פיטר בולס
| |
| לידה |
16 באוקטובר 1936 לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה | 17 במרץ 2022 (בגיל 85) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1959–2022 (כ־63 שנים) |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (1956) |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פיטר בולס (באנגלית: Peter Bowles; 16 באוקטובר 1936 – 17 במרץ 2022) היה שחקן אנגלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בולס נולד בלונדון לשרה ג'יין (הריסון) ולהרברט רג'ינלד בולס.[1] אביו היה נהג ומשרת ראשי בבית אצילים בווריקשייר, אבל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הושאל לעבודה בחברת רולס-רויס ועבר עם משפחתו לנוטינגהאם. בולס למד בבית הספר "Nottingham High Pavement Grammar School", שם למד אנגלית אצל הסופר סטנלי מידלטון (אנ'). מאוחר יותר קיבל מלגת לימודים באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA).
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה של בולס הייתה ב-1956 עם להקת התיאטרון של אולד ויק כשהופיע בתפקידים קטנים במחזות "מקבת'", "רומיאו ויוליה", "טרוילוס וקרסידה" ו"ריצ'רד השני". הלהקה יצא לסיבוב הופעות באמריקה הצפונית, וסיימה את הופעותיה בתיאטרון וינטר גרדן (אנ') שבברודוויי. בולס הופיע בהצגות רבות בתיאטרון בריסטול אולד ויק.
כשעזב את RADA הזהירו אותו מנהלי ליהוק שבגלל מראהו השחום לא יקבל תפקידים של אנגלי. ואכן בתחילת דרכו בטלוויזיה שיחק לרוב בדמויות של נבלים זרים בסדרות כגון "הגומלים" (בולס השתתף בארבע עונות של הסדרה), "Danger Man", "המלאך", "המשכנעים" והסדרה "האסיר" (בה גילם את הדמות 'A').
תפקידו האחרון של בולס כנבל בטלוויזיה היה בדמות באלור ('האיש הרשע ביותר ביקום') בפרק של הסדרה "חלל: 1999". ב-1976 הופיע בתפקיד קארקטקוס בסדרת הטלוויזיה "אני, קלאודיוס". התפקיד הגדול הראשון שבו גילם דמות של אנגלי היה גאתרי פת'רסטון בסדרה "רמפול" ששודרה בשנים 1978 עד 1992. ב-1975 שיחק בתפקיד דייוויד גרנט, בעלה של אבי גרנט, בסדרת הטלוויזיה "ניצולים".
לאחר ששיחק בתפקיד קומי בפרק בסיטקום "Rising Damp", הרבה בולס להופיע בסדרות קומיות בהן "רק כשאני צוחק", "The Bounder", החל מהעונה השנייה של הסדרה "Executive Stress", ובסיטקום "האצילות מחייבת". עם זאת סירב לתפקיד שהוצע לו בסדרה "החיים הטובים".
הפופולריות הרבה של הסדרה "האצילות מחייבת" שבה צפו יותר מ-20 מיליון איש, שינתה את חייו של בולס. כשאנשי ה-BBC אמרו לו שאחרי הצלחה כזו בקומדיה, הוא לא יעבוד שוב בדרמה,[2] יצר בולס סדרת דרמה בשם "Lytton’s Diary"[3] שנמכרה לרשת ITV. כשכיכב בסדרה זאת הוצע לו תפקיד של מייג'ור ייטס בסדרת הטלוויזיה המצליחה "The Irish R.M." בערוץ 4.
אחרי "The Irish R.M." היה בולס שותף ביצירת סדרת דרמה קומית נוספת בשם "Perfect Scoundrels" ששודרה במשך שלוש עונות ב-ITV.
ב-1991 הציע בולס ל-BBC רעיון לסרט דרמה, שהתקבל, והסרט "Running Late" שכתב ועיבד סיימון גריי שודר במסגרת הסדרה "Screen One".[4] זו הייתה הפעם הראשונה בה הופיע ב-BBC אחרי 15 שנים מאז "האצילות מחייבת". בנוסף להופעתו בסרט הוא גם היה שותף להפקה יחד עם וריטי למברט. ב-1993 זכה הסרט בפרס שער הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן פרנסיסקו, וב-2013 הוצג במכון הסרטים הבריטי בלונדון וזכה לשבחים.
הופעתו של בולס בסרט "Running Late" הייתה נקודת מפנה נוספת בקריירה שלו, מכיוון שסר פיטר הול ראה אותו והתפעל ממנו. במשך עשרים השנים הבאות בחר בבולס להופיע בשמונה מחזות אותם הפיק בתיאטראות וסט אנד בלונדון.
