פחונים וחלומות
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
סמי מיכאל  |
| איורים |
דני קרמן |
| סוגה |
ספר ילדים |
| הוצאה | |
| הוצאה |
עם עובד |
| תאריך הוצאה |
1979 |
  | |
פחונים וחלומות הוא הספר החמישי שפרסם סמי מיכאל ב-1979, מסדרת "דן חסכן". הספר הוא רומן שאייר דני קרמן[1].
הספר יצא לאור בהוצאת "עם עובד" בשנת 1979,[2] ומתאר את חיי המעברות בשנות ה-50 של המאה ה-20, הספר עובד למחזה ששמו "חלומות של פח". המחזה מוצג בתיאטרון דיקט שבחולון והועלה לראשונה ב-25 ביוני 2012.[3]
תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר זה מתאר מציאות של קשיים חברתיים, מעמדיים, כלכליים והקושי בהשתלבות בחברה הוותיקה, קשיים שאיתם מתמודדים העולים במעברות. מיכאל מצליח ליצור דמויות שאופיין חיובי ומנוגד לאופי הסטיגמתי והתפיסות הגזעניות אשר נכחו על חברת העולים המזרחיים. באמצעות דמויות אלו מיכאל מציג את הערכים שבהם דובקים העולים, את כבוד הפרט, את המורשת והתרבות, ובעזרתם מיכאל מנסה להשפיע על קוראיו. הוא מביא בספרו סוגיות רבות של בין אדם לחברו ומבליט בהן ערכים שונים ומגוונים. בכך מדגיש לנו מיכאל את תפיסתו הפוליטית והחברתית, כמו למשל את ערכי הנתינה, ערכי העבודה (עבודת אדמה) ועזרה לזולת אשר מובלטים בדמויותיו בסיפור.[4]
הספר פותח ומתחיל באפיון חיי העולים בתחילת עלייתם: הם גרים במעברות, בתוך פחונים, הדמויות מוחות על ההבטחה של ההגעה לארץ המובטחת וניפוץ החלום כאשר הגיעו לארץ, "שיקרו לנו, רימו אותנו, זרקו אותנו לאוהלים ולפחונים מלאים עכברים ומקקים ואמרו שזאת הארץ המובטחת".[5] בנוסף לקשיי איכות החיים ורמת החיים הנמוכה שבהם חיים תושבי המעברה, בספר אנו פוגשים דילמות אנושיות של העולים ביניהם, למשל יהודה הבריון של המעברה, שהיה מטיל אימה על כל תושביה והאנשים היו מפחדים להתקרב אליו.
כמו בכל חברה אנושית, ישנן בספר מתיחויות שונות בין אנשים ודילמות אנושיות אשר איתן מתמודדים בני האדם ביום יום. על מנת שלא נחשוב שמכיוון שהעולים עסוקים בקשיי העלייה והקליטה הם אינם מתעסקים גם בדילמות האנושיות, הכותב מביא לנו מקרים רבים בספר שמראים גם את המאבק עם קשיי הקליטה והעלייה אך גם עם דילמות אנושיות רבות, שרבים מבני האדם מתעסקים בהן ביום יום. לדוגמה, יהודה הבריון שהיה מטיל אימה ופחד על התושבים, מציג דילמה נפוצה, של אדם אשר מפחיד בני אדם אחרים ובכך משיג בעזרת כוחו ועצמתו דברים שבהם הוא חפץ.
תושבי המעברה מתעסקים באופן עקבי וגורף במלחמה עם עצמם וכל הזמן מנסים להוכיח מה הם שווים, בעוד שהאנשים שמחוץ למעברה חיים חיים רגילים בתנאים טובים יותר ובכלל לא מתייחסים אל אנשי המעברה ואל בעיותיהם.
