קולנוע אדיסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולנוע אדיסון
קולנוע אדיסון לפני הריסתו
חזית קולנוע אדיסון לפני הריסתו
מידע על המבנה
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°47′11″N 35°13′05″E / 31.786388888889°N 35.218055555556°E / 31.786388888889; 35.218055555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
החזית המשוחזרת של קולנוע אדיסון ומאחוריה בניין מגורים (פברואר 2015)

קולנוע אדיסון היה בית קולנוע וראינוע בירושלים שנפתח ב-1932, פסק לפעול ב-1995 והמבנה בו שכן נהרס בשנת 2006, לאחר שעמד נטוש במשך 11 שנים. בית הקולנוע שכן ברחוב ישעיהו 14 פינת רחוב בליליוס. באולם היו 1,200 מקומות ישיבה והוא שימש גם להצגות תיאטרון וקונצרטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקולנוע הוא השלישי שהוקם בירושלים (לאחר "קולנוע ציון" ו"קולנוע עדן") על ידי מ. י. מזרחי ובניו משכונת זיכרון משה שהקימו גם את קולנוע אוריון. האולם התפאר באדריכלות המודרנית, בממדיו העצומים והיה הראשון בירושלים שהפעיל מיזוג אוויר. שמו של האולם נקבע כמחווה לתומאס אדיסון, מממציאי הקולנוע[1]. הבניין נבנה, בין השאר, בידי קבוצת חלוצים אנשי העלייה השלישית שהתגוררו בקומונה בשכונת בית הכרם. חברי הקומונה למדו בנייה אצל בנאים ערבים והשתתפו אחר כך בבניית כמה מבני ציבור ביניהם קולנוע אדיסון[2].

בית הקולנוע נחנך ב-5 בינואר 1932, בנוכחות פקידים בכירים בממשלת המנדט,ב עיריית ירושלים, ובמוסדות הלאומיים ונכבדי העדות השונות בעיר[3]. בטקס הפתיחה נאם איתמר בן-אב"י ובוצעה האורטוריה אליהו מאת פליקס מנדלסון[4].

בינואר 1933 נחתם הסכם "אי חילול שבת", בלחץ אנשי אגודת ישראל, עם הנהלת קולנוע אדיסון ועם שני בתי הקולנוע האחרים ציון ועדן; סוכם שהמפר את ההסכם ייקנס בסך 300 ל"י (מתוכם 150 ל"י לבית היתומים דיסקין, ו-75 ל"י לכל אחד מבתי הקולנוע האחרים)[5] לאחר ההצלחה הגדולה של הקולנוע, החליטה הנהלתו להקדים את מכירת הכרטיסים לשבת עצמה, למרות שהקרנת הסרטים החלה רק במוצאי שבת. בעקבות כך קמה סערה גדולה בציבור החרדי, ובעיקר בהנהגת עמרם בלוי החלו חרדים לנסות ולמנוע את מכירת הכרטיסים בשבת. באפריל 1933 התלונן אלברט פלויד בעל קולנוע עדן, במכתב פומבי בעיתון דואר היום, כי קולנוע אדיסון הפר את ההסכם מאחר שהשכיר את האולם להופעה של להקה ערבית ולפיכך הוא לא רואה עצמו מחויב להסכם[6]. ב-11 באוגוסט 1933, עשרה ימים לאחר צום תשעה באב, פרסם גם בעליו של קולנוע אדיסון הודעה בעיתון שלפיה הבעלים של קולנוע עדן, המתחרה, "היה המתחיל בהצגות בשבתות ובחגים יהודים ופרץ את הגדר". משכך, לדבריו אין למתחריו בררה אלא לנקוט צעדים זהים. לאחר מכן התנצל על הצגה שהועלתה בצהרי תשעה באב והסביר זאת בהיעדרם של "מנהלי העסק", ש"לא היו אז בירושלים"[7].

פעמיים הוצת האולם (ב-1965 וב-1975) ונגרם לו נזק כבד. באמצע שנות השבעים נפטר מ. י. מזרחי ובית הקולנוע עבר לבעלות בנו, משה (מוזי) מזרחי.

בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 נהג הקולנוע להקרין סרטים הודיים, טורקים ופרסים[8].