בולס הופיע בלונדון בפעם הראשונה בתפקיד ראשי אחרי שגילם את ביירון בסרט הטלוויזיה "שלי" שביים אלן ברידג'ס.[5]
התפקיד הבא ששיחק היה ב-1975 במחזה "Absent Friends" מאת אלן אייקבורן בו כיכב גם ריצ'רד בריירס בתיאטרון גאריק. ב-1976 השתתף במחזה "כביסה מלוכלכת וארץ-שנתגלתה-מחדש" מאת טום סטופארד בתיאטרון ארטס.
ב-1986, אחרי שהופיע שנים רבות בטלוויזיה, חזר בולס לככב בתיאטרון בתפקיד ארצ'י רייס במחזה "הבדרן" מאת ג'ון אוסבורן בתיאטרון שאפטסברי. הוא היה הראשון שגילם את הדמות בלונדון מאז הופעתו של לורנס אוליבייה ב-1957.
ב-1990 כיכב בולס לצדו של מייקל גמבון במחזה "Man of the Moment" מאת אלן אייקבורן בתיאטרון הגלוב.
התפקיד של ויק פארקס היה הראשון ולא האחרון, שבו גילם בולס דמות של גנגסטר מאיסט אנד. אחרי הצלחת הסרט "Running Late" הציע לו פיטר הול סדרה של תפקידים ראשיים בתיאטראות וסט אנד בהם "שולחנות נפרדים" מאת טרנס רטיגן לצדה של פטרישה הודג', והמחזה "מייג'ור ברברה" מאת ג'ורג' ברנרד שו יחד עם ג'מה רדגרייב. בהמשך שיחק במחזה "The Royal Family" מאת ג'ורג' קאופמן וב-"Hay Fever" מאת נואל קאוורד, שניהם לצדה של ג'ודי דנץ' בתיאטרון היימרקט. ב-1996 שיחק בולס בתפקיד ארנולף במחזה "בית ספר לנשים" מאת מולייר בתיאטרון פיקדילי.
עוד עבור סר פיטר הול הופיע בולס במחזה "גרסת בראונינג" מאת רטיגן בתיאטרון המלכותי בבאת'. ב-2011 שיחק בולס במחזה "The Rivals" מאת שרידן (אנ') לצדה של פנלופה קית' שוב בתיאטרון היימרקט. תפקידים נוספים שלו בווסט אנד היו במחזה "Present Laughter" מאת קאוורד, "Sleuth" מאת אנתוני שאפר, "Born in the Gardens" מאת פיטר ניקולס ו-"Wait Until Dark" מאת פרדריק נוט. ב-2004 הופיע במחזה " The Old Masters" מאת סיימון גריי בבימויו של הרולד פינטר בתיאטרון הקומדיה.
אחר כך הופיע בולס שוב בתיאטרון היימרקט במחזה "The Beau" מאת הצ'ינסון לצדו של ריצ'רד מקייב, ובמחזה "In Praise of Love" מאת רטיגן בתיאטרון אפולו.
בולס גילם את היגינס במחזה "פיגמליון" מאת שו, ואת הגנרל במחזה "ולס הטוראדור" מאת ז'אן אנוי, שניהם בתיאטרון פסטיבל צ'יצ'סטר. הוא שיחק בתפקיד השופט בראק במחזה "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן בתרגומו של פרנק מקגינס לצדה של פרנצ'סקה אניס.
ב-1995 שיחק בולס בתפקיד הגנגסטר במחזה "Gangster No 1" בתיאטרון אלמיידה, והחזיק בזכויות ליצירת סרט. ב-2000 הפיק בפועל את הסרט "Gangster No 1" בכיכובו של פול בטאני.
במהלך הקריירה שלו השתתף בולס בסרטי קולנוע רבים בהם "Live Now, Pay Later" (מ-1962), "The Informers" (מ-1963), "Three Hats for Lisa" (מ-1965), "יצרים" של מיכלאנג'לו אנטוניוני (מ-1966), "הסתערות חיל הפרשים" (1968), "צחוק באפלה" (1969), "עד ראייה" (מ-1970), "Taste of Excitement" (מ-1970), "A Day in the Death of Joe Egg" (מ-1972), "The Offence" (מ-1972), "Endless Night" (מ-1972), "The Legend of Hell House" (מ-1973), "For the Love of Benji" (מ-1977), "The Disappearance" (מ-1977), "Try This One for Size" (מ-1989), "The Steal" (מ-1995), "משחק אותה קובריק" (2005), "הג'וב הבריטי" (2008) ובתפקיד אלן בסרט "Lilting" לצדם של בן וישו ופיי פיי צ'נג.
בולס נפטר ב-17 במרץ 2022 בגיל 85[6].
