פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/שלמה סולימן אלסנג'ארי
.jpg)
רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזת קהיר. על פי פיוטיו, נראה שהוא פעל בקהילה בארץ ישראל, או בקהילה שהושפעה ממנהגי ארץ ישראל, ואולי אף תקופה מסוימת בטבריה במחיצתו של רב סעדיה גאון. על פי כינויו "אלסנג'ארי" נראה להניח שמוצאו הוא ממחוז סנג'אר שבעיראק ומשם עבר והתיישב במקום אחר. בקביעת הכרונולוגיה של הפיוט, מקובל לראות ברבי שלמה סולימן אלסנג'ארי את ראשון הפייטנים הבתר-קלאסיים.
אלסנג'ארי חיבר מאות פיוטים בסוגים מגוונים, ובהם קדושתאות ויוצרות למועדי השנה, סדרי עבודה ופיוטי הושענות. אולם, גולת הכותרת של מפעלו הפייטני הוא כתיבת מחזור שלם של מערכות יוצר לכל אחת מפרשות השבוע. מחזור זה הוא המחזור הקדום ביותר של יוצרות לפרשות התורה הידוע כיום, ובעקבותיו נכתבו עוד מספר מחזורים כאלה. פיוטיו היו פופולריים למדי במאתים השנים שלאחריו, והתגלו בעשרות העתקות בגניזת קהיר. בזכות ההעתקות המרבות, התאפשר שחזור כמעט מלא של מחזור היוצרות המקורי. למרות התפוצה הרבה שהם זכו לה בקהילות המזרח בתקופת גניזת קהיר, פיוטיו לא הגיעו כלל לקהילות אירופה, ומשום כך אינם מצויים באף נוסח תפילה המקובל כיום.
מקורותיו של אלסנג'ארי הם בעיקר פסוקי התנ"ך וספרות חז"ל ומדרשי האגדה, אך גם פיוטים של קודמיו, כיניי ורבי פינחס בן יעקב הכהן. כן נתגלתה השפעה הדדית בינו ובין רב סעדיה גאון. המחקר המודרני מבדיל בין שני סגנונות שונים ביצירתו של אלסנג'ארי: הקדושתאות כתובות בסגנון גבוה ועשיר יותר, תוך שימוש רב במדרשים. לעומתן, מחזור היוצרות לפרשות כתוב בסגנון עממי וקליל יותר, וגם התכנים בו דלילים יותר, אם כי לעיתים ניתן למצוא בו שירה לירית. בשל סגנון אחרון זה, המחקר נהג לזלזל ביצירתו של אלסנג'ארי, אולם עם השנים השתנה היחס המחקרי לפיוטיו והוא הוערך מחדש כאחד הפייטנים החשובים בתקופתו.