גביית חוב במשפט העברי ובמשפט במדינת ישראל. ראה אור בהוצאת מגנס בירושלים בשנת 1999. 
לערך המלא
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו. בין סמכויותיו בתחום הטקסי: חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות. עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. סמכות נוספת בידי נשיא המדינה נובעת מחוק יסוד: הממשלה: על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה.
הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי בחוק ב-1998, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
- ממשלת ישראל:
- ראש ממשלת ישראל עומד בראש הממשלה. הוא בעל הסמכות הביצועית הגבוה בפוליטיקה הישראלית, ומייצג את המדינה במרחב הפוליטי הבינלאומי. הוא קובע את הרכב הממשלה, ובידו הסמכות למנות שרים בממשלה (באישור הכנסת) ולפטרם.
| רשימת ראשי ממשלת ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| דרוג | ראש הממשלה | תמונה | תקופה כראש ממשלה | כהונות | ||
| 1 | דוד בן-גוריון |
 |
13 שנים ו-127 ימים | כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים |
||
| 2 | בנימין נתניהו |
 |
11 שנים ו-153 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 8 שנים ו-136 ימים מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום |
||
| 3 | יצחק שמיר |
 |
6 שנים ו-241 ימים | כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים |
||
| 4 | יצחק רבין |
_cropped.jpg) |
6 שנים ו-130 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים |
||
| 5 | מנחם בגין |
 |
6 שנים ו-112 ימים | כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים | ||
| 6 | לוי אשכול |
 |
5 שנים ו-245 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים | ||
| 7 | גולדה מאיר |
 |
5 שנים ו-78 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים | ||
| 8 | אריאל שרון |
 |
5 שנים ו-38 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים
כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו |
||
| 9 | אהוד אולמרט |
.jpg) |
2 שנים ו-351 ימים | כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים
בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה |
||
| 10 | שמעון פרס |
 |
2 שנים ו-262 ימים | כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים |
||
| 11 | משה שרת |
 |
1 שנה ו-281 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים | ||
| 12 | אהוד ברק |
 |
1 שנה ו-244 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים | ||
- תפקידים: ממלא מקום ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה (לא מונו בכנסת ה-34) - היועץ המשפטי לממשלה (אביחי מנדלבליט)- מבקר המדינה (יוסף שפירא) - פרקליט המדינה (שי ניצן) - מזכיר הממשלה (לא מונה מזכיר ממשלה חדש מא מינויו של אביחי מנדלבליט למזכיר הממשלה)
- תולדותיה של ממשלת ישראל: מועצת המדינה הזמנית - הממשלה הזמנית - נשים בממשלות ישראל
משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד החוץ • משרד הביטחון • משרד הבריאות • משרד החינוך • משרד הכלכלה והתעשייה • המשרד לשוויון חברתי • משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים • המשרד לביטחון הפנים • משרד הבינוי והשיכון • המשרד להגנת הסביבה • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל • המשרד לענייני מודיעין • משרד המשפטים • משרד הפנים • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד העלייה והקליטה • משרד הרווחה והשירותים החברתיים • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התפוצות • המשרד לנושאים אסטרטגיים • משרד ההסברה • משרד ירושלים ומורשת
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח • משרד האספקה והקיצוב • משרד הכלכלה והתכנון • משרד העבודה • משרד המיעוטים • משרד העבודה והרווחה • המשרד להגנת העורף
- הכנסת:
- תפקידים: יושב ראש הכנסת - חבר כנסת - מזכיר הכנסת - מנכ"ל הכנסת - נציב הדורות הבאים
- היסטוריה: מועצת העם - האספה המכוננת - בית דיזנגוף - בית פרומין - משכן הכנסת - פרשת הרימון בכנסת
- הצלה ובריאות:
- ביטחון:
- כלכלה:
- דת:
- תרבות ושמירת הסביבה:
- פיקוח וביקורת:
- קרקעות ומיפוי:
- תקשורת:
- משאבי טבע:
- מחקר החברה בישראל:
רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, אספקת מים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות ועוד.
הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:
- עירייה: רשות מקומית של עיר, שמספר תושביה עולה על 20,000 בדרך כלל. עירייה יכולה גם לכלול מספר יישובים שכנים במסגרת איחוד רשויות מקומיות.
- מועצה מקומית: רשות מקומית של יישוב בעל אופי עירוני, כפרי או קהילתי, שמספר תושביו בין 2,000 ל-20,000. גם מועצה מקומית יכולה לכלול מספר יישובים.
- מועצה אזורית: מועצה המאגדת מספר יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים.
- מועצה מקומית תעשייתית: רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בין-יישובי.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ממשל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו כאן.
- מתקפת האיכות - הממשל בישראל - נותרו עוד ערכים רבים אשר זקוקים לשיפור או שעוד לא נכתבו. עזרו לנו להשלים את המשימה.
- ערכים ללא קישור לוויקיפדיות זרות: חברי כנסת ונושאים קשורים | ממשל | משפט | שלטון מקומי
