פוגרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרעות)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הגדרה לא מדויקת, טבלה המכילה אירועים מתמשכים לאורך שנים, שאינם מתאימים להגדרת הפוגרום.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הגדרה לא מדויקת, טבלה המכילה אירועים מתמשכים לאורך שנים, שאינם מתאימים להגדרת הפוגרום.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פוגרומיםרוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס - ביחיד: פוגרום), או פרעות, הן פעולות אלימות קבוצתיות נגד מיעוט אתני או דתי, מובלת בידי ההמון הזועם (ולעתים אף בעידוד המשטר השולט), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם. במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף ובעיקר נגד יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעתים קרובות בעידוד מידי השלטונות והמשטרים. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שבוצעו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 18811884 (הסופות בנגב), ופרעות קישינב שנעשו בבסרביה בשנים 19031905 (פוגרומי חג הפסחא הנוצרי).

תופעות היסטוריות מקדימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיפות יהודים בצורה מובחנת משאר העמים התחילו סמוך למאה ה-4, בעקבות הכרזתה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית. בימי הביניים באירופה המערבית הן התגברו והתחוללו בהיקפים נרחבים בתקופת מסעי הצלב, כאשר הצלבנים, בדרך ל"שחרור" ארץ הקודש מידי המוסלמיםסרצנים, בפי הנוצרים), פגעו ואף הכחידו קהילות יהודיות רבות.

במאה ה-20 התחוללו פוגרומים בקהילות יהודיות לפני השואה ובתחילתה. בין הבולטים הם: ליל הבדולח שנערך בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה); פוגרום פשיטיק במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק שבמזרח פולין; פרעות דורחוי - פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940;

ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית, אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".[1]

את הפוגרומים לאורך אלף השנים האחרונות ניתן לחלק לתקופות שונות בהיסטוריה, ולפי אזורים גאוגרפים, הפוגרומים נקראו בשמות שונים. בתחילת האלף הם נקראו "גזרות", ונמשכו בתקופת מסעי הצלב. בימי הביניים נלוו בדרך כלל ל"גירוש היהודים" פוגרום או טבח ביהודים, באימפריה הרוסית הם גם נקראו "פרעות". הפוגרומים בארץ ישראל נקראו "המאורעות", ולפעמים נקראו "טבח", כמו כן פרצו פוגרומים בעקבות עלילות דם.