פרסים / כיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלגה ל-RADA כ (1954)
- פרס מגדה קנדל Madge Kendal כ(1955)
- איש השנה של ITV כ(1983)
- פרס כוכב הקומדיה (1983)
- פרס שער הזהב (1993, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן פרנסיסקו)
- דוקטור לשם כבוד (2002, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט)
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1966 | יצרים | Blow-Up | רון | |
| 1974 | Napoleon and Love | קפטן מורט | מיני-סדרה | |
| 1974 | Good Girl | קולין פיל | סדרת טלוויזיה | |
| 1975 | ניצולים | Survivors | דייוויד גרנט | בפרק "The Fourth Horseman" |
| 1975 | Churchill's People | תיסטלווד | בפרק "Death of Liberty" | |
| 1976 | The Crezz | קן גרין | סדרת טלוויזיה | |
| 1976 | אני, קלאודיוס | I, Claudius | קרקטאקוס | |
| 1977 | Rising Damp | הילרי | בפרק "Stage Struck" | |
| 1978 | מטבעות מן השמיים | Pennies from Heaven | בפרק "Says My Heart" | |
| 1979 | Tales of the Unexpected | מייג'ור הדוק | בפרק "Neck" | |
| 1980 | Nanny Knows Best | בילי בנסון | סדרת טלוויזיה | |
| 1981 | Vice Versa | פול בוטיטוד | סדרת טלוויזיה | |
| 1979–1981 | האצילות מחייבת | To the Manor Born | ריצ'רד דוויר | סדרת טלוויזיה |
| 1979–1982 | רק כשאני צוחק | Only When I Laugh | ארצ'י גלובר | סדרת טלוויזיה |
| 1982–1983 | The Bounder | הווארד בות' | סדרת טלוויזיה | |
| 1983–1985 | The Irish R.M. | מייג'ור סינקלר ייטס | סדרת טלוויזיה | |
| 1985–1986 | Lytton's Diary | נוויל לייטון | סדרת טלוויזיה | |
| 1987–1988 | Executive Stress | דונלד פיירצ'יילד | סדרת טלוויזיה | |
| 1990–1992 | Perfect Scoundrels | גאי ביוקנן | ||
| 1978–1992 | רמפול | Rumpole of the Bailey | גאתרי פת'רסטון | |
| 1993 | Passport to Murder | המפקח בוליון | ||
| 1998 | Little White Lies | אוליבר | סרט טלוויזיה | |
| 1999 | Tumbled | מר גילזין | סרט קצר | |
| 2000 | Randall & Hopkirk (Deceased) | קפטן גרייבס | בפרק "The Best Years of Your Death" | |
| One of the Hollywood Ten | ג'ק וורנר | |||
| 2001 | In Love and War | מלוויל | סרט טלוויזיה | |
| 2003 | הולבי סיטי | Holby City | ברני פארדיי | בפרק "Love Nor Money" |
| 2005 | משחק אותה קובריק | Color Me Kubrick | סיריל | |
| יריחו | Jericho | פלמינג | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
| 2007 | האצילות מחייבת | To the Manor Born | ריצ'רד דוויר | פרק ספיישל |
| נעלי בלט | Ballet Shoes | סר דונלד הוטון | ||
| 2008 | Freebird | היו"ר | ||
| הג'וב הבריטי | The Bank Job | מייל ארקרט | ||
| פוארו | Agatha Christie's Poirot | סר רודריק הורספילד | בפרק "Third Girl" | |
| 2011 | מהמטבח באהבה | Love's Kitchen | מקס טמפלטון | |
| הרפתקאות שרה ג'יין | The Sarah Jane Adventures | ליונל קרסון | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
| 2014 | Lilting | אלן | סרט קולנוע | |
| 2015 | Meet Pursuit Delange: The Movie | סר אדוארד מיד | ||
| Citizen Khan | לורד אנסטרות'ר | בפרק "Farley Manor" | ||
| 2016 | Not Waving | ארצ'י | סרט קצר | |
| Murder | גרוויל קוטרול | בפרק "Lost Weekend" | ||
| ויקטוריה | Victoria | הדוכס מוולינגטון | ||
| 2021 | Off the Rails | ויסאר |
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטר בולס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פיטר בולס, באתר AllMovie (באנגלית)
פיטר בולס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פיטר בולס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פיטר בולס, באתר Discogs (באנגלית)
פיטר בולס, באתר Songkick (באנגלית)- פיטר בולס באתר Screenonline של מכון הסרטים הבריטי
- תפקידים נבחרים בארכיון התיאטרון של אוניברסיטת בריסטול
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Peter Bowles Biography (1936–). Filmreference.com.
- ^ Confessions of Mr Debonair: Peter Bowles reveals his many misadventures with celebrity friends in the first part of his memoirs Date accessed: July 2014
- ^ IMDb: ‘Lytton’s Diary’ Date accessed: July 2014
- ^ Running Late
- ^ Shelley
- ^ The Guardian, Peter Bowles obituary, Michael Coveney, 17.3.2022
- ^ Ask Me If I'm Happy: An Actor's Life
- ^ Behind the Curtain: The Job of Acting (Oberon Masters Series)