לדלג לתוכן

פיטר גרונוולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פטרוס יוהנס "פיטר" גרונוולד
Petrus Johannes "Pieter" Groenewald
לידה 27 באוגוסט 1955 (בן 69)
דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת צפון-מערב
מפלגה חזית החירות פלוס
בת זוג הדוויג
מנהיג חזית החירות פלוס
12 בנובמבר 2016 – מכהן
(7 שנים)
→ פיטר מולדר
חבר פרלמנט דרא"פ
9 במאי 1994 – 1 ביוני 1999
(5 שנים)
2001–מכהן
(כ־23 שנים)
יו"ר פדרלי של חזית החירות פלוס
11 באוגוסט 2011 – 12 בנובמבר 2016
(5 שנים)
מנהיג פרובינציית צפון מערב של חזית החירות פלוס
מרץ 1994 – מרץ 2017
(כ־23 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטרוס יוהנס "פיטר" גרונוולדאנגלית: Petrus Johannes "Pieter" Groenewald) (נולד ב-27 באוגוסט 1955) הוא פוליטיקאי דרום אפריקאי, המכהן כמנהיג חזית החירות פלוס מאז בחירתו בנובמבר 2016. את דרכו הפוליטית הוא החל כראש העיר סטילפונטין בשנת 1988. הוא ויתר על התפקיד בשנת 1989 בשל בחירתו לבית הנבחרים. גרונוולד היה שותף להקמת חזית החירות בשנת 1994, וכיהן כחבר האספה הלאומית עד לבחירתו לבית המחוקקים של פרובינציית צפון-מערב בשנת 1999. הוא שב לאספה הלאומית בשנת 2001[1][2].

גרונוולד נולד בדרום אפריקה למשפחה אפריקאנרית. הוא השיג תואר ראשון מאוניברסיטת פוטשפרום להשכלה נוצרית גבוהה. תארים אחרים שקיבל כוללים תואר שני בתקשורת, תואר שני בניהול ופיתוח ודוקטורט בפוליטיקה[3].

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נבחר לראשות עיריית סטילפונטין בשנת 1988. בבחירות הכלליות בדרום אפריקה בשנת 1989, נבחר גרונוולד לבית הנבחרים של דרום אפריקה עבור מחוז הבחירה סטילפונטין[4].

במרץ 1994 היה גרינוולד בין מייסדי מפלגת "חזית החירות", מפלגה פוליטית לזכויות מיעוטים ולאומיות אפריקאנרית. הוא נבחר לאספה הלאומית שהוקמה באפריל אותה שנה. הוא כיהן כחבר פרלמנט עד שנבחר לבית המחוקקים של פרובינציית צפון-מערב בשנת 1999. הוא כיהן שם משנת 1999 עד שחזר לאספה הלאומית בשנת 2001[4].

הוא מילא תפקידים שונים של מנהיגות בחזית החירות פלוס, כמו מנהיג פרלמנטרי ויו"ר פדרלי בין התאריכים 11 באוגוסט 2011 עד 12 בנובמבר 2016. הוא היה גם המנהיג של המפלגה בפרובינציית צפון מערב ממארס 1994 עד מרץ 2017[4].

ב־12 בנובמבר 2016 נבחר גרינוולד למנהיג חזית החירות פלוס, במקומו של פיטר מולדר, שפרש מתפקידו. עו"ד אנטון אלברטס קיבל את מקומו של גרונוולד כיו"ר הפדרלי[5].

הוא הוביל את חזית החופש פלוס להשיג את תוצאת הבחירות הטובה ביותר שלה בבחירות הכלליות 2019. המפלגה הגדילה את נתח הקולות שלה ל -2.38% מהקולות הלאומיים, וזכתה בעשרה מושבים באספה הלאומית. נציגותה הגבוהה ביותר באספה הלאומית מאז הקמתה בשנת 1994. בנוסף, המפלגה זכתה לייצוג בשמונה מתוך תשעת בתי המחוקקים של הפרובינציות ושיפרה במידה רבה את מעמדה בפרובינציות חאוטנג וצפון מערב[6][7][8].

יחסו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו לישראל הוא חיובי והוא ידוע כמבקר קולני של היחס הקר של ממשלת דרום אפריקה למדינת ישראל[9]. הוא ביקר קשות את המדיניות התמיכה של ממשלת הקונגרס הלאומי האפריקני בפלסטיניים[10], ואף גינה את החלטת ממשלת דרום אפריקה ב־2018 לסגור את השגרירות בישראל ולהחזיר את השגריר בעקבות העימותים בגבול ישראל-עזה[11]. הוא גם קרא לממשלת דרום אפריקה לפנות לישראל בבקשה שתסייע לדרום אפריקה לפתח מכוני התפלה כדי להתמודד עם הבצורות הקשות באזור הכף[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר גרונוולד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]