פוגרומים עיקריים שהתבצעו כנגד יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם מיקום תאריך תוצאות
טבח ביהודי פאס ב-1033 פאס, מרוקו 1033 הרג המוני של כ-6,000 יהודים, הפקיעו את הרכוש היהודי, ולקחו לעצמם נשים יהודיות רבות.
פרעות גרנדה ב-1066 גרנדה, אנדלוסיה 1066 רציחתם של כ-4000 יהודים על ידי האוכלוסייה המוסלמית של העיר.
גזירות תתנ"ו עמק הריין 1096 כ-12,000 יהודים הרוגים.
טבח יורק אנגליה 1190 500 הרוגים, חורבן הקהילות בצפון אנגליה.
גזירת הרועים (אנ') ספרד וצרפת 1320 הוחרבו 120 קהילות בצרפת ובספרד.
גזירות קנ"א ספרד 1391 עד 1414 בפוגרום מתו יותר מ-400 יהודים בברצלונה ויהודים התנצרו בכפייה.
טבח ביהודי פאס ב-1465 פאס, מרוקו 1465 מהקהילה היהודית בעיר, שמנתה כנראה מספר אלפי נפשות, שרדו 11 יהודים בלבד (6 נשים ו-5 גברים)
גזרות ת"ח ת"ט פולין 1648 נרצחו מעל 20,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה.
גירוש מוזע תימן 1679 אלפים מיהודי תימן מתו במדבר אליו גורשו.
טבח אומן אוקראינה 1768 נרצחו כ-30,000 יהודים.
פרעות "הפ-הפ" גרמניה 1819 17 יהודים התאבדו.[דרוש מקור]
הסופות בנגב רוסיה 18811882
פרעות קישינב רוסיה (כיום מולדובה) 1903 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. בפוגרום זה באה לידי ביטוי אכזריות יוצאת דופן בעוצמתה מצד הפורעים. הם התעללו בקורבנותיהם ועינו אותם קשות.
פרעות "המאות השחורות" רוסיה 1905 מאות יהודים נרצחו וכחמישים עיירות נפגעו.
פוגרומי אודסה אוקראינה 1906 בין 300 ל 1000 יהודים נרצחו, אלפי פצועים, וכ-40,000 יהודים איבדו משרותיהם.
התריתל פאס, מרוקו 17-19 באפריל 1912  51 יהודים נהרגו מהם 18 נשים ו-10 ילדים. מספר הפצועים קשה עמד על 72 איש. במהלך הפרעות נמלטו 12,000 היהודים תושבי המלאח לאזורים בטוחים שהוקצו להם על ידי הממשל הצרפתי.
פרעות פטליורה אוקראינה 1919 נרצחו עשרות אלפי יהודים.
ליל הבדולח גרמניה ליל 910 בנובמבר 1938 נרצחו בין 400 ל-2,000 איש. נהרסו כ-8,000 חנויות ו-1,406 בתי כנסת.
פרעות יאשי רומניה יוני 1941 לפחות 14,850 קורבנות.
הפרהוד עיראק 12 ביוני 1941 נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש של כ-50,000 יהודים נבזז.
הפוגרומים בלבוב פולין (כיום אוקראינה) יוני-יולי 1941 כ-6,000 יהודים נרצחו.
פרעות טריפולי (1945) טריפולי, לוב נובמבר 1945 140 יהודים נרצחו.
פוגרום קיילצה פולין 4 ביולי 1946 נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו.

בארץ ישראל ובמדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תאריך תוצאות
מרד הפלאחים 1834 במהלך המרד ערכו המורדים פרעות באוכלוסייה היהודית בארץ שכללו מעשי רצח, שוד ואונס.
מאורעות תר"פ 1920 גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1920-1919.
מאורעות תרפ"א 1921 סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים, שוד וביזת רכושם, בידי ערבים, במהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו 140.
1921מאורעות ב' בנובמבר תרפ"ב 1921 במאורעות נהרגו חמישה יהודים וערבי אחד. המאורעות נחשבים למבחן ראשון מוצלח של ההגנה
מאורעות תרפ"ט 1929 סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, בהן נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו, ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו ונחרבו; הבולט בהם בחברון, בה אירע טבח.
מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1936-1939 מעל ל-400 יהודים נרצחו, קהילות יהודיות ויישובים קטנים נחרבו, גלו או פונו, בעיקר באזורי ספר ובערים עתיקות, בעקבות ההתקפות עליהן במהלך "המרד הערבי הגדול".
מתקפת הפתע על ישראל 2023 כ-1,145, רובם אזרחים ישראלים, נרצחו, כ-3,300 נפצעו ו-253 נחטפו על ידי מחבלי חמאס וארגונים נוספים בסדרת מעשי רצח, אונס וביזה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב וולחונסקי, פוגרום-הפתיחה של המאה הכ’: הפוגרום בקישינב 1903, שרשיו ותולדותיו, העבר, כ', תשל"ג, עמ' 176–194.
  • דניאל בלטמן, פוגרום קיילצה - אנטישמיות פולנית או תוצאה של מאבק פוליטי?, בשביל הזיכרון, 1, תשנ"ו, עמ' 4–8.
  • עוזי אלידע, ״בין טישטוש להבלטה : העיתונות העברית בארץ ישראל נוכח מאורעות 1929״, קשר, מס׳ 50, סתיו 2017, עמ׳ 19-42.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]