פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/7 בדצמבר

7 בדצמבר 1394, המועד האחרון ליציאת היהודים מהעיר טולוז על פי צו שהוצא ידי שארל השישי, מלך צרפת. בשנים 1361-1359 הוזמנו יהודים להתגורר בצרפת, כחלק מהניסיון לשקם את הכלכלה לאחר מלחמת מאה השנים. נמסרו להם כתבי זכויות להתיישבות בצרפת ולעיסוק בהלוואה בריבית למשך עשרים שנה. המלווים עסקו למעשה בבנקאות בסיסית, כאשר לוו מבעלי הון והלוו לזקוקים להון זמין, תמורת הריבית. בנקאות ימי ביניימית זו הועילה לשליטים, ונאסרה על התושבים הנוצרים. אולם האוכלוסייה וחלק מהאצילים חשו עוינות כלפי היהודים, וניסו מפעם לפעם לפעול לגירושם. בעקבות זאת, צווי גירוש הוצאו בשנים 1369 ו-1370, מבלי שהוצאו לפועל. ב-1380, נהרגו יהדים רבים בפרעות, שפרצו לאחר מותו של שארל החמישי. בעקבות הלחצים הגוברים לסילוקם, ב-15 ביולי 1394, הוציא המלך שארל השישי צו כולל לגירוש היהודים וקבע את יציאתם מארצו עד 3 בנובמבר באותה שנה, ומטולוז עד ה-7 בדצמבר. היהודים המגורשים יצאו את צרפת לכל עבר, לממלכת ספרד ולמרכז ומזרח אירופה.