מוצאי שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מוצ"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית טלוויזיה ששודרה בעבר בישראל, ראו מוצ"ש (תוכנית טלוויזיה).
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה הוא אחד מהמלאכות האסורות בשבת.

בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּתראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות. לכן נוהגים לומר קטעי שירה וזמירות מיוחדים למוצאי שבת, ומבקשים בקשות כגון פרנסה, בריאות, שלום וכו'. יש שמשתתפים בטקס מלווה מלכה, שהוא טקס שבו שרים ואוכלים כדי ללוות את המלכה שזה עתה הלכה - השבת.

זמני צאת השבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאת השבת על פי ההלכה הוא כאשר הגיע הלילה, דהיינו כאשר עבר זמן בין השמשות והגיע זמן צאת הכוכבים, עם תוספת שבת.

כלי הבדלה: כוס יין, מגדל בשמים ואבוקה.

בעניין זמן צאת הכוכבים, ישנם שלושה מנהגים נפוצים בפועל:

  1. המנהג הנפוץ ביותר הוא 18 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג ירושלים, אשר יוסד לפי שיטת הגר"א על פי מנהג הגאונים. וריאציות שונות למנהג הזה נעות בין 13.5 ל-24 דקות[1].
  2. 72 דקות לאחר השקיעה. מנהג זה הוא על פי שיטת רבנו תם, ויש הנוהגים כך להחמיר בלבד, וכן נוהגים בעיקר בחוץ לארץ וכן חסידים רבים בישראל ובפרט חסידי סאטמר וקלויזנבורג. יש המחמירים לשיטת רבינו תם לחכות 90 או אפילו 120 דקות (לפי המחלוקת על שיעור מיל).
  3. 40 דקות לאחר השקיעה. זהו מנהג בני ברק על פי החזון איש, המיוסד על זמן ראיית הכוכבים בפועל שהוא 40-30 דקות לאחר השקיעה.

מחמת דין תוספת שבת, כתבו חלק מהפוסקים שלא לעשות מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים וסמוכים. לכן נוהגים במוצאי שבת לחכות כ-40 דקות אחרי השקיעה (תלוי במקום). הנוהגים כחזון איש מחכים 45 דקות, והנוהגים כרבנו תם ורבי יוסף קארו (חלק מהחסידים ועדות המזרח וחוג בריסק) נוהגים לחכות 72 דקות או יותר לאחר השקיעה.

הבדלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבדלה

לפי ההלכה, לא מספיק שהגיע הזמן שבו יוצאת השבת כדי לעשות את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת, ולצורך כך יש לעשות הבדלה על יין או בתפילת ערבית (נהוגה גם הבדלה על יין וגם בתפילת ערבית, אך די באחת מהן כדי להתיר עשיית מלאכה), או אמירה בפה כגון "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

לאחר שיוצאת השבת, מתפללים תפילת ערבית רגילה של יום חול, שכן למעשה זהו כבר יום ראשון. בתפילת עמידה, בברכת "חונן הדעת", מוסיפים אמירת הבדלה בנוסח "אתה חוננתנו", ולאחר התפילה נהוג לומר ויהי נועם (נוסח הכולל פסוק מתהילים צ, יז, וכן את מזמור צא המכונה "שיר של פגעים", מתוך תפיסה שהשבת מוגנת ממזיקים דמוניים אך לא כן ימות החול) ו"קדושה דסידרא". את ברכת הלבנה, הנאמרת פעם בחודש, נהוג לומר במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית.

לאחר מכן אומרים את סדר ההבדלה על היין, שהוא הצעד האחרון להוצאת 'קדושת השבת'. יש הנוהגים להגיד לאחר ההבדלה את תפילת "ויתן לך" ובחלק מהסידורים היא מופיעה בסוף תפילת ערבית. תחינה מקובלת אחרת למוצאי שבת היא התחינה האשכנזית המוכרת במילותיה הראשונות "גאט פון אברהם".

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל האימונים מושבתים בשבת, ובדרך כלל ההפסקה היא עד יום ראשון בבוקר, ובבסיסי האימונים שוררת אווירה נינוחה. כאשר החיילים חשים נינוחים יתר על המידה, מזכירים להם מדריכיהם, כי "לכל שבת יש מוצאי שבת".

מוצאי שבת הוא זמן שרבים מתושבי ישראל יוצאים לבלות בו, ומקומות הבילוי הומים אדם.

בישראל, מתחדשת באופן רשמי במוצאי שבת התחבורה הציבורית המושבתת ברובה במהלך השבת, אם כי מבחינה מעשית רבים הם קוי האוטובוסים המחדשים פעילותם לפני צאת השבת, וכן ישנם קוי רכבת אשר כלל אינם חוזרים לפעול במוצאי שבת אלא רק בבוקר יום ראשון. ישנם חנויות וקניונים שאינם פתוחים בשבת, הפותחים שעריהם לקונים במוצאי שבת.

ביישובים ובשכונות מסוימות מושמעות בזמן כניסת השבת אזעקות או צפירות המבשרות כי הגיע העת לחדול ממעשים הנחשבים כחילול שבת. קריית בעלז היא השכונה היחידה בישראל שצפירת שבת מושמעת גם ביציאת השבת דבר המבשר כי ניתן להתחיל לעסוק בפעולות הנחשבות כחילול שבת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדעת הרב אברהם חיים נאה זמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות לאחר השקיעה על פי פסק בעל התניא בסידורו בסדר הכנסת שבת.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.