אפיון הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבור הסיפור, שמעון, מתואר כילד חזק ואוהב לעזור, הוא דואג לאנשים ומלא תקוות וחלומות.[6] שמעון מצא כלב ואימץ אותו וקרא לו בשם "וט וט", מתוך תקווה שזה יוסיף לו כח ועוצמה[7] אביו של שמעון לא פרנס את הבית ולכן שמעון היה חייב לעשות זאת ודאג תמיד לעבוד קשה לשם כך[8] בנוסף, לשמעון הייתה חברה ששמה ג'נט שבה היה מאוהב זמן רב וכל פעם שדיברה איתו הוא היה מתרגש: "כששב שמעון מעבודת השדה מצא מכתב, וליבו ניתר בקרבו כי סבר שהוא מג'נט״.[9]
דמות החיקוי והערצה של שמעון היא אמו שהייתה הולכת עם מעדר לגינה על מנת לעבוד את האדמה ולהביא כסף לבית בלי לבקש עזרה מאף אחד אף על פי ששמעון רצה לעזור לה,[10] אמו של שמעון מאופיינת כאישה מלאת כח (מנוגד לסטראוטיפים שהיו פעם, ביחס לנשים בעדות המזרח), היא מתוארת כאישה עוצמתית ועקשנית. אישה דואגת, עובדת אדמה ועוזרת לזולת.
לעומת אמו של שמעון, אביו של שמעון מתואר כחלש, יושב בבית ולא עושה כלום, אין לו כסף, הוא איננו המפרנס בבית (מה שהיה נהוג לחשוב) וזקן (בן חמישים), אביו של שמעון אינו מייצג את הדמות של ה"גבר" החזק, העוצמתי והשולט בימי קדם.[11]
כדורי ודעבול, חבריו של שמעון נזכרים תחילה בסיטואציות של גנבות עם שמעון ומאופיינים כחברים טובים, שגם בעת צרה מגנים אחד על השני ועוזרים אחד לשני.[12] אך דמותו של דעבול מוזכרת בנוסף כנפש רגישה, נפש של אומן, חבר טוב של שמעון ואוהב את תחום האומנות.[13]
ג'נט, חברתם של שמעון ודעבול, צולעת, מתוארת כילדה שהאמת חשובה לה, שונאת שמשקרים לה ולא מקיימים דברים שמבטיחים.[14] אביה של ג'נט מת, שלושת אחיה נשפטו לתקופות מאסר ארוכות, וניכר כי לסבתה יש זיקה לארץ הקודש. אף על פי שהיא נאמנה מאוד למשפחה ורוצה להישאר איתם בחוץ לארץ, כמיהתה לארץ ישראל גוברת על כך והיא עולה איתם.[15]
סבתא לולו, סבתה של ג'נט, בנה (אביה של ג'נט) נפטר ושלושת נכדיה (אחים של ג'נט) נשפטו למאסר, לג'נט חשוב ביטחון משפחתה, המורשת שלה, וקבר בנה, ולכן כאשר עולה על הפרק סוגיית עליית כל משפחתה ארצה היא נחרצת בתוקף וטוענת כי"אין עוזבים ככה קבר רענן", "לצאת לחיים טובים בישראל בזמן שהנכדים נמקים בבתי הכלא."[16] בנוסף ראייתה של סבתא לולו את פני החברה הישראלית מבוססת על פחד, לאחר עלייתם ארצה היא אינה נותנת ביטחון בחברה הישראלית וכאשר אנו רואים את פגישותיה של סבתא לולו עם אנשי ביטחון אשר אמורים להוות הגנה וביטחון על תושביהם, מתואר הפחד והחרדה הגדולה בה נמצאת הסבתא בנוכחותם, בזמן שהגיעו השוטרים לביתה של סבתא לולו לעזרתה למציאת דעבול הנעדר, היא יצאה להגנתה ולהגנת משפחה כיוון שהיה לה קשה להאמין שבאו לקראתה ולא על מנת לתפוס אותה ולגרום לה עוול. השוטרים השיבו לה "לא באנו לתפוס אף אחד, ואנחנו לא מאשימים אף אחד".[17] לסבתא לולו יש עניין גדול וחלק משמעותי בעולמה בגידול חקלאי ועבודת אדמתה ולא תן לאף אחד לפגוע בו, לולו הייתה מגדלת גידולים רבים ובניהם דלעת מיוחדת שאהבה ממש, כאשר הבינה שמישהו פגע בה ו״ריטש את קרביה״ נלחמה בכל ליבה על מנת שהברנש יענש.[18] (מתוך דיאלוג עם לולו, מנהל וסמל החקירה).
