פיטר ליפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר ליפטון
לידה 9 באוקטובר 1954
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 2007 (בגיל 53)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פילוסופיה, תורת ההכרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וסליין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיטר ליפטון (9 באוקטובר 1954 – 25 בנובמבר 2007) היה פרופסור וראש המחלקה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת קיימברידג', ועמית מחקר בקינגס קולג' עד למותו בנובמבר 2007. על פי ההספד שלו באתר קיימברידג', הוא "הוכר כאחד הפילוסופים המובילים של המדע והאפיסטמולוגיה בעולם".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לליפטון היה תואר ראשון באוניברסיטת וסליאן ותואר שני מאוניברסיטת אוקספורד. לפני שהגיע לקיימברידג' הוא לימד באוניברסיטת קלארק ובויליאמס קולג'. הוא היה חבר במועצת נופילד לביואתיקה. הוא גם היה חבר בפאנל AskPhilosophers. בשנת 2004 ליפטון נשא הרצאה בחברה המלכותית לכבוד זכייתו ב־Medawar Prize Lecturer.

תחומי המחקר של ליפטון התמקדו בפילוסופיה של המדע, וכללו הסבר, מסקנות, בדיקות, שינוי תיאוריה, חוקי טבע וריאליזם מדעי. מחקרו של ליפטון בפילוסופיה של המדע הוביל אותו לעבוד בתחומים פילוסופים קשורים; באפיסטמולוגיה חקר ליפטון את הפילוסופיה של אינדוקציה ושל עדות. בפילוסופיה של הנפש חקר ליפטון תוכן נפשי ואת בעיית גוף-נפש.

הוא היה חבר במועצת נופילד לביואתיקה (2003–2007).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפטון חי עם אשתו דיאנה ושני בניו, יונה ויעקב. הוא הזדהה כ"אתאיסט דתי" וכ"יהודי פרוגרסיבי";[1] הוא סבר שהוא יכול לקיים את אורח חיים יהודי ולהשתמש בתורת היהדות כדי להתמודד עם בעיות מוסריות בחיים, וזאת מבלי להאמין במטאפיזיקה של דת כזו (כגון קיומו של אלוהים).[2] הוא העיד על עצמו: "אני עומד בבית הכנסת ומתפלל לאלוהים, ויש לי יחסים עמוקים עם אלוהים, אבל אני לא מאמין באלוהים".[3]

ב-25 בנובמבר 2007 לקה ליפטון בהתקף לב קטלני לאחר משחק סקווש. לאחר מותו של ליפטון מונה לתפקיד ראש המחלקה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת קיימברידג' פרופסור ג'ון פורסטר.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Wouldn't It Be Lovely: Explanation and Scientific Realism", Metascience 14, 3 (2006) 331-361. (Review Symposium on the second edition of Inference to the Best Explanation, with James Ladyman, Igor Douven and Bas van Fraassen.)
  • "Science and Religion: The Immersion Solution", in Andrew Moore & Michael Scott (eds) Realism and Religion: Philosophical and Theological Perspectives (Ashgate, forthcoming).
  • "Waiting for Hume", in Marina Frasca-Spada & P.J.E. Kail (eds) Impressions of Hume, Oxford University Press, 2005, 59-76.
  • "The Truth about Science", Philosophical Transactions of the Royal Society B 360 (2005), 1259-1269.
  • "Testing Hypotheses: Prediction and Prejudice", Science 307 (14 January 2005), 219-221.
  • Inference to the Best Explanation, Routledge, 1991; expanded second edition, 2004. מסת"ב 0-415-24202-9.
  • "Epistemic Options", Philosophical Studies 121 (2004) 147-158.
  • "What Good is an Explanation?", in G. Hon & S. Rackover (eds.), Explanation: Theoretical Approaches, Kluwer, 2001, 43-59. Reprinted in J. Cornwell (ed.) Understanding Explanation, Oxford University Press, 2004, 1-22.
  • "Genetic and Generic Determinism: A New Threat to Free Will?", in D. Rees and S. Rose (eds.) Perils and Prospects of the New Brain Sciences (CUP, 2004).
  • "The Reach of the Law", Philosophical Books, 43, 4, October 2002, 254-260.
  • "Quests of a Realist", Metascience, 10, 3 (2001), 347-353.
  • "The History of Empiricism", International Encyclopedia of the Social and Behavioural Sciences, Pergamon, 2001, 4481-4485.
  • "Is Explanation a Guide to Inference?", in G. Hon and S. Rackover (eds.), Explanation: Theoretical Approaches, Kluwer, 2001, 93-120.
  • "Inference to the Best Explanation", in W.H. Newton-Smith (ed.), A Companion to the Philosophy of Science, Blackwell, 2000, 184-193.
  • "Tracking Track Records", Proceedings of the Aristotelian Society, Supplementary Volume LXXIV (2000), 179-205.
  • "The Epistemology of Testimony", Studies in the History and Philosophy of Science 29A (1998), 1-31.
  • "All Else Being Equal", Philosophy 74 (1999), 155-168.
  • "Binding the Mind", in J. Cornwell (ed.), Consciousness and Human Identity, Oxford University Press, 1998, 212-224.
  • "Cambridge Contributions to the Philosophy of Science", in S. Ormrod (ed.), Cambridge Contributions, Cambridge University Press, 1998, 122-142.
  • "Is the Best Good Enough?", Proceedings of the Aristotelian Society XCIII (1993), 89-104; reprinted in D. Papineau (ed.), Philosophy of Science, Oxford Readings in Philosophy, Oxford University Press, 1996.
  • "Popper and Reliabilism", in A. O"Hear (ed.), Karl Popper: Philosophy and Problems, Royal Institute of Philosophy, Cambridge University Press, 1995, 31-43.
  • "Making a Difference", Philosophica, Vol. 51, No. 1, 1993, 39-54. Reprinted in Revue Roumaine de Philosophie, 38, 3.4, 1994, 291-303.
  • "Contrastive Explanation", in D. Knowles (ed.), Explanation and its Limits, Cambridge University Press, 1990, 247-266; reprinted in D. Ruben (ed.), Explanation, Oxford Readings in Philosophy, Oxford University Press, 1993.
  • "Causation Outside the Law", in H. Gross & T.R. Harrison (eds.), Jurisprudence: Cambridge Essays, Oxford University Press, 1992, 127-148.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lipton, Peter (2007). "Science and Religion: The Immersion Solution". In Moore, Andrew; Scott, Michael (eds.). Realism and Religion: Philosophical and Theological Perspectives (PDF). Routledge. ISBN 978-0754652328. My religious perspective is that of a progressive Jew. [..] As a progressive Jew this will sometimes lead me to reject clear moral content present in my religious text, but here too I would continue to preserve its literal meaning.
  2. ^ "Post Magazine: Darwin v. God". The Washington Post. אורכב מהמקור ב-2017-02-16. נבדק ב-2017-06-30.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  3. ^ הורגן, ג'ון; אמריקן, סיינטיפיק (2006-02-07). "דת, אמונה ומדע: מסלול ההתנגשות". Ynet. נבדק ב-2024-04-19.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פיטר_ליפטון&oldid=38472491"