חיל הרפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל הרפואה
IDF Medical corps Cap badge.jpg Logo mekarpar.png סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרפואה
סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרפואה
חיל הרפואה נלחם על חייך!
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג חיל
בסיס האם מחנה תל השומר
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם IDF GOC Army Headquarters From 2020 (Alternative).svg אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים תא"ל פרופסור אלון גלזברג

חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא החיל העוסק ברפואה וכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית.

על פי חוק בריאות ממלכתי, מוטלת על חיל הרפואה האחריות המלאה לבריאותו של כל חייל בשירות סדיר, וזאת במקום קופות החולים האזרחיות ששירתו כל חייל טרם גיוסו.

לקצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) אחריות רב זרועית בתחום מדיניות הריפוי והשירות הרפואי, תורות ותפיסות חר"פ, הכשרת כח אדם רפואי ושיבוצו, השברת ציוד רפואי ועוד.

חיל הרפואה משולב במערכת הבריאות הלאומית ומהווה מוקד ידע בתחומים ייחודיים כגון רפואת אב"כ, טראומה ועוד. החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.

קצין הרפואה הראשי (הקרפ"ר) הנוכחי הוא תא"ל פרופ' אלון גלזברג.

נגמ"ש של חיל הרפואה על משאית
נגמ"ש של חיל הרפואה על משאית

מבנה החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר) כפופה לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קצין רפואה ראשי (קרפ"ר) – תא"ל פרופ' אלון גלזברג
    • עוזר קרפ"ר לארגון- סא"ל שי צוקרמן
      • מדור תקינה וארגון
      • מדור תקציבים
      • מדור תודעה ודוברות
    • סגן קצין רפואה ראשי וראש מחלקת רפואה מבצעית – אל"ם ד"ר נעם פינק
      • ראש ענף הרפואה המבצעית- סא"ל ד"ר עפר אלמוג
      • ראש ענף ציוד רפואי, הנדסה ורוקחות – סא"ל מיטל צור
      • ראש ענף משאבי אנוש- סא"ל עדי רוזנבלום
      • ראש ענף אב"כ – סא"ל ד"ר רן אנקורי
      • ראש ענף תורה והדרכה – סא"ל עזיז איברהים
      • ראש ענף הפעלה – סא"ל מיקי אלמקיאס
      • ראש ענף פיזיולוגיה וחדשנות - רס"ן איתי קטקו
    • ראש מחלקת בריאות הגוף והנפש – אל"ם ד"ר לוסיאן טצה-לאור
      • ראש ענף רפואה תעסוקתית- סא"ל ד"ר יעקב רוטשילד
      • ראש ענף מיון רפואי (רת"ם) – סא"ל ד"ר אמיר שלייפר
      • ראש ענף בריאות הצבא (ברה"צ) – סא"ל ד"ר יוסי בן מיכאל
      • ראש ענף קליני – סא"ל ד"ר ניב גולד
      • ראש ענף שדה וכושר נפשי- סא"ל יואב לוינשטיין
      • ראש מכון ייעוץ לאנשי קבע ומשפחות (מיקו"ם)- רס"ן ג'וליה גנץ
      • ראש ענף קב"נים- סא"ל נועה רופא
      • מפקד היחידה לתגובות קרב
    • ראש מחלקת שירותי הבריאות ומפקד המרכז לשירותי רפואה (משר"פ 8280) – אל"ם ד"ר ארז קרפ
      • ראש ענף שירותי רפואה- סא"ל ד"ר לירון גרשוביץ
      • ראש ענף ארגון וכוח אדם – סא"ל איילת אביטן אומיד
      • ראש מחלקת רפואת שיניים - סא"ל ד"ר אבי שמש
      • מפקד מתקן רפואי אזורי צפון (מרפ"א 8281 / צפון) בבית חולים 10- סא"ל אדהם קזאל
      • מפקד מתקן רפואי אזורי מרכז (מרפ"א 8282 / חר"פ 542) במחנה צריפין – סא"ל עדי בוחבוט
      • מפקד מתקן רפואי אזורי דרום (מרפ"א 8283) בקריית ההדרכה- סא"ל דנה אלחרט
      • ראש ענף רפואה- סא"ל ד"ר שרון אוחיון
    • מפקד בה"ד 10 אל"ם דודי צוקרמן
      • מגמת הכשרות יסוד- סא"ל יקיר שבתאי
      • מגמת מפקדים- סא"ל ד"ר איתי פוגל
      • ענף אקדמיה- סא"ל ד"ר גלעד טוויג