בשנת 1982 שכר את האולם איש עסקים הירושלמי משה דדש, שהפעיל באותה עת מספר בתי קולנוע במרכז ירושלים. בינואר 1993 רכש דדש את הבעלות במבנה ובקרקע, תמורת 2 מיליון דולר. בספטמבר 1994 מכר דדש את המבנה לחברת "א.ר. מלונות רותם", שהייתה בבעלות איש עסקים אייל רותם, תמורת 5.8 מיליון דולר. ובית הקולנוע חדל לפעול[9] רותם ביקש להרוס את האולם לטובת פרויקט נדל"ן. במרץ 2000 אישרה הוועדה המחוזית בירושלים למגרש תוכנית הכוללת בנית בנין בן 12 קומות בייעוד למסחר ומשרדים וחניון תת-קרקעי בן 5 קומות חניה. רותם גייס לטובת ההשקעה בפרויקט קבוצה של משקיעים נוספים, אך הם פרשו מהפרויקט בסוף 2001[10][11]. בדצמבר 2001 ,הגישה חברת האם של "א.ר. מלונות רותם", "רותם פיתוח ובנין", לבית המשפט המחוזי בירושלים, בקשה למתן צו לפירוק בעקבות אי יכולתה של "א.ר. מלונות רותם" לפרוע את חובותיה לחברה, לבנק לפתוח התעשייה ולבנק טפחות[12][13].

באפריל 2004 נחתם הסכם למכירת המגרש לחברת "קריית יואל" (ע"ש הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר) בתמורה לכ-4.6 מיליון דולר[14][15]. והעסקה הושלמה בפברואר 2006. במקום נבנה מתחם מגורים הכולל 2 מבנים לאברכים של חסידות סאטמר. בהתאם לחוק שימור אתרים שומרה חזית מבנה הקולנוע. במהלך חודש אוגוסט 2007 הונחה אבן הפינה למתחם המגורים על ידי הרב אהרן טייטלבוים[16], האדמו"ר של חסידי סאטמר. לאחר עיכובים במהלך הבנייה נחנך פרויקט המגורים ב-2014.

הופעות וקונצרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם קולנוע אדיסון שימש, מלבד להקרנת סרטים, בעבור מופעי תרבות מקומיים ובינלאומיים, שכללו הצגות תיאטרון, קונצרטים, אופרות וכן מופעי מוזיקת פולקלור, רוקנרול וג'אז[17]. בין האמנים שהופיעו בו היו: הצ'יזבטרון[18], התיאטרון הקאמרי[19], יאשה חפץ, ז'ולייט גרקו, פריד אל-אטרש ואום כולתום[20].

ב-30 בדצמבר 1936, ערכה התזמורת הפילהרמונית הישראלית (אז תחת השם התזמורת הפילהרמונית הארצישראלית) קונצרט באולם בניצוחו של ארטורו טוסקניני, ארבעה ימים לאחר קונצרט הבכורה שלה בתל אביב[21]. זה היה הקונצרט הראשון שהועבר בשידור ישיר בתחנת קול ירושלים[22]. מאז שימש האולם את התזמורת במשך שנים רבות לעריכת קונצרטים בירושלים[23][24].

במרץ 1937 ערך תיאטרון הבימה מספר הופעות של המחזה הדיבוק באולם[25].

ב-13 במאי 1937 ערכה התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית קונצרט חגיגי לכבוד הכתרתו של המלך ג'ורג' השישי בניצוחו של מלקולם סרג'נט[26].

עמוס עוז בספרו "הר העצה הרעה" כתב על נשף שנערך באולם ב-1946:" "בחודש מאי בשנת ארבעים ושש, כאשר מלאה שנה אחת לניצחון בעלות הברית, ערך הוועד הלאומי נשף גדול באולם הקולנוע 'אדיסון'. הכתלים היו מקושטים בדגלי אנגליה והתנועה הציונית... מושל ירושלים טיפס אל הבימה בצעדים צבאיים נמרצים והשמיע נאום קצר. הוא שילב בנאומו הלצה מעודנת וגם קרא שורות אחדות מאת ביירון... בפינות האולם וליד הכניסות והבימה עמדו חיילים אנגלים אדומי כומתות ובידיהם תת-מקלעים, מפחד המחתרת. מן היציע ניבט בישיבה זקופה הנציב העליון סר אלן קנינגהם..."

ב-1951 נערך קונצרט של התזמורת הסימפונית ירושלים עליה ניצח לראשונה בישראל אוטו קלמפרר, בתוכנית על טהרת יצירותיו של מוצרט, ובהן הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת ברה מינור, ק' 446, עם פרנק פלג כסולן. עוד בוצעו הפתיחה לאופרה "דון ג'ובאני", הסרנדה ק' 239 והסימפוניה מס' 29 בלה מז'ור[27]. ב-1971 נערך קונצרט נוסף של התזמורת הסימפונית בניצחו[28].

ביולי 1963 פרצה התפרעות המונית, לאחר שקהל צעירים לא היה מרוצה מרמת הריקוד של להקת רקדניות טוויסט שהופיעו באולם[29].

