לדלג לתוכן

פיליפו ליפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפו ליפי
Filippo Lippi
לידה 1406
פירנצה, רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 1469 (בגיל 63 בערך)
ספולטו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Spoleto Cathedral עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום איטלקים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור רנסנס, ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי מאזולינו, מזאצ'ו עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות מדונה וילד, הבשורה, הערצה ביער עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פיליפינו ליפי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פיליפו ליפי, עם תלמידים. (דיוקן עצמי).
לוקרציה בוטי כמריה הקדושה
פרסקו בקתדרלת פראטו.
המדונה עם הילד ומלאכים בגלריית אופיצי

פְרָה (האח) פיליפו ליפיאיטלקית: Filippo Lippi; סביבות 1406?8 באוקטובר 1469), מגדולי הציירים של איטליה במאה ה-15.

ליפי נולד בפירנצה. בילדותו מתו הוריו, ובגיל 14 נשלח למנזר כרמליתי, אך, בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר כתב הביוגרף ג'ורג'ו וזארי, במקום ללמוד את עיקרי הנצרות, הקדיש את זמנו למלאכת הציור וכישרונו האמנותי נתגלה עד מהרה.

בשנת 1456 הוזמן ליפי לצייר במנזר סנטה מרגריטה שבפראטו, שם התאהב בנזירה צעירה בשם לוקרציה בוטי. הוא הצליח להשיג את הסכמת אם המנזר, להרשות לה לשמש לפניו כדגם של "הבתולה הקדושה". השניים ברחו מן המנזר והיא הפכה לפילגשו ונולד להם בן, הצייר הנודע פיליפינו ליפי.

עד שהותרו נדרי נזירותם בשנת 1461, הספיקה לוקרציה לשמש עבור ליפי דוגמנית לציורים רבים של "הבתולה הקדושה" (Madonna), שהנודע שבהם, "המדונה עם הילד ומלאכים" (1465 בקירוב), נמנה עם היצירות המפורסמות ביותר של גלריית אופיצי.

ליפי נתמך על ידי ראש משפחת מדיצ'י, קוזימו דה מדיצ'י. תלמידו המפורסם ביותר היה סנדרו בוטיצ'לי. עבודתו המרשימה ביותר של פיליפו ליפי הם ציורי הפרסקו בקתדרלת פראטו ובהם דמויותיהם של יוחנן המטביל וסטפן הקדוש. בעבודה זו סייעו בידו בוטיצ'לי ובנו הקטן, פיליפינו, אשר הושפעו בעבודתם מציורי פרסקו אלה.

ליפי מת תוך כדי עבודתו על "סצנות מחיי מריה הבתולה" בקתדרלת ספולטו. הוא נקבר בספולטו, ולפי הוראותיו של שליט פירנצה, לורנצו דה מדיצ'י, הוקמה מצבת שיש הדורה על קברו.

אמנותו מצטיינת בקו אנושי, גם בסצנות דתיות. דבר זה היה חידוש בזמנו והשתלב עם רוח ההומניזם של פירנצה באותה תקופה. כמו כן ניתן לציין את גישתו לצבעוניות רבה הבאה לבטא את יפי הצבעים במציאות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]