מפקדי רפואה פיקוד / חיל (כפופים מקצועית לקרפ"ר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) במפקדת פיקוד הצפון – אל"ם ד"ר אבי בנוב
    • רמ"ד רפואה פיקוד צפון
    • קרפ"פ פיקוד צפון
    • קרש"פ פיקוד צפון
  • מפקדת רפואה פיקודי (מר"פ) במפקדת פיקוד המרכז – אל"ם ד"ר ענת סבאג
    • רמ"ד רפואה פיקוד מרכז
    • קרפ"פ פיקוד מרכז
    • קרש"פ פיקוד מרכז
  • מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) במפקדת פיקוד הדרום – אל"ם ד"ר זיוון אביעד-בר
    • רמ"ד רפואה פיקוד דרום
    • קרפ"פ פיקוד דרום
    • קרש"פ פיקוד דרום
  • מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) במפקדת פיקוד העורף – אל"ם ד"ר תומר קולר
  • מפקדת רפואה במפקדת זרוע היבשה - סא"ל ד"ר מרינה קמינסקי
  • מפקד רפואה במפקדת אגף המודיעין - סא"ל ד"ר ברק גורדון
  • קצין רפואה חילי (קרפ"ח) במפקדת קצין רפואה חילי (מקרפ"ח 5710) בלהק כוח אדם של חיל האוויר – אל"ם ד"ר שחר שפירא
  • קצין רפואה חילי (קרפ"ח) בחיל הים- סא"ל ד"ר עמית גיל

הקמת חיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון לשירותי הרפואה של ההגנה בתל אביב

חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של "ההגנה", שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

באותה עת, תחילת מלחמת העצמאות כינס דוד בן-גוריון בביתו דיון בנושא המערך הרפואי, כאשר הדובר הראשי בדיון היה ד"ר חיים שיבא, רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן-גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.

לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בראש חיל רפואה ניצב סגן-אלוף ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי חיל הרפואה לדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
סא"ל ד"ר חיים שיבא 1948–1949 הקרפ"ר במלחמת העצמאות. לימים פרופסור, מנכ"ל משרד הבריאות, בית חולים בילינסון ובית חולים תל השומר.
אל"ם ד"ר אברהם עצמון 1949–1956 פעולות התגמול. לימים מנהל המכון לרפואה ספורטיבית ומייסד המועצה לרפואת ספורט שליד ההתאחדות לכדורגל
אל"ם פרופ' ברוך פדה 1956–1962 מלחמת סיני. לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בתי חולים
תא"ל ד"ר אליהו גילון 1962–1967 מלחמת ששת הימים
תא"ל ד"ר ראובן אלדר 1967–1972 מלחמת ההתשה
תא"ל ד"ר משה קורדובה 1972–1975 מלחמת יום הכיפורים
תא"ל פרופ' דן מיכאלי 1975–1979 מבצע אנטבה ומבצע ליטני. לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים איכילוב
תא"ל פרופ' ערן דולב 1979–1983 מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל ד"ר משה רוח 1983–1987 לימים מנהל המרכז הרפואי רמב"ם
תא"ל פרופ' יהודה דנון 1987–1991 האינתיפאדה הראשונה
תא"ל ד"ר מיכאל וינר 1991–1994
תא"ל ד"ר יהושע שמר 1994–1997 לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומכבי שירותי בריאות
תא"ל פרופ' אריה אלדד 1997–1999 לימים חבר הכנסת
תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ' 1999–2003 האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן
תא"ל ד"ר חזי לוי 2003–2007 האינתיפאדה השנייה, תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה. לימים מנהל מרכז רפואי ברזילי ומנכ"ל משרד הבריאות
תא"ל ד"ר נחמן אש 2007–2011 מבצע עופרת יצוקה
תא"ל פרופ' איציק קרייס 2011–2014 מבצעי עמוד ענן, שובו אחים וצוק איתן
תא"ל ד"ר דודו דגן 2014–2017
תא"ל ד"ר טריף בדר 2017–2020 הקרפ"ר הראשון מהעדה הדרוזית; מגפת הקורונה בישראל
תא"ל פרופ' אלון גלזברג 2020–הווה מגפת הקורונה בישראל, מבצע שומר החומות
אנדרטת חיל הרפואה ביער מודיעין

