פורטל:כימיה/ביוגרפיה נבחרת/15
אהרן צ'חנובר (נולד ב-1 באוקטובר 1947), ביוכימאי ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 ביחד עם אברהם הרשקו ואירווין רוז, "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים". חתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשס"ג (2003). צ'חנובר חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2004.
עם סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לעתודה האקדמית, ולמד רפואה באוניברסיטה העברית. בשנת 1971 קיבל תואר מוסמך למדעי הטבע, ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור לרפואה. החל משנת 1973 ועד לשנת 1976 שירת כרופא בצה"ל, תחילה בשייטת ספינות הטילים, ואחר כך ביחידת המחקר והפיתוח של חיל הרפואה. עם סיום שירותו הצבאי הצטרף למחלקה לביוכימיה של הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, כתלמיד לתואר שלישי, ובשנת 1982 קיבל תואר דוקטור למדעים בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו. מחקר זה, שלו היה שותף גם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה, הוא שזיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה, כעבור יותר מעשרים שנה. במחקר זה גילו ותיארו את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות.
בשנת 1984, מונה לתפקיד מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, ובשנת 1987 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 1992 עלה לדרגת פרופסור מן המניין. בשנים 1994 עד 2000 היה מנהל מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. בשנת 2002 התמנה לפרופסור מחקר. עיקר מחקרו עוסק במנגנוני פירוק החלבונים בתא ובמעורבות של הליך זה בגרימת מחלות.