סקירת ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר פחונים וחלומות הוא ספר אשר מעביר ביקורת על הממסד ועל היחס כלפי העולים, מראה את קשיי עליתם ואת השקרים שאמרו להם כאשר עלו ארצה.[19] בספר זה מתוארת ההתמודדות של העולים החדשים עם הקשיים החברתיים, הכלכליים, המעמדיים והקושי להשתלב בחברה הוותיקה. בספר מוצגות דמויות אשר מפריכות את הסטיגמות והתפיסות הגזעניות. הספר מתמקד ביחסים שבין אדם לחברו כך שערך העבודה הוא במוקד הסיפור. מקורות חייו של מיכאל ותפיסותיו השונות אנו יכולים להבין מדוע הערכים החברתיים והשוויון המעמדי והכלכלי חשובים לו ונמצאים במרכז הסיפור.[20]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-חביב דולי מרגלית מולדתי: מגדר ועדה בספרי המעברה של סמי מיכאל, מתוך נסיך ומהפכן (קובץ בעריכת יגאל שוורץ). תל אביב: גמא, 2016.
- גירון תמי, שנות החמישים בראי הספרות פרויקט לעידוד הקריאה באמצעות הספר "פחונים וחלומות" מאת סמי מיכאל, מתוך מקרא ועיון: כתב-עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ומדעי החברה, 59(84):14-15, 1991.
- ברלוביץ יפה, מקומה של ספרות הילדים ביצירותיו של סמי מיכאל: שיח פואטי, מתוך נסיך ומהפכן (קובץ בעריכת יגאל שוורץ). תל אביב: גמא, 2016, עמוד 32–74.
- גורמאזנו-גורן יצחקי, דקלים וחלומות, מחזה מאת יצחק גורמאזנו גורן ע"פ "סופה בין הדקלים" ו"פחונים וחלומות" מאת סמי מיכאל, מתוך במה: רבעון לדרמה, 94:69-106, 1983.
- חקק לב, לדרכו הספרותית של סמי מיכאל,מתוך יהדות בבל: כתב-עת לחקר תולדות יהודי בבל ותרבותם 1:7-33, 1995.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חלומות מתגשמים בין פחונים סמי מיכאל, פחונים וחלומות, ציורים: דני קרמו, מוצאת "עם עובד"(ספרית דן חסכן)., מעריב, 21 ביוני 1979
- ^ פחונים וחלומות, באתר www.am-oved.co.il
- ^ admin, חלומות של פח - הצגה אורחת תיאטרון מדיטק חולון -, 2012-01-12
- ^ זהבה חן, חינוך לאתיקה- המלצה על ארבעה ספרי ילדים בעלי מסרים ערכיים, באתר קפה דה מרקר
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, 1979, עמ' 9
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, 1979, עמ' 124-125
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, 1979, עמ' 10
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, 1979, עמ' 16-17
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ' 91
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, 1979, עמ' 11
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ’ 11
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ' 15-16
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ' 26
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד עמ' 9
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד עמ' 30
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ' 65
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ' 65
- ^ סמי מיכאל, פחונים וחלומות, תל אביב: עם עובד, עמ'124-125
- ^ נעמי דה-מלאך, ספרות הילדים קולטת עלייה, גיליון 2, המכללה לחינוך האקדמית גורדון, אלול תשע"ז 08.2017
- ^ זהבה חן-טוריאל, חינוך לאתיקה- המלצה על ארבעה ספרי ילדים בעלי מסרים ערכיים, באתר TheMarker Cafe, 21/08/2012