הוראות קצין הרפואה הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל הרפואה קיימים כמה כרכים של הוראות מחייבות שנחתמו על ידי קציני הרפואה הראשיים של צה"ל לדורותיהם, אשר דנות בהיבטים השונים של הרפואה בצה"ל: מסדר חולים, מתן ימי מנוחה (ימי ב', ימי ג' או ימי ד'), סמכויות החובש, הרופא, האחות, רופא השיניים, הרופא המומחה וסייעת השיניים, אופן הטיפול בפגיעות טראומה, הוראות להקמת מרפאה צבאית או תאג"ד בשגרה או בחירום, הוראות הדנות בקב"נים ובבריאות הנפש בצה"ל ועוד. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על ידי הקרפ"ר המכהן.

מערך ההדרכה של החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך ההדרכה של חיל הרפואה מורכב משלושה גופים:

ענף תורה והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זה במפקדת קצין הרפואה הראשית הוא גוף המטה המתווה את תורת ההדרכה והאימונים של חיל הרפואה.

בין היתר מכיל את מדריכי המח"צ (מצילי חיים צבאיים) האחראים להסמכת עזרה ראשונה מורחבת לתומכי הלחימה והלוחמים בצה"ל. מדריכי המח"צ מתחלקים ל-2 סוגים: 1. חוליית המח"צ האחראים על הכשרות החיילים בשלב הטירונות. 2. מדריכי המח"צ בצאלים האחראים על אימון ורענון כשירות הלוחמים בתחום העזרה הראשונה, תרגול זירות ארן וסימולטורים. בנוסף, ישנם חובשים אשר יוצאים לקורס מדריכי מח:צ ובמקביל לתפקידם כחובשים מאמנים ומכשירים את החיילים ביחידתם.

בה"ד 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בה"ד 10

בה"ד 10 הוא בית הספר לרפואה צבאית הכפוף לחיל הרפואה ונמצא במחנה שרון (הנקרא בפי כל עיר הבה"דים). בבה"ד מתקיימים קורסים המכשירים את סגלי הרפואה של צה"ל בסדיר ובמילואים. בראשות הבה"ד עומד מפקד בדרגת אל"ם ׁ(קצין ארגון רפואה שאינו רופא). ההכשרה בבה"ד מתבצעת במסגרת של מגמות המחולקות לפי נושאי ההכשרה בהן.

מסר (לשעבר נקרא חוליה ארצית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מס"ר" (מסגרות רפואה) היא יחידה תחת "מגמת מפקדים" המונה מספר מדריכים מצומצם, אשר אחראית על אימון כלל צוותי הרפואה בצה"ל והכשרתם לזמן מלחמה. האימונים הם אימוני צוות אשר מכינים את הצוותים לתפקוד בזמן חירום, הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות.

החוליה עובדת עם יחידות רפואה המתגייסות כחלק מאימון יחידת האם שלהן בכל רחבי המדינה. בנוסף לאימונים הרבים, ישנם שבועות בהם יוצאים המדריכים להשתלמויות בבתי חולים ולסיפוחים למד"א, במטרה להעלות את רמת מקצועיותם ולהשאירם מוכנים לפעולה.

חוליה פיקודית (חו"פ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריכי החוליה הפיקודית מאמנים צוותים רפואיים בסדירים ובמילואים למתאר הבט"ש בכל רחבי ישראל.

