פטרת העור

פטרת העור
Dermatophytosis
תחום	מחלות זיהומיות
גורם	Dermatophyte
טיפול	גריזופולבין
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	787217
סיווגים
ICD-11	1F28

פטרת העור (באנגלית: Ringworm, כינוי קליני: דרמטופיטוזיס (Dermatophytosis)) היא מצב קליני הנגרם על ידי זיהום פטרייתי בעור אצל אנשים, חיות בית כגון חתולים וחיות מבויתות כמו כבשים, עזים ובקר.

הכינוי הנפוץ ביותר לתופעה, "Ringworm", שגוי ביסודו מפני שפטרת העור אינה נגרמת על ידי תולעת טפילית, אלא על ידי זיהום הנגרם מסוגים שונים של פטרת.

הפטרייה הגורמת לזיהום הטפילי (dermatophytes) ניזונה מקרטין, החומר הנמצא בחלק החיצוני של רקמות עור מתות, שיער וציפורניים. פטרת העור מתפתחת ביותר בתנאים של חום ולחות בעור אולם יש מצבים של פטרת השורדת בתנאים חיצוניים, בבסיס השערה או בתוכו. בחיות בית הפטרייה שורדת על העור החיצוני ועל השערות עצמן.

ישנה הערכה כללית שכ-20% מאוכלוסיית העולם נגועה בסוג כלשהו של פטרת העור. היא נפוצה במיוחד אצל העוסקים בספורט המשלב מגע בין-עורי כדוגמת היאבקות.

סוגי פטרת עור (Tinea) לפי מיקום

פטרת העור מסווגת לפי מיקום ההדבקה בגוף:

פטרת כף הרגל – (Tinea pedis, "כף רגל אתלט") – הצורה השכיחה ביותר של פטריה בעור.
פטרת הגוף (Tinea corporis)
פטרת המפשעות (Tinea cruris)
פטרת כף היד (Tinea manuum)
פטרת הקרקפת (Tinea capitis, גזזת)
פטרת הזקן (Tinea barbae)
פטרת הפנים (Tinea faciei)
פטרת הציפורניים (Tinea unguium, אוניכומיקוזיס)
פטריית שמש (Pityriasis versicolor) – זיהום שטחי השונה מדרמטופיטוזיס קלאסי, הנגרם על ידי Malassezia. מופיע על החזה והגב בנגעים קטנים מרובים. שכיח יותר באקלים חם ולח.

אפידמיולוגיה ומינים שכיחים

בקרב מקרי פטרת העור בישראל, הזן השכיח ביותר הוא Trichophyton rubrum, פטרייה אנתרופופילית (Anthropophilic) המדבקת מאדם לאדם ונפוצה במיוחד בפטרת כף הרגל, המפשעות והציפורניים.^[1]

לעומת זאת, בפטרת הקרקפת (Tinea capitis;גזזת) הזן השכיח ביותר בשנים האחרונות הוא Trichophyton tonsurans, אשר עלה באופן ניכר בשכיחותו בעשור האחרון, במיוחד בקרב ילדים ומבוגרים צעירים. אחריו מדורג Microsporum canis, זן זואופילי (Zoophilic) שמקורו בחיות מחמד (בעיקר חתולים וכלבים), ומהווה מקור הדבקה חשוב בילדים.

בנוסף, דווחו בישראל בשנים האחרונות מקרים של הדבקה ב־Trichophyton indotineae, זן חדש יחסית שמקורו בתת-היבשת ההודית. זן זה מאופיין בעמידות גבוהה לתרופות אנטי-פטרייתיות ממשפחת האזולים והאלילאמינים (למשל טרבינפין), ועלול לגרום לפטרת עור מפושטת ועמידה. הופעת מקרים בישראל משקפת מגמה עולמית של התפשטות הזן העמיד לאירופה ולמזרח התיכון.^[2]