פורטל:שבת ומועדי ישראל/הידעת?/29
בינואר 1933 נחתם הסכם "אי חילול שבת", בלחץ אנשי אגודת ישראל, עם הנהלת קולנוע אדיסון ועם שני בתי הקולנוע האחרים בירושלים, קולנוע ציון (בתמונה) וקולנוע עדן. סוכם שהמפר את ההסכם ייקנס בסך 300 לירה ארץ ישראלית, מתוכן 150 ל"י יקבל בית היתומים דיסקין, ו-75 ל"י יקבל כל אחד מבתי הקולנוע האחרים. לאחר ההצלחה הגדולה של בית הקולנוע, החליטה הנהלתו להקדים את מכירת הכרטיסים לשבת עצמה, למרות שהקרנת הסרטים החלה רק במוצאי שבת. בעקבות כך קמה סערה גדולה בציבור העדה החרדית, ובעיקר בהנהגת עמרם בלוי, החלו חרדים לנסות ולמנוע את מכירת הכרטיסים בשבת. באפריל 1933 התלונן בעל קולנוע עדן, במכתב פומבי בעיתון דואר היום, כי קולנוע אדיסון הפר את ההסכם, כשהשכיר את האולם להופעה של להקה ערבית. ולפיכך הוא לא רואה עצמו מחויב להסכם. ב-11 באוגוסט 1933, עשרה ימים לאחר צום תשעה באב, פרסם גם בעלי קולנוע אדיסון הודעה בעיתון, שלפיה הבעלים של קולנוע עדן, המתחרה, "היה המתחיל בהצגות בשבתות ובחגים יהודים ופרץ את הגדר". משכך, לדבריו, אין למתחריו בררה אלא לנקוט צעדים זהים. לאחר מכן התנצל על הצגה שהועלתה בצהרי תשעה באב והסביר זאת בהיעדרם של "מנהלי העסק", ש"לא היו אז בירושלים".