כמו כן אחראים המדריכים לכל תחום ההדמיה הניידת בתחומי הפיקוד (צנת"ר) ומשתתפים באופן קבוע בבקרה על תרגילי יחידות הפיקוד.

החו"פ כפופים לבה"ד 10 בכל הקשור למקצועיות והדרכה ולפיקוד עצמו בכל שאר התחומים.

כוח האדם בחיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני מסלולי קידום של רופאים בחיל הרפואה, המסלול הקידמי והמסלול העורפי. המגמה בחיל הרפואה היא לתעדף באיוש את יחידות השדה והיחידות הקדמיות על מנת לתת מענה מיטבי ללוחמים, לבא"חים ולבט"רים.

המסלול העורפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול העורפי דורש מקצין הרפואה לתפקד באופן דומה לרופא משפחה. לרוב התפקיד הראשון הוא רופא במרפאה עורפית או רופא מסתובב בגדודים וחטיבות, ותפקידי ההמשך הם תפקידי מטה.

המסלול הקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול הקדמי מורכב יותר ודורש מיומנויות של קצין קרבי, ידע בפיקוד וניהול הרפואה בקרב, בפריסת תאג"ד ומיומנות רבה ברפואת חירום.

קצין רפואה גדודי (קרפ"ג) קצין הרפואה הגדודי הוא רופא בהכשרתו שעבר קורס קצינים במסלול יבשה (נחשון) ומשמש כרופא המוצמד תדיר לגדוד שריון, חי"ר, תותחנים או הנדסה הן בשיגרה והן בחירום. זהו תפקיד ראשון. בשונה משאר מסיימי קורס הקצינים דרגתו של הקרפ"ג היא סגן מיד בסיומו של קורס רופאים (מהווה השלמה חילית).

קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) בחטיבה סדירה קצין הרפואה החטיבתי הוא רופא בהכשרתו בוגר קורס קציני רפואה מתקדם, ומשמש כרופא המוצמד לחטיבת שריון או חי"ר ואגד ארטילרי הן בשיגרה והן בחירום. גם בבחטיבות מרחביות שהן גם סדירות, כמו פראן, הקרפ"ח יהיה רופא. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן. בחטיבות מילואים ושאר החטיבות המרחביות הקרפ"ח יהיה קצין ארגון רפואה.

רופא ביחידה מובחרת\הדרכה\תפקידי מטה\מחקר\מפקד מרפאה לרוב אלו תפקידים שניים או שלישיים במסגרת קבע ראשוני, כתלות בתפקיד. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן או רב-סרן (במידה ונדרש לחתום על קבע נוסף, בעיקר ביחידות מיוחדות או מרפאות גדולות מאוד).

קצין רפואה פעילה (קרפ"פ) קצין הרפואה הפעילה הוא רופא בהכשרתו הממונה בכל פיקוד או זרוע על אישורים וסמכויות שאינן שייכות לרופאים הגדודיים או החטיבתיים. לדוגמה - פטורים חריגים, ממושכים או קבועים. לרוב זהו תפקיד שלישי. דרגתו של קצין הרפואה הפעילה היא סרן.

מפקד פלוגת החייאה קדמית מ"פ פלה"ק הוא רופא לרוב בזמן התמחות, אשר ממלא תפקיד משני. דרגתו היא רב-סרן.

קצין רפואה אוגדתי (קרפ"א) קצין הרפואה האוגדתי הוא רופא בהכשרתו, לאחר התמחות, המוצמד לאוגדה ומפקד בה על הרפואה בשיגרה ובחירום. לרוב זהו תפקיד חמישי או שישי. דרגתו של קצין הרפואה האוגדתי היא סגן-אלוף.

מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) / קצין רפואה חיילי (קרפ"ח) מפקד הרפואה הפיקודי או קצין הרפואה החיילי (בחיל האוויר וחיל הים) הוא רופא בהכשרתו הממונה על ניהול ופיקוד על הרפואה בפיקוד. דרגתו של מפקד הרפואה הפיקודי היא אלוף-משנה.

תפקידי מטה בכירים: ראשי מדורים (רמ"ד) / ענפים (רע"ן) במקרפ"ר אלו תפקידי מטה לקצינים בכירים שברוב המקרים עברו במסלול הקדמי. דרגתם רב-סרן או סא"ל כתלות בתפקיד.

ראשי מחלקות במקרפ"ר מאוישים על ידי רופאים. קיימים שלושה, דרגתם היא אלוף-משנה.

קצין רפואה ראשי (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה בצה"ל. הקרפ"ר הוא מפקדם של כל כוחות הרפואה בצה"ל, והמפקד המקצועי העליון של כל תחום הרפואה בצה"ל. הוא כפוף פיקודית לראש אט"ל בדרגת אלוף. דרגתו של קצין הרפואה הראשי היא תת-אלוף.

הקרפ"ר הוא רופא וקצין שעבר את כל מסלול התפקידים – החל מתפקיד קצין רפואה גדודי (קרפ"ג), עבור בקצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח), קצין רפואה בתפקיד רוחב כלשהו - לרוב במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) או קצין רפואה פעילה (קרפ"פ), וכלה בקצין רפואה אוגדתי (קרפ"א), קצין רפואה פיקודי (מר"פ) וסגן קרפ"ר.

בכל המקרים, קרפ"ר הוא רופא שעבר התמחות בתחום כלשהו ורכש ניסיון מעשי בבתי חולים בישראל ובעולם.

תפקידו של הקרפ"ר מתאפיין בעיקר בעבודה מינהלית ופיקודית; בעבודתו היומיומית אין כמעט מקום להכרעות מקצועיות - לשם כך מועסקים יועצים מומחים בכל תחום מתחומי הרפואה.

קצינים שאינם רופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיכה אותה עונד כל מטפל במחלקת בריאות הנפש של צה"ל, בין אם פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי או פסיכיאטר.
עיצוב הסיכה מורכב מחרב, המשמשת לייצוג קצונה, נחש המייצג את הרפואה וכן, את האות היוונית פסי, המהווה קיצור מקובל למונח "נפש" בעולם הפסיכולוגיה. כך, נוצר ויזואלית המונח "קצין בריאות נפש".

קצין ארגון רפואה (קא"ר) – רוב הקאר"ים מתחילים את דרכם כחובשים או בעלי מקצועות פרא-רפואיים. תפקידם אינו כולל טיפול בחולים ופצועים כי אם ניהול כח האדם והציוד הרפואי או קידום הידע המקצועי.

מפקד בה"ד 10 הוא קא"ר בדרגת אלוף-משנה וזו הדרגה הגבוה ביותר של קא"ר בצה"ל.

לנוכח המחסור ברופאים בצה"ל בתחילת המאה ה-21[1], החלה מגמה של איוש תפקידי קצונה רפואיים בכירים, שאינם דורשים טיפול בחולים, כדוגמת קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) ומעלה, בקציני ארגון רפואה.

קצין בריאות נפש (קב"ן) – קצין שהכשרתו המקצועית היא פסיכולוג או עובד סוציאלי[2] ולעיתים אף פסיכיאטר (שהוא רופא). קב"נים מטפלים בבעיות נפשיות של חיילים ומתגייסים. הטיפול יכול לכלול פגישות טיפוליות (בדומה לשיחה אצל פסיכולוג), טיפול תרופתי (במקרה ומדובר בפסיכיאטר) או בהמלצות למפקדים. פועל כחלק ממערך בריאות הנפש בצה"ל.

אחים ואחיות – קצינים שלמדו תואר ראשון בסיעוד. הגיוס למערך מתבצע בעיקר דרך מסלול העתודה "פסגה", כחלק ממנו בסיום הלימודים באוניברסיטה משתבצים האחים ביחידות השונות, כאשר רובן עורפיות כמו במרפ"אות. אולם, ישנה מגמה של שיבוץ הקצינים בגדודים. תפקיד האחים הוא לתת מענה רפואי איכותי וזמין יותר לחיילים, הן באמצעות טיפול קליני והן באמצעות ניהול מרפאות ותהליכים שונים במערכת.

וטרינרים – קצינים שלמדו רפואה וטרינרית. משרתים בענף בריאות הצבא במגוון תפקידים, כקציני בריאות הצבא באוגדות והפיקודים או ראשי מדורים בענף.

מקצועות חוגרים ונגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חובש – בקורס החובשים נלמדים יסודות מתן הטיפול הרפואי בשיגרה ובחירום. לאחר הקורס מוצבים החובשים במרפאות ובמתקנים השונים של החיל. לעיתים ישמשו החובשים לצד מטפלים בכירים (רופאים ופרמדיקים) ולעיתים יפעלו לבדם. לחובשים יש אפשרות להישאר במסלולי קבע שונים בעיקר כאחראי מרפאות. יש לשים לב שלא כל החובשים נחשבים לחלק מחר"פ. חובשים רבים נמצאים ביחידות הלוחמות ואמנם כפופים מקצועית לחר"פ אך מוצבים בחיל אחר. חובשים קרביים, מוכשרים לרוב כחובשים בנוסף לתפקידם העיקרי כלוחמים.

פרמדיק – איש מקצוע המתמחה ברפואת חירום המוכשר לבצע פעולות החייאה מתקדמות. סמכויות הפרמדיק כוללות את כל סמכויות החובש הקרבי ועוד סמכויות הדומות ליכולת הרופא בשדה הקרב: ניתוחי שדה, מתן תרופות החייאה, ביצוע פעולות החייאה וייצוב עד לפינוי לבית חולים. קורס פרמדיקים נמשך כ־58 שבועות (שנה וחודש) בשיתוף עם מד"א (בניגוד לקורס החובשים שבו אין הכרה הדדית של שני הארגונים). הקורס מתחיל בלימוד עיוני בבית הספר לרפואה צבאית, בהמשך גיוס וביצוע טירונות רובאי 03, הנמשכת 10 שבועות, תקופת השתלמות בבתי חולים הנמשכת כ־5 שבועות, השתלמות בניידות טיפול נמרץ במגן דוד אדום הנמשכת 19 שבועות ולבסוף השלמה צבאית לקראת שיבוץ ביחידות הנמשכת כ־6 שבועות.

סייעות ברפואת שיניים – תפקיד המאויש כמעט בלעדית על ידי נשים. סייעות השיניים מוצבות לצד רופאי שיניים. תפקידן כולל סיוע בטיפול עצמו לצד תחזוקה שוטפת של מרפאת השיניים.

תגי יחידות בחיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגי יחידות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחות הומניטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופא ממשלחת צה"ל ליפן מסייע לאם ותינוקת בעקבות רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)
ניתוח בבית חולים השדה שהוקם בפורט-או-פרנס על ידי משלחת צה"ל להאיטי לסייע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)

מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.

ב-1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.

בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו במחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.

ב-19 בספטמבר 1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והותירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות. בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.

ב-7 בדצמבר 1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד פינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.

ב-19 ביולי 1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.

בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמיליון קורבנות בנפש. מיליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות. ב-23 ביולי 1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר. במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.

ב-6 באפריל 1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, ביניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורתופדיה וגינקולוגיה, פרמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.

ב-17 באוגוסט 1999 פקדה רעידת אדמה את מרכז טורקיה (בעוצמה של 7.8). משלחת חיל הרפואה הקימה בית חולים שדה באזור האפיסנטר בפאתי העיר אדפזארי. בית החולים פעל למעלה משלשה שבועות. בית החולים כלל כ-150 אנשי חיל הרפואה וטיפל בלמעלה מ-1,500 נפגעים.

ב-26 בינואר 2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבהוג' שבמדינת גוג'ארת בית חולים שדה. כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פרמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.

רעידת האדמה בהאיטי: ב-12 בינואר 2010, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר את האיטי שבקריביים. מוקד הרעש נרשם כ-16 ק"מ מבירת המדינה פורט או-פרינס. אסון הטבע שפקד את המדינה הקטנה עצום, תשתיות רבות נהרסו ובמקום מאות אלפי הרוגים ופצועים, אשר כלואים תחת הריסות הבניינים שהתמוטטו. מדינות העולם החלו לשלוח סיוע הומניטארי למדינה וכך גם מדינת ישראל, אשר החליטה להוציא משלחת צבאית-ישראלית. פיקוד העורף הוא הגוף שהוביל את המשלחת מתוקף ניסיונו ויכולותיו בתחום.

ביום חמישי בלילה, אור ליום שישי (15 בינואר), המריאה להאיטי משלחת ובה גוף רפואה המונה 121 אנשי צוות רפואה, בראשות אל"ם ד"ר איציק קרייס. הצוות הרפואי כלל חובשים, אחיות, רוקחים, פרמדיקים, קציני ציוד רפואי, קציני בריאות הצבא אנשי סגל פארא-רפואי ורופאים מומחים בתחומים השונים. המשלחת לקחה עמה ציוד רפואי רב להקמת בית חולים שדה במקום ולטיפול בנפגעים הרבים במדינה. בשעות הערב של שישי נחתה המשלחת הרפואית בהאיטי והקימה בתוך שעות ספורות את בית החולים. בית החולים היה באותו הזמן בית החולים הגדול ביותר ששירת את נפגעי האסון ומוקם סמוך מאוד לאזור האסון. כבר ביום שבת אחר הצהריים החל בית החולים לקלוט פצועים רבים. בבית החולים טופלו עשרות פצועים, חלקם פצועים באורח בינוני עד קשה, וביניהם ילדים רבים. הצוות הרפואי ביצע למעלה משלושים ניתוחים, חלקם מצילי חיים, ויילד שני תינוקות בריאים.

רעידת האדמה בסנדאי: ב-11 במרץ 2011, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר את יפן. גלי צונאמי בגובה 15 מטרים שטפו את היבשה וסחפו כל אשר נקרה בדרכם; עשרות אלפי בני אדם נהרגו או הוגדרו כנעדרים ומאות אלפים נותרו בלא קורת גג. במוצאי שבת, 19 במרץ, המריא כוח חלוץ רפואי מקצועי, בפיקודו של מר"פ העורף, אל"ם ד"ר אריאל בר, ובהשתתפותו של רע"ן טראומה במקרפ"ר, סא"ל ד"ר אלון גלזברג, על מנת לאמוד מקרוב את הצורך בסיוע רפואי ולהכין את קליטתה של משלחת הסיוע, במידת הצורך. על פי תמונת המצב שהתקבלה, הוחלט כי צה"ל, באמצעות פקע"ר וחיל הרפואה, ובסיוע משרד הביטחון, משרד החוץ, אט"ל, חיל האוויר וגורמים נוספים, ישגר משלחת רפואית לעיר מניאמיסנריקו שבמחוז מיאגי בצפון מזרח יפן, אשר תספק לתושבי האזור שירותי רפואת שיגרה, בדגש על רפואת מומחים.

ב-26 במרץ, המריאה ליפן משלחת צה"ל בראשותו של תא"ל במיל' שלום בן אריה מפקע"ר ואל"ם ד"ר אופיר כהן-מרום כמפקד הכוח הרפואי. הגוף הרפואי כלל 30 אנשי סגל רפואי, מהם 14 רופאים (במקצועות: משפחה, פנימית, אורתופדיה, כירורגיה, אורולוגיה, רדיולוגיה, אף אוזן גרון, עיניים, ילדים, נשים ומחלות זיהומיות), 7 אחיות ו-9 אנשי צוות פרא-רפואיים (טכנאי רנטגן, עובדי מעבדה, אנשי מחשוב רפואי, אנשי לוגיסטיקה רפואית ועוד). תוך שעות ספורות מהגעתה של המשלחת ליעדה הוקם מרכז רפואי מתקדם, אשר שירת את אנשי האזור במהלך 12 ימי שהות המשלחת ביפן. הסגל הרפואי טיפל בכ - 220 איש, מרביתם בתוך המרכז הרפואי וחלקם במסגרת "ביקורי בית" בכפרים בסביבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיל הרפואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישיאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועיאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמערך התמרוןמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםנס יחידהדין משמעתי