החודש השישי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש השנים־עשר (האחרון) בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי תקופת בית ראשון. מגיע אחרי שבט, ולפני ניסן. בחודש אדר 29 ימים. אם השנה היא שנה מעוברת, אדר מתפצל לשני חודשים נפרדים - אדר א' ואדר ב' - והמועדים החלים בו חלים באדר ב'.
מבבלית: יש סוברים שמקור השם בבבל שבה "אדר" הוא שם של אל. "המילון החדש" מציין את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית adura והמלה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". פירוש נוסף הוא גורן באשורית "אדרו". פרוש נוסף הוא adaru, באכדית להצֵל והחודש נקרא כך משום שבבבל היו השמיים מעוננים בתקופה זו.
