פורטל:השואה/מוזיאוני השואה/35

ילדי איזיו הוא כינוים של ארבעים וארבעה ילדים יהודים, רובם פליטים ממדינות שונות, שגורשו ב-6 באפריל 1944 על ידי הצרפתים והגסטפו מבית הילדים באיזיו (צר') שבמזרח צרפת, במחוז אן, לאושוויץ ולטאלין ונספו. ב- 1944 פשטו על בית הילדים אנשי גסטפו ושוטרים צרפתיים, בפיקודו של קלאוס ברבי, העלו אותם ואת אנשי הצוות על משאיות, וגירשו אותם לכלא מונטלוק (צר') בליון. משם גורשו הילדים ואנשי הצוות למחנה הריכוז דראנסי ומשם גורשו במספר טרנספורטים, לאושוויץ ולטאלין, שם נרצחו בתאי גז ובירי. מנהל בית הילדים, היהודי מירון זלטין, גורש בטרנספורט 73 (צר') שיצא מצרפת לטאלין ב-15 במאי 1944 ונרצח. מבין המגורשים ניצלה רק המטפלת לאה פלדבלום. בעדותה במשפטו של קלאוס ברבי, בשנת 1987, היא העלתה סיפרה את סיפור הילדים.

באותה שנה הוקם, בבניין בו פעל בית הילדים מוזיאון, המנציח אותם. ב-6 באפריל 2015, במלאת 71 שנה לגירוש, חנך נשיא צרפת פרנסואה הולנד את מוזיאון בית הילדים המחודש, לאחר שזה נסגר למספר חודשים לשם שיפוצים.