ב-1971 נערכו הופעות של המחזמר שיער בכיכובו של צביקה פיק באולם, כאשר בחוץ הפגינו נטורי קרתא נגד המופע[30].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו של הקולנוע החדש יהיה: קולנוע אדיסון, דואר היום, 12 בנובמבר 1931
  2. ^ צביה דורון, סמליות מעציבה, באתר הארץ
  3. ^ פתיחת התיאטרון "אדיסון", הארץ, 5 בינואר 1932
  4. ^ מה חדש בבירתנו? חנוכת-הבית לתיאטרון "אדיסון", דואר היום, 7 בינואר 1932
  5. ^ ירון הראל, הרבנות הראשית ו'פוקס המאה העשרים' מציגים: אין סרטים בשבת – פרק במאבק על שמירת השבת בפרהסיה הירושלמית 1945-1930, בתוך קתדרה 157, 2015 עמודים 128
  6. ^ מכתב גלוי לרבנות הראשית, דואר היום, 25 באפריל 1933
  7. ^ הודעת קולנוע אדיסון הקשר עם מכתבו של בעל קולנוע "עדן" ירושלים, דבר, 11 באוגוסט 1933
  8. ^ לכבוד הביקור פריד אל-אטרש, מעריב, 23 בנובמבר 1977
  9. ^ עו"ד ירדנה אייזקוב (סרוסי) ועו"ד מאיר מזרחי, ‏דייר מוגן המשלם מחיר מלא, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2008
  10. ^ העסק הפרטי של דוד וינשל, באתר גלובס, 8 בינואר 1997
  11. ^ אלעזר לוין, ‏קבוצת משעל פרשה מפרויקט אדיסון בירושלים, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2001
  12. ^ שמואל דקלו, ‏רותם פיתוח מבקשת לפרק את א.ר מלונות רותם בטענה לחוב של 24 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 בינואר 2002
  13. ^ יצחק דנון, ‏בקשה לצו עיקול על כספים עד סך 10 מיליון שקל שיגיעו לחברת הבנייה רותם, באתר גלובס, 20 בדצמבר 1999
  14. ^ רותם פיתוח ובנין (1990) בע"מ - דו"ח תקופתי ליום 31 בדצמבר 2005, באתר מאיה (הודעות לבורסה)
  15. ^ אלעזר לוין, ‏חסידי סאטמר מנהלים באחרונה מו"מ לקניית קולנוע אדיסון ליד כיכר השבת, באתר גלובס, 22 באפריל 2004
  16. ^ יאיר שלגהסאטמרים תקעו יתד בחורבות מעוז החילוניות הירושלמי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2007
    אנשיל פפראבן פינה לשכונה חרדית תונח על חורבות קולנוע "אדיסון", באתר הארץ, 14 באוגוסט 2007
  17. ^ דוד קרויאנקרכל חלוצי העמק מוזמנים הערב לבית האופרה בעפולה, באתר הארץ, 1 בינואר 2006
  18. ^ צ'יזבטרון - תוכנית ה', על המשמר, 4 ביוני 1950
  19. ^ תיאטרון קאמרי אולם "אדיסון" ירושלים היום..., קול העם, 29 ביוני 1948
  20. ^ אהרן אבן חן, אום־כולתם באולם "אדיסון" בירושלים, מעריב, 7 בפברואר 1975
  21. ^ קייטי קפלן, כשטוסקניני בא לירושלים, באתר הארץ, 16 בינואר 2017
  22. ^ טוסקניני ברדיו, דבר, 27 בדצמבר 1936
  23. ^ התזמורת הארצישראלית, הצופה, 7 ביוני 1946
  24. ^ התזמורת הפילהרמונית הישראלית, דבר, 18 בנובמבר 1953
  25. ^ ירושלים - הבימה, דבר, 28 במרץ 1937
  26. ^ הקונצרט של התזמורת הא"י לכבוד ההכתרה, דבר, 14 במאי 1937
  27. ^ ""הר קוליגה – הרשה נא לי לנצח על התזמורת למשך 5 הדקות הבאות" – אוטו קלמפרר למנצח חנן שלזינגר, פברואר 1951". The Jerusalem Symphony Orchestra (בעברית). 16 בינואר 2013. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018. 
  28. ^ רשות השידור נענתה לבקשתו של המנצח הדגול קלמפרר, דבר, 6 ביוני 1971
  29. ^ טוויסט, קול העם, 5 ביולי 1963
    הוצאו פקודות מעצר נגד 28 צעירים החשודים בהתפרעות ה"טוויסט" ב"אדיסון": המשתוללים ערכו "פוגרום" בקולנוע ובזזו את השוק, הצופה, 23 ביוני 1963
    י. ביצור, למה הובא ה"טויסט" לירושלים?, מעריב, 25 ביוני 1963
  30. ^ "געוואלד" מול "שיער", דבר, 3 